פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 7638/17
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 7638/17
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט מ' מזוז
העותרים:
1. דוד בן חמו
2. גלית קמחי
3. יצחק אברג'יל
4. אתי ינאי
5. אביבית לסרי
6.זאנה נזרי
7. סופיה סברליק
8. נירה דמרי
9. נורית היטל
10. אלינור בר
11. ענת הלל
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הארצי לעבודה ירושלים
2. בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע
3. המוסד לביטוח לאומי
4. מדינת ישראל-הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד אלכסנדר ספינרד
פסק-דין
השופט מ' מזוז:
1. עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (הנשיא י' פליטמן, סגנית הנשיא ו' וירט ליבנה, השופט א' איטח, ונציגי הציבור ר' רבינוביץ' ו-י' פורת) מיום 31.1.2017 בע"ע 151214-02-16, בגדרו נדחה ערעור העותרים על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (השופט צ' פרנקל ונציג הציבור ש' שלום) מיום 25.1.2016 בפ"ה 61337-01-13.
2. העותרים, עובדים קבועים במוסד לביטוח לאומי (להלן: המשיב) החל משנת 2002, הגישו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע למתן סעד הצהרתי לפיו יש לראותם כעובדים קבועים ביום בו מלאו לכל אחד מהם חמש שנות עבודה במוסד, ובטרם ניתן להם כתב המינוי.
3. בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה בקבעו כי חרף אי התקינות הכרוכה בהעסקת העותרים במשרות "כאילו חולפות ובלתי צמיתות", שעה שמדובר למעשה בעבודות המהוות חלק בלתי נפרד מעבודתו של המשיב, אין לקבל את טענתם כי בשל חלוף הזמן יש לראותם כעובדים קבועים הזכאים לזכויות של עובדים קבועים, קודם לקבלת כתב מינוי כאמור. זאת, משום שעל מנת לראות עובד כעובד קבוע נדרש כי יתקיימו בו תנאים שונים בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, ובכלל זאת קיומו של תקן פנוי והוצאת כתב מינוי - דרישות מהותיות שלא נתקיימו בעותרים עובר לשנת 2002. כמו כן, ציין בית הדין האזורי כי קבלת עמדת העותרים תביא לריקון מתוכן של תקנה 2 לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד), התש"ך-1960, אשר מאפשרת הארכתו של חוזה מיוחד להעסקת עובד בכל פעם לתקופה של 5 שנים. בנוסף, דחה בית הדין האזורי את טענתם של העותרים כי המוסד נהג באפליה פסולה כנגד סניף באר שבע שעה ש"חילק" תקנים רבים לסניפי המרכז, מהטעם שלא הוכח כי סניף באר שבע היה ייחודי וכי בשל היותו בפריפריה הופלה לרעה, ו"מצב התקנים במוסד כולו היה עגום".
4. העותרים הגישו לבית הדין הארצי לעבודה ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי, במסגרתו ביקשו "לתקן את פסק הדין של בית דין קמא", ובכלל זאת לקבוע כי "כולם בעלי זכות לפנסיה תקציבית". בית הדין הארצי דחה את הערעור, בקבעו כי "פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה ראוי להתאשר מטעמיו על פי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991".
5. מכאן העתירה שלפניי, במסגרתה טוענים העותרים כי התערבותו של בית משפט זה בפסק דינו של בית הדין הארצי נדרשת נוכח סטייה מקפחת מעקרונות היסוד של המשפט בכלל ודיני החוזים בפרט, ונוכח קיומה של טעות משפטית וערכית הגורמת עוול ואי צדק לעותרים. לטענת העותרים, קביעת בית הדין האזורי לפיה "ספק" אם עבודתם של העותרים הינה משום עבודה שאינה צמיתה, מצביעה על המסקנה כי מדובר בחוזים למראית עין, אשר יש בהם משום פגיעה בתקנת הציבור. ביתר שאת אמורים הדברים, נוכח הקביעה כי הדבר נעשה בהיעדר תקנים פנויים באותה העת. עוד נטען, כי שגה בית הדין האזורי בקבעו כי הפלית העובדים בסניף באר שבע "לא הוכחה", מבלי לקבוע כי אי גילוי מסמכים מצד המוסד יוצר חזקה לפיה אילו הובאו, היו מוכיחים את גרסת העותרים.
6. לאחר עיון הגענו לכלל מסקנה כי דינה של העתירה להידחות על הסף.
7. הלכה ידועה ומושרשת היא, כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה, והתערבותו בהחלטות בית הדין מוגבלת למקרים חריגים בלבד, בהם מתקיימים שני תנאים מצטברים: בהחלטת בית הדין נתגלתה טעות משפטית מהותית, ובנסיבות הענין הצדק מחייב התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק. אמת מידה מרכזית להידרשות בית משפט זה לדון בעתירות כאמור הינה חשיבותה הציבורית הכללית של הבעיה והשלכות הרוחב שנודעות לה (בג"צ 524/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986); בג"ץ 8111/14 פרופ' דינה פלפל נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' (24.12.2012); בג"ץ 2852/16 מעונות ילדים בישראל – קריית הילד עמותה רשומה נ' בית הדין הארצי לעבודה (11.5.2016)). כל זאת מתוך נקודת מוצא, כי ביחסי הגומלין שבין בית משפט זה לבית הדין הארצי לעבודה יש לראות בבית הדין הארצי את בית הדין המומחה לתחום משפט העבודה, ואשר עליו מוטל התפקיד לגבש גופי הלכה בתחום משפט העבודה (בג"ץ 123/81 אלקטרה בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד לו(1)421, 429 (1982); בג"ץ 2385/15 זנגריה נ' המוסד לביטוח לאומי (14.5.2015)).
8. העתירה שלפנינו אינה עונה על התנאים האמורים, ועל כן אין מקום שבית משפט זה ייזקק לה.
טענות העותרים הינן טענות ערעוריות מובהקות, המכוונות כנגד קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בשאלת זכאותם לזכויות עובדים קבועים עובר למינויים כאמור, קביעות מנומקות כדבעי שאומצו על ידי בית הדין הארצי לעבודה. אין בקביעות אלו כל הלכה חדשה, ולא מצאנו כי עולה מהן כל טעות משפטית מהותית או עיוות דין המחייב התערבות "למען הצדק".
9. סוף דבר: העתירה נדחית על הסף. משלא נתבקשה תגובת המשיב, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ו בתשרי התשע"ח (16.10.2017).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17076380_B01.doc אב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il