בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
7645/99
בפני: כבוד
הנשיא א' ברק
כבוד השופט ת' אור
כבוד השופט א' ריבלין
המערער: חדד
יהודה
נגד
המשיבה: מגדל חברה לביטוח בע"מ
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 702/94
שניתן ביום 13.9.99 על ידי כבוד הנשיא ו' זיילר
בשם
המערער: עו"ד עמוס גבעון
בשם המשיבה: עו"ד מנחם שכטר
פסק-דין
השופט ת' אור:
1. ביום 6.1.99 נפגע המערער בתאונת דרכים. המשיבה
חייבת לפצותו על נזקיו כתוצאה מהתאונה. במסגרת ההליכים בפני בית המשפט המחוזי,
מינה הנשיא זיילר שלושה מומחים רפואיים: אורתופד - פרופ' פינסטרבוש, נוירולוג -
פרופ' רכס, ופסיכיאטר - ד"ר אבני, על מנת שיחוו דעתם באשר לנכותו של התובע.
המומחה האורתופדי חיווה דעתו כי אין למערער נכות אורתופדית צמיתה בשל התאונה.
המומחה הנוירולוגי ציין בחוות דעתו כי בבדיקות שערך (ביניהן בדיקה גופנית, צילומי
שלד, C.T ו- E.E.G)
לא נמצאו ממצאים פתולוגים. מכאן מסקנתו, שלא נגרמה למערער כל נכות נוירולוגית
בעקבות התאונה. בהמשך חוות הדעת, ציין המומחה הנוירולוגי כי הוא ממליץ על מינוי של
מומחה פסיכיאטרי שיעמוד על הקשר הסיבתי בין מצבו הנוכחי של המערער לבין התאונה.
המומחה הפסיכיאטרי, ד"ר אבני, שמונה בעקבות המלצתו של המומחה הנוירולוגי, קבע
בחוות דעתו שהמערער מגזים "הגזמה ניכרת" ומקווה להשיג "רווח
משני" - פיצויים. עם זאת, סבר המומחה כי תלונותיו של המערער יכולות להתאים
לנוירוזה פוסט טראומטית ולכן קבע לו 20% נכות לשנה הראשונה ו10%- לשנה השנייה.
בחוות הדעת לא נקבעה למערער נכות צמיתה.
2. לאחר שהוגשו חוות הדעת על ידי המומחים, הועבר
למערער חומר רפואי נוסף מביה"ח "עזרת נשים", בו טופל בעבר. לאחר
שנחקר בשנית ד"ר אבני, המומחה הפסיכיאטרי, בין היתר בשאלת הפער בין חוות דעתו
לבין עמדת הרופאים המטפלים, ביקש המערער מבית המשפט למנות מומחה פסיכיאטרי נוסף;
להתיר לו להעיד את הרופא המטפל; להורות למומחה הנוירולוגי, פרופ' רכס, לשוב ולבדוק
את המערער; להורות לפרופ' רכס לעיין במסמכי "עזרת נשים". בית המשפט
המחוזי דחה בקשות אלה של המערער. על החלטה זו, הגיש המערער בקשת רשות ערעור
(רע"א 3814/98). בהחלטתו מיום 17.9.98 דחה השופט טירקל את הבקשה, בין היתר,
מן הטעם שהדברים יוכלו להתבהר בסיכומי הצדדים.
ביום 13.9.99 ניתן פסק הדין בעניינו של
המערער. הנשיא זיילר שב ונימק את החלטותיו לדחות את בקשותיו הנ"ל של המערער.
בנוסף, אישר הנשיא את חוות דעתם של כל הרופאים ופסק למערער 15,000 שקלים עבור נזק
בלתי ממוני; 15,000 שקלים בעבור הוצאות מיוחדות ו25,000- שקלים בעבור הפסדי שכר.
כל הסכומים כללו ריבית והצמדה עד יום פסק הדין. על פסק דין זה הוגש הערעור
שלפנינו.
3. טענת המערער העיקרית היא, כי טעה בית המשפט
קמא בכך שדחה את בקשתו למנות מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטרי ואת בקשתו החילופית
להזמין את הרופא המטפל להעיד בפני בית המשפט. עוד טוען המערער כי לא היה מקום
להסתמך בפסק הדין על חוות דעתו המקורית של ד"ר אבני שקבע למערער 0% נכות
צמיתה בתחום הנפשי. לטענתו, חזר בו ד"ר אבני בחקירתו הנגדית, והעיד כי לאור
החומר הרפואי שהועבר לו מבית החולים "עזרת נשים", דרגת נכותו של המערער
הנה 30% ו75%- בהנחה שאינו עובד. טענה זו, לו היתה מבוססת, היה בה, כמובן, להשפיע
על סכום הפיצויים שהיה מקום לפסוק למערער. אולם, מקריאת פרוטוקול בית המשפט המחוזי
עולה כי המומחה ד"ר אבני, המשיך לדבוק בעמדתו, אותה הביע בחוות דעתו המקורית,
לפיה אין למערער נכות פסיכיאטרית צמיתה וכי הוא אינו סובל מפסיכוזות. וכך העיד
ביום 11.2.98:
"לא
חשבתי שהוא סובל מתופעות פסיכוטיות. אינני מאמין בכלל שסבל מתופעות פסיכוטיות.
התופעות התחילו רק לאחר הבדיקה שלי ושל פרופ' רכס...גם בגלל העיתוי שהתופעות
הפסיכוטיות התחילו לאחר הבדיקה לצורך משפט וגם הרופאים עצמם הפסיקו את התרופה
האנטי פסיכוטית ... התרופה עצמה גם לא שינתה את התופעות הפסיכוטיות כביכול".
ובהמשך:
"לפי
דעתי הוא מגזים ויש לזה מספר סימנים... תופעות הופיעו לאחר שהוא נבדק, שנים לאחר
המאורע, בלי שקדמו להן תופעות פסיכוטיות וזה לא נראה לי סביר. בבדיקה שלו לא היו
סימנים פסיכוטיים. זה היה בינואר. במרץ פתאום הופיעו תופעות פסיכוטיות משונות. ...
אני יכול לומר לפי מיטב שיפוטי שאין שום דבר וחלק זה הצגות".
בהמשך הבהיר המומחה מה היתה דרגת נכותו של
המערער לו היו כל העובדות הכלולות ברישומים הרפואיים נכונות:
"בהנחה
שהעובדות הכלולות בכל הרישומים הרפואיים אודות התובע נכונות, היו להערכתי מגיעים
לו 30% נכות. בהנחה שאדם איננו יכול לעבוד בכלל הוא יקבל 75% נכות".
אך, מן העדות עולה כי תשובתו מתייחסת לאפשרות
תיאורטית בלבד, וכי הוא ממשיך לסבור שלא נגרמה למערער נכות פסיכיאטרית צמיתה.
בהמשך העדות הוא שב ומסביר כי:
"לא
סביר שתופעות פסיכוטיות יופיעו שנים לאחר התאונה. עד שנה זה סביר. אבל לא מעבר
לכך".
על כן, אין מקום לטענה כי הד"ר אבני חזר
בו מחוות דעתו וסבר כי נותרה למערער נכות פסיכיאטרית. ציין זאת גם הנשיא זיילר,
בפסק דינו:
"לתובע
ניתנו הזדמנויות נדיבות מאוד לחקור את ד"ר אבני. הוא אפילו הציל מפיו מהם
אחוזי נכות נפשיים המגיעים לאדם הסובל באמת ובתמים מתסמונות שתוארו ופורטו בפני
ד"ר אבני. על אחוזי נכות זו שאינם "שייכים" לו ערך התובע חישובי
נזק מנותקים מן המציאות".
בהקשר זה אבקש לציין, כי ד"ר אבני הודיע
לבית המשפט המחוזי ביום 19.9.96 כי עיין בחומר מבית החולים "עזרת נשים"
שהועבר לו וכי אינו רואה מקום לשנות את חוות דעתו. עוד צויין במכתב כי מרבית החומר
מבית החולים הובא בפניו, עוד לפני שכתב את חוות דעתו המקורית.
4. הנשיא זיילר ציין בפסק דינו כי גם התרשמותו
שלו מן התובע ומעדותו היא כי המערער מגזים בתיאורו את מגבלותיו. כך, למרות שאחת
הטענות המרכזיות שטען המערער היתה לבעיות ריכוז וזכרון, הפגין המערער במהלך המשפט
זכרון לפרטי פרטים בדקויות הליכי המשפט וכן בעובדות רלוונטיות והגיב למתרחש בדיון
בצורה מהירה ועניינית. עוד ציין הנשיא זיילר כי המערער לא הביא עדים, דוגמת קרובי
משפחה, שכנים, קונים או ספקים, שיעידו על נכותו הנפשית ויסתרו את חוות דעתם של
המומחים בדבר הגזמה. ובלשונו:
"כשאני
'מעמת' את הרקע המחייב הבאת ראיות של ממש כפי שפורט לעיל,
עם המחדל הרועם של יצירת 'בועה ראייתית' שכולה באה מפיו של אדם מעוניין בתוצאות
המשפט, שיש להתייחס לדבריו בחשד גם אלמלא ממצאי 'הרווח המשני', וממצאי האפס של
הרופאים, הרי שתוצאות ה'עימות' ברורות. התובע שקל והחליט כי כל עדות מסייעת שתבוא,
ואפילו ממקורבים, תזיק לו יותר משתועיל לו. דווקא הנתבעת הביאה ראיות ממקור
נייטרלי. מדובר בחקירה ובדו"ח חקירה מלא ותקין בעבודה, כולל בתחום
המוטורי".
בנסיבות אלה, ועל רקע כלל נסיבות המקרה, לא
מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא למנות מומחה נוסף ושלא להתיר לרופא
המטפל להעיד בבית המשפט, כשכל הכוונה היתה להוכיח באמצעותו קיום נכות צמיתית אצל
המערער. כמו כן לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי להסתמך על חוות דעתו
של ד"ר אבני, לפיה לא נותרה למערער כל נכות צמיתה בתחום הנפשי.
5. טענה נוספת שטוען המערער נוגעת לבדיקה
נוירופסיכולוגית פרטית שעבר המערער, מטעמו. את תוצאותיה ביקש המערער להמציא
למומחים הרפואיים שנתמנו. עוד ביקש המערער, שתערך לו בדיקה נוירופסיכולוגית נוספת,
מטעם בית המשפט. בעדותו התייחס המומחה, ד"ר אבני, לשאלת הצורך בבדיקה נוספת
ואמר:
"אני
סבור שבדיקה נוירו פסיכולוגית מיותרת גם בשלב זה ... הנוירולוג מצא שאין לו שום
תופעות נוירולוגיות ובתנועותיו יש הצגה. אין זה נכון שאני נמנע מלהמליץ על בדיקה
נוירו פסיכולוגיות מתוך חשש שהדבר יפריך את עמדתי".
6. בית המשפט המחוזי, דחה בקשות אלה של המערער.
גם בהחלטות אלה אין מקום להתערב. הנשיא זיילר הבהיר בפסק דינו את הטעמים לדחיית
הבקשות. בין היתר, ציין גם כי לאור התמשכותו של ההליך ולאור המלצתו של המומחה
הפסיכיאטרי, לא מצא מקום להיענות לבקשת התובע ולהורות על בדיקה נוספת. טעמים אלה
מקובלים עלי. גם באשר להצגת חוות הדעת עצמה למומחים הרפואיים, אני מקבל את עמדתו
של בית המשפט המחוזי. המדובר בחוות דעת פרטית, שאין מקום להגישה בתביעה
מסוג זה המתנהלת על פי הוראותיהם של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים,
התשל"ה1975-, ותקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים),
התשמ"ז1986-.
7. טענה נוספת שטוען המערער היא, כי טעה בית
המשפט קמא בכך שדחה את בקשותו להורות לפרופ' רכס, המומחה הנוירולוגי, לבודקו מחדש
ואת בקשתו לאפשר לפרופ' רכס לעיין במסמכים שהתקבלו מן המרפאה לבריאות הנפש. המערער
מבקש כי פרופ' רכס ישוב ויבדוק אותו בהתחשב בממצאים החדשים ובעובדה שהסתבר כי
התרופות אותן נוטל המערער גורמות לו לרעד. גם בסוגיה זו לא מצאתי מקום להתערב
בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. כאמור, המסמכים הרפואיים, שהוגשו באיחור, עוסקים
בתחום רפואת הנפש. גם שאלת תופעות הלוואי, נוגעת לתחום הפסיכאטרי. המסמכים הועברו
למומחה הפסיכיאטרי, שקבע כי אינו משנה את חוות דעתו ואף הסביר בחקירתו את הסיבות
לפער בין חוות דעתו לחוות דעתם של הרופאים המטפלים. לכן, לא היה מקום להורות על
בדיקה מחודשת של המערער על ידי המומחה הנוירולוגי או להמציא למומחה
הנוירולוגי את המסמכים הנוספים.
8. בהתאם לממצאיו של בית המשפט המחוזי בתחום
הרפואי, הסכומים שנפסקו למערער בפרטי הנזק השונים סבירים ואינם מצדיקים התערבות.
הערעור נדחה. המערער ישא בשכר טרחת עורך דין
של המשיבה בסך 10,000 ש"ח ומע"מ.
ש
ו פ ט
הנשיא א' ברק:
אני מסכים. ה
נ ש י א
השופט א' ריבלין:
אני מסכים. ש
ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ת' אור.
ניתן היום, ח' בניסן תשס"ב (21.3.2002).
ה נ ש י
א ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________
העתק
מתאים למקור 99076450.E08 /עכב
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
רשם
בבית
המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית
המשפט פתוח להערות והצעות:
[email protected]
לבתי
המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il