יעקב זרזר נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק ע"פ 7652/01 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7652/01 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: יעקב זרזר נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 10.7.01 בת"פ 4020/01 שניתן על-ידי כב' סגן הנשיא השופט י' צמח, סגן הנשיא השופט ע' קמא והשופט י' צבן תאריך הישיבה: ט"ז בכסלו תשס"ד (11.12.03) בשם המערער: עו"ד נפתלי אור-נר בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד הרן רייכמן גב' רבקה פרייברג פסק-דין השופט מ' חשין: המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בירושלים בביצוע עבירות מין שונות - נסיונות למעשה סדום בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים, נסיונות למעשה סדום עקב שימוש באיום, מעשים מגונים בקטין שטרם מלאו לו 14 שנים ומעשים מגונים עקב שימוש באיום - ועונשו נגזר ל-9 שנות מאסר בפועל. הערעור הוא על חומרת העונש. נסיבות העניין היו אלו, שהמערער אשר נהג להתפלל בבית כנסת פלוני, פיתה בדרכים מדרכים שונות שלושה ילדים שבאו להתפלל בבית הכנסת וביצע בהם עבירות מין שונות. אשר למתלונן האחד, המערער החל מבצע בו את מעשיו בהיות הילד קטין בן בפחות מ-14 שנים, ובמשך כשנה ביצע בו, כמעט מידי יום ביומו ועד הגיע הקטין לגיל 14 וחצי מעשי מין הכוללים נגיעות באיבר מינו של הקטין, עשיית מעשה אוננות לעיניו, החדרת איבר מינו של הקטין לפיו ונסיונות להחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של הקטין. מעשים מגונים למיניהם עשה המערער בשני המתלוננים האחרים. שמענו את בא-כוחו המלומד של המערער, אך לא נמצא לנו בכל טיעוניו כולם ולו קורטוב זכות למערער: לא בכך שהמערער הודה במעשים המגונים שביצע בשני המתלוננים האחרונים ולא בכל טיעון אחר. אכן, כפי שלמדנו לדעת אין המערער חש אף כיום כל אמפתיה שהיא לילדים המסכנים, ולא עוד אלא שלמדנו לדעת כי אף כיום אין המערער מבין מה רע עשה. אם אין די בכל אלה, הנה למדנו מתסקיר הנפגע כי המעשים שביצע המערער במתלונן הראשון פגעו עמוקות בנפשו של הילד והוא אף החל משתמש בסמים. חולם הוא חלומות קשים, מרגיש הוא צורך להתקלח לעיתים קרובות כדי "לטהר" את עצמו, ורדוף הוא כל העת על-ידי המעשים שביצע בו המערער. למרות כל אלה הצליח המתלונן, אשר בגר בינתיים, להתגייס לצבא - לא בלי שנאבק על-כך - ואולם מאז היוודע לו דבר הערעור שלפנינו חלה נסיגה במצבו ותיפקודו בצבא נעשה בעייתי. הנזק שגרם המתלונן לקורבנותיו נזק הוא שלא יימחה במהרה - אם יימחה אי-פעם - ועל מעשיו הקשים של המערער, קשים עד זוועה, נגזר עליו עונש כפי שנגזר. עונש זה, על-אף חומרתו, עונש מידתי הוא ביחס למעשים שביצע המערער בגופם של הילדים ודין הערעור להידחות. הערעור נדחה. היום, ט"ז בכסלו תשס"ד (11.12.2003). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 01076520_G04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il