פסק הדין המלא
החלטה בתיק רע"א 7659/06
בבית המשפט העליון
רע"א 7659/06
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשת:
מוניות ישיר סוכנות לביטוח 2001 בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. עמי זהר
2. איל זהר
3. ירון זהר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בה"פ 958/06 בש"א 16361/06 מיום 1.9.06 שניתנה על ידי כב' השופטת ד"ר ד' פלפל
בשם המבקשת: עו"ד שי ניידרמן
בשם המשיבים: עו"ד שאולי כהן
פסק-דין
1. המבקשת הינה סוכנות לביטוח המתמחה בביטוחי מוניות (להלן – המבקשת) והמשיבים הינם סוכני ביטוח (להלן – המשיבים). בין המבקשת לבין המשיבים נחתם הסכם לפיו "מתחייבת זהר [המשיבים], כי כל פעילות הביטוח שלה בתחום המוניות, תעשה דרך ובאמצעות מוניות ישיר [המבקשת], קרי, שמוניות ישיר תצויין אצל המבטח סוכן ב'...". במסגרת ההסכם נקבע כי המשיבים יבצעו את פעולות הביטוח שלהם בתחום המוניות דרך המבקשת והובטחה להם עמלה בשיעור מסוים. ביום 17.5.06 שלחו המשיבים למבקשת הודעה לביטול ההסכם עקב הפרתו, לטענתם, על ידי המבקשת. המשיבים ציינו בהודעתם כי עילות הביטול הן "גניבת" לקוחות שהיו מבוטחים על ידי המשיבים, אי תשלום עמלות אשר התקבלו אצל המבקשת מחברת הביטוח ואי מתן עדיפות בהנחות למשיבים על פני סוכני משנה אחרים. לאחר מכן התנהלה בין הצדדים חליפת מכתבים נוספת. ביום 19.6.06 שלח בא-כוח המשיבים מכתב שמוען לבא כוח המבקשת ובו נאמר כי "מרשתך, כהרגלה, טרם שילמה את הפרשי עמלות לחודש 05/06". בא כוח המבקשת השיב מצידו למכתב עוד באותו היום כהאי לישנא: "בעניין תשלום העמלות...הרי שמרשנו שוהה בימים אלה בחו"ל...ולפיכך נשיבך עניינית עם שובו". ביום 25.6.06 השיבה המבקשת להודעת הביטול מיום 17.5.06 והודיעה למשיבים כי היא עומדת על קיום ההסכם. ביום 10.7.06 שלח בא כוח המשיבים הודעה נוספת אל בא כוח המבקשת בה מוזכר, בין היתר, מכתבה של המבקשת מיום 19.6.06 וצויין כי טרם נתקבלו העמלות בגין חודש מאי 2006.
2. ביום 25.7.06 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה למתן צו מניעה זמני שיורה למשיבים להימנע מלפעול בניגוד להסכם שנחתם בין הצדדים. בית משפט קמא (כבוד השופטת ד"ר ד' פלפל) דחה את הבקשה ביום 1.9.06. נפסק, כי המבקשת לא הוכיחה קיומם של זכות לכאורה וסיכויי הצלחה בתביעה. המבקשת לא הצליחה להוכיח באופן לכאורי כי העבירה למשיבים את העמלות להן הם זכאים וכפועל יוצא מכך את טענתה שפעלה על פי החוזה. בית משפט קמא נסמך על כך שלא הוכח כי השיק, שתצלומו הוגש לבית המשפט והמעיד לשיטת המבקשת על כך שהעמלות אכן שולמו על ידה למשיבים, נמסר למשיבים או נפרע על ידם. יתרה מכך, לשיטתו חליפת המכתבים בין הצדדים מיום 19.6.06 אינה מתיישבת עם טענת המבקשת בדבר תשלום העמלות למשיבים. משכך, נקבע כי הודעת הביטול של המשיבים מיום 17.5.06 בשל הפרה יסודית של ההסכם לא נסתרה על ידי המבקשת. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני.
3. המבקשת טוענת כי המשיבים פעלו ליצירת תשתית שתאפשר להם לבטל את ההסכם. כך למשל, לטענתה ביטלו המשיבים פוליסות ביטוח אשר בהן הופיעה המבקשת כ"סוכן ב" והוציאו פוליסות חדשות בהן מצויינת סוכנות ביטוח אחרת. על יסוד זה טוענת המבקשת שדווקא המשיבים הם אלו אשר הפרו את ההסכם. באשר לקביעת בית המשפט כי לא הוכח לכאורה תשלום העמלות למשיבים, נטען כי ביום בו נשלחה הודעת הביטול על ידי המשיבים (17.5.06), טרם קמה זכאותם לעמלות בגין חודש מאי. המשיבים טוענים בתשובתם לבקשה כי בהודעת הביטול צוין כי אחת מעילות הביטול היא אי תשלום העמלות על ידי המבקשת, אולם לא צוין כי הכוונה היא לעמלות חודש מאי. לגרסתם של המשיבים, העמלות שטרם שולמו ביום שליחת הודעת הביטול היו העמלות בגין חודש אפריל.
4. נראה כי סוגיית (אי תשלום) העמלות לא מעלה עילה לביטול ההסכם בשלב זה. מן החומר שבפניי לא עולה בבירור האם הודעת הביטול מיום 17.5.06 התייחסה לעמלות בגין חודש מאי או שמא בגין חודש אפריל. בעוד שחליפת המכתבים בין הצדדים מיום 19.6.06 אכן אינה מתיישבת עם טענת המבקשת כי העמלות שולמו על ידה, עדיין עולה השאלה האם מדובר בעמלות חודש מאי או שמא בעמלות חודש אפריל. נראה, כי ביום 17.5.05 טרם הגיע מועד תשלום עמלות חודש מאי. על כן, הודעת הביטול לא יכולה הייתה לסמוך על מחדל לשלם את עמלות חודש מאי. לפיכך, מרכיב אי תשלום העמלות בהודעה אינו מהווה עילת ביטול בפני עצמו. המצב שונה אם הודעת הביטול מתייחסת לעמלות בגין חודש אפריל. המכתב מיום 10.7.06 אף הוא מוסיף ספק לגבי החודש המסוים אליו מתייחסת טענת אי תשלום העמלות בהודעת הביטול. במכתב זה כותב בא כוח המשיבים כי על המבקשת להסדיר את חובה למשיבים ומצויין כי הכוונה לעמלות חודש מאי. בהקשר זה עולה השאלה האם שולמו עמלות חודש אפריל במועדן? ואם לא שולמו במועדן מדוע אינן מופיעות במכתב זה תחת חובה של המבקשת למשיבים? אפשרות אחרת היא כי יתכן ואכן העמלות בגין חודש אפריל לא שולמו במועדן, אולם הן שולמו עובר לכתיבת המכתב ועל כן אינן מצוינות בו. כאמור, החומר שבפניי אינו מעלה תשובה באשר להכרעה העובדתית הלכאורית הנדרשת בעניין העמלות. לאור קביעתי כי סוגיית העמלות לא הובהרה דייה, אין טענת המשיבים בנושא יכולה לבסס לעת הזו קביעה ולוּ לכאורית בדבר הפרת ההסכם על ידי המבקשת. המשיבים העלו טענות נוספות בדבר הפרה על ידי המבקשת. למשל, כי זו פנתה ללקוחות המשיבים, חרף התחייבותה שלא לעשות כן. נראה שיש מקום לבחון אף טענות אלה, אשר לא נבדקו, הואיל ונמצא כי הייתה הפרה בעניין תשלום עמלות חודש מאי. הואיל ובית משפט קמא התייחס בהחלטתו אך לסוגיית תשלום העמלות שכאמור לא נתבררה במידה מספקת ולא התייחס לטענות האחרות, איני רואה מנוס אלא להחזיר את העניין אליו על מנת שיקיים דיון נוסף במעמד הצדדים בעניינים האמורים.
4. על כן, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וזה הוגש על פי הרשות. הערעור מתקבל, החלטתו של בית המשפט המחוזי מבוטלת והעניין מוחזר אליו, כאמור לעיל. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ד' באייר התשס"ז (22.4.2007).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06076590_S03.doc גק
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il