חברת חשמל לישראל בע"מ נ. דורון ויסברוד

בבית המשפט העליון רע"א 7651/20 לפני: כבוד השופטת ע' ברון המבקשת: חברת החשמל לישראל בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. דורון ויסברוד 2. שלמה קורקום 3. שמעון כסלו 4. שי קזז בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 2.11.2020 ב-ת"צ 39223-02-19 (כבוד השופט מ' רניאל) בשם המבקשת: עו"ד יהודה רוזנטל; עו"ד עוז סאסי; עו"ד אסף דהן פסק-דין 1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 2.11.2020 (השופט מ' רניאל, ת"צ 39223-02-19), בגדרה נדחתה בקשה משותפת מאת הצדדים לדחיית מועדים בשל הליכי גישור שמתנהלים ביניהם (להלן: הבקשה ו-ההחלטה). בד בבד עם הבקשה, הוגשה בקשה למתן סעד זמני שיורה על עיכוב ההליכים בבית המשפט המחוזי עד שתתקבל הכרעה בבקשה. 2. בתמצית, אלה העובדות הצריכות לעניין. בחודש פברואר 2019 הגישו המשיבים בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד חברת החשמל לישראל בע"מ (המבקשת, להלן: חברת החשמל), בטענה כי היא מנהיגה מדיניות שלפיה היא מחשבת את צריכת החשמל של לקוחות מסוימים על דרך "הערכה" ולא לפי קריאת מונה בפועל; וכי מאחר שמדובר במונים "נגישים" שאין מניעה לבדוק אותם – אין הצדקה לגבות מלקוחות אלה תעריף "קריאת מונה" והדבר אף מנוגד לדין. בהחלטה מיום 30.1.2020 בית המשפט המחוזי אישר לנהל את התובענה כייצוגית בעילות של הפרת חוקה חקוקה, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט. חברת החשמל מיאנה להשלים עם החלטת האישור והגישה בקשת רשות ערעור בנדון (רע"א 1635/20), ואולם לאחר שהוגשה תשובה מאת המשיבים, הודיעו הצדדים כי פניהם לגישור – ולבקשתם, הדיון ב-רע"א 1635/20 עוכב עד ליום 15.10.2020, ובהמשך המועד הוארך עד ליום 30.11.2020. כפי שעולה מהבקשה שלפניי, הצדדים הגישו הודעה דומה לעיכוב ההליכים לצורך מיצוי הליך הגישור לבית המשפט המחוזי; ובקשתם זו נדחתה בהחלטה מיום 26.8.2020 בנימוק שאין זה יעיל לעכב את בירור התובענה עד לתום הליך הגישור. בהמשך, ביום 1.11.2020 הגישו הצדדים הודעה עדכון לבית המשפט המחוזי באשר להתקדמות הליך הגישור וביקשו כי המועדים שנקבעו על ידו (בין היתר לעניין הגשת בקשות מקדמיות וניהול ישיבה מקדמית) יידחו בארבעה חודשים על מנת שיתאפשר להם למצות את הליך הגישור כדבעי (להלן: הבקשה לדחיית מועדים). הצדדים פירטו בבקשה לדחיית מועדים, כי מתוך שאיפה להגיע לפתרון מוסכם על בסיס נתונים מוכחים (ככל הניתן), חברת החשמל ניאותה לקיים מדגם שיסייע לקבוע את גודל הקבוצה המיוצגת – תוך שנקבע לוח זמנים מהודק לשם הכנת פרוטוקול לביצוע המדגם ולביצועו בפועל. הבקשה לדחיית מועדים נדחתה בהחלטה מיום 2.11.2020 (ההחלטה, כהגדרתה לעיל), ונקבע כי "אין סתירה בין ניהול הליכים מקדמיים לבין ניהול הליכי גישור, אלא ההיפך, אלו משרתים את אלו"; ועוד נאמר, כי אף אם בהמשך תיקבע התובענה לשמיעת הוכחות, אלה יתקיימו גם אם הצדדים לא ישלימו את הליך הגישור. החלטה זו היא נושא בקשת רשות הערעור דנן. 3. חברת החשמל עומדת על כך שלא ניתן לנהל את הדיון בתובענה במקביל להליך הגישור, ולכן יש להתערב בהחלטה ולהורות על עיכוב ההליכים בבית המשפט המחוזי; ויצוין כי הבקשה הוגשה בהסכמת המשיבים. לדברי חברת החשמל, משעה שהצדדים מצויים בהליך גישור רציני, שבמסגרתו הם מחליפים מידע ונתונים ומנסים יחד להגיע לפתרון מוסכם – עצם ניהול ההליך המשפטי שבו הם "יריבים" זה לזה, חותר תחת הליך הגישור ועלול לסכלו. נוסף על כך, נטען כי ניהול שני הליכים שונים – הליך משפטי מחד גיסא והליך גישור מאידך גיסא – כרוך בהשקעת משאבים ניכרת; ומשאבים אלו יבואו על חשבון טובת הליך הגישור. כן נטען, כי הפרקטיקה הנוהגת והמקובלת היא שבהינתן היתרונות הרבים הטמונים בהליכי גישור, מקום שבו הצדדים פונים לגישור ומנהלים אותו ברצינות ובתום לב בשאיפה להגיע להסכמות – הנטייה תהא לעכב את ההליך המשפטי; והא ראיה, שאף בית משפט זה נעתר לבקשה לעכב את הדיון ב-רע"א 1635/20 לנוכח הליך הגישור. ועוד נאמר בהקשר זה, כי בנסיבות העניין נוצר מצב אבסורדי שבו הדיון בבית המשפט העליון מעוכב בעוד הדיון בבית המשפט המחוזי מוסיף להתנהל; מה גם שממילא לא ייגרם נזק משמעותי מעיכוב הדיון בתובענה לארבעה חודשים, פרק זמן שאיננו נחזה לארוך או חריג לקיום הליך גישור בכלל, ובמיוחד בהתחשב בפעולות שבכוונת הצדדים לנקוט במסגרתו. והדברים מקבלים משנה תוקף כאשר ברקע המגבלות והסגר שהוטלו עקב התפשטות מגפת הקורונה. 4. לאחר שקילת הדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור – והמשמעות היא שהבקשה לדחיית מועדים מתקבלת, כך שהמועדים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי יידחו בארבעה חודשים. ויובהר למען הסדר, כי פרק זמן זה יימנה מהיום. החלטתי זו מבוססת על כך שמשעה שהדיון ב-רע"א 1635/20 מעוכב בשלב זה לצורך מיצוי הליכי הגישור, מן הראוי כי אף הדיון בבית המשפט המחוזי יושהה בהתאם. זאת בהינתן האפשרות כי ההכרעה ב-רע"א 1635/20 יכול שיהיה בה כדי להשליך על ההליך שמתנהל בבית המשפט המחוזי, ואין בכך משום הבעת עמדה בנושא; ודומה כי בנסיבות העניין, הדבר אף עשוי לסייע למהלכי הגישור שמתנהלים. למען הסר ספק, יובהר כי לא בכל מקרה שבו צדדים פונים להליכי גישור הדבר מצדיק, לא כל שכן מחייב, את עיכוב ההליך המשפטי, מה גם שהליכי גישור מתפרשים לא אחת על פרקי זמן ממושכים – ובהחלט ישנם מצבים שבהם ניהול ההליכים במקביל אף יימצא מועיל. בהתאם לאמור, עיכוב הדיון יוגבל לפרק זמן של ארבעה חודשים, כפי שנתבקש בבקשה לדחיית מועדים (ובשונה מהסעד שצוין בבקשה דנן – "להורות על עיכוב ההליכים") – וכנגזרת מכך, המועד להגשת הודעת עדכון ב-רע"א 1635/20 מוארך עד ליום 12.3.2021. מצופה מהצדדים כי ינצלו באופן נמרץ את פרק הזמן שניתן, לקידום ומיצוי הליכי הגישור. לנוכח התוצאה, אין צורך להידרש לבקשה למתן סעד זמני שצורפה לבקשה. מזכירות בית המשפט מתבקשת לתייק פסק דין זה גם ב-רע"א 1635/20. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ה בחשון התשפ"א (‏12.11.2020). ש ו פ ט ת _________________________ 20076510_G02.docx שו מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il