עבד אל האדי עאמר נ. ש.א.ש צפון ועמקים, אבטחה ושמירה בע"מ

פסק-דין בתיק ע"א 7638/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7638/11 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט י' עמית המערער: עבד אל האדי עאמר נ ג ד המשיבים: 1. ש.א.ש צפון ועמקים, אבטחה ושמירה בע"מ 2. הדר חברה לביטוח בע"מ ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה מיום 31.07.2011 בתיק ת"א 908/03 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא, השופט י' גריל תאריך הישיבה: ה' בכסלו התשע"ג (19.11.12) בשם המערער: עו"ד אבי אמסלם ועו"ד נילי קרוס בשם המשיבה 1: עו"ד גלעד גושן פסק-דין השופט י' עמית: 1. המערער, יליד 11.11.1974, שימש כמאבטח במתקן של חברת החשמל באיזור הצפון, והמשיבה 1 (להלן: המשיבה) היא מעסיקתו. ביום 14.11.2002, סמוך לאחר השעה 22:00, נמצא המערער כשהוא ירוי בראשו ופצוע באורח קשה (להלן: האירוע או אירוע הירי). האירוע הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, ובגינו נקבעו למערער 100% נכות לצמיתות. 2. המערער הגיש תביעה כנגד המשיבה ומבטחתה (המשיבה 2). בתביעה נטען כי המערער אינו יודע מהן הנסיבות שגרמו לאירוע וכי נסיבות האירוע מתיישבות יותר עם קיומה של רשלנות מצד המשיבה. מה עוד, שהנשק שסופק למערער, תת מקלע עוזי, מהווה דבר מסוכן וגם בכך יש כדי להעביר את הנטל אל המשיבה. 3. אציין כי המערער הועמד לדין פלילי בעקבות אירוע הירי. בכתב האישום יוחס למערער מעשה של פזיזות ורשלנות בנשק, בכך שדקות ספורות לאחר שיצא לסיור במתקן הוא הכניס מחסנית לנשק, העביר את הנצרה למצב אוטומט וירה בעצמו, כך שכדור אחד חדר לראשו דרך סנטרו. כן ייחס כתב האישום למערער מסירת ידיעות כוזבות, בכך שבעת שהותו בבית החולים לוינשטיין, נחקר פעמיים אודות האירוע ומסר גרסה לפיה פציעתו נגרמה מכך שאדם פלוני בו נתקל במתקן ירה לעברו. בית המשפט שדן בתיק הפלילי הפנה את המערער לבדיקה בפני הפסיכיאטר המחוזי על מנת שיחווה דעתו על כשירותו של המערער לעמוד לדין. לסופו של יום בוטל ההליך הפלילי כנגד המערער (הסיבה לביטול כתב האישום לא הובהרה באשר ההחלטה על הביטול לא הוגשה לבית משפט קמא). 4. בית משפט קמא שמע שורה ארוכה של עדים, ולסופו של יום דחה את תביעתו של המערער. ואלו, בתמצית שבתמצית, עיקרי פסק הדין: א. בית המשפט קיבל את הטענה כי הנשק מהווה "דבר מסוכן" כהגדרתו בסעיף 38 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), ולכן נטל הראיה מוטל על המשיבה. ב. בית המשפט קיבל את עדותם של המאבטחים שהיו יחד עם המערער במשמרת בה התרחש אירוע הירי. המאבטחים העידו על כך שבוצע נוהל החלפת משמרת וכי המערער רצה לצאת ראשון לסיור עם תחילת המשמרת. כעבור 3-2 דקות לאחר יציאתו של המערער לסיור נשמע קול ירייה. למקום הגיע מר רוני כהן, מפקח של המשיבה, שסרק את השטח עם אחד המאבטחים. מר כהן העיד כי מצא את המערער כשהוא שוכב על הבטן והנשק מתחתיו. הוא נוכח לראות כי הנשק במצב אוטומט, הוציא את המחסנית, נוכח כי יש מעצור בנשק, פרק את הנשק ומסר אותו למאבטח שהתלווה אליו. ג. המערער העיד כי במהלך הסיור נתקל לפתע בבן אדם שאמר לו "חבל לך על הזמן" והתחיל לירות עליו. המערער דרך את העוזי והשיב אש וניסה לתפוס מחסה, ובאיזה שלב נפל על הקרקע והתעורר בבית החולים. בית המשפט סקר בפירוט את גירסת המערער, השווה אותה לגירסתו במשטרה והגיע למסקנה כי לא ניתן ליתן אמון בדבריו. ד. בית המשפט סקר באריכות את הראיות שהובאו לגבי מצבו של המתקן בעת האירוע – נוכח הטענה לקיומה של פרצה בחומה המקיפה את המתקן – ומצא כי לא הוכחה חדירה של אדם זר למתקן בליל האירוע. ה. בית המשפט דחה את הטענה כי המשיבה קיבלה את המערער לעבודה כמאבטח במתקן רגיש של חברת החשמל לאחר הכשרה קצרה ובלתי מספקת. המערער שירת 3 שנים בצה"ל כחייל בחטיבת גבעתי, הוכשר במהלך שרותו הצבאי כרובאי 07 וכמ"כ ושימש כמפקד בט"שית. בנוסף, המערער עבר קורס הכשרה של 10 ימים במסגרת חברת החשמל, כך שהמערער היה כשיר למלא את התפקיד שהוטל עליו. ו. בית המשפט דחה את הטענה כי תת מקלע עוזי הוא נשק לא בטיחותי ולא תקין. נקבע, כי חברת החשמל החליפה כעבור מספר חודשים את הנשקים מסוג תת מקלע לנשק מסוג גלילון ללא קשר לאירוע ועקב דרישה של משטרת ישראל. עוד נקבע, כי הנשק שנמצא ברשות המערער בעת האירוע נבדק ונמצא תקין, וכי מעצור לנשק אינו מצביע על כך שהנשק אינו תקין. ז. בית המשפט דחה את הטענה כי הנשק הועבר למערער ללא בדיקה ופריקה מסודרת ומבלי שבוצעה עליית משמר. זאת, גם על סמך עדותו של המערער שהעיד כי עם תחילת המשמרת בשעה 22:00 הוא בדק את הנשק, וכי כאשר עולים לשמירה כל אחד אחראי על הנשק שלו ועושה בדיקה לנשק שהוא מקבל. ח. בית המשפט קבע כי לא הוכחה טענת המשיבה, המצריכה מידה גבוהה של ראיות, ולפיה המערער ניסה לשלוח יד בנפשו. המשיבה הגישה שתי חוות דעת, האחת של מר אלכס פלג והשניה של ד"ר חן קוגל, ולפיהן הסימנים מצביעים על כך שהמערער ניסה להתאבד. בית המשפט גם התייחס לעדויות של רופא מגן דוד אדום ושל רפ"ק גולדברג שהגיעו לשטח לאחר אירוע הירי, ואשר מהן עולה לכאורה כי המערער ירה בסנטרו במכוון. לסופו של יום, הגיע בית המשפט למסקנה כי המערער נורה מנשקו שלו מטווח קרוב מאוד, עד כדי הצמדת קנה הנשק לסנטרו, כך ש"ברי שהמעשה נגרם מירי עצמי מכוון של התובע, יתכן תוך כדי שימוש לא ראוי בנשק מצד התובע". משלא הוכחה רשלנות מצד המשיבה, נדחתה איפוא התביעה של המערער. למעלה מן הצורך, בחן בית משפט קמא את נזקיו של המערער למקרה שייקבע כי המשיבה נושאת בחבות, והעמיד את הנזק על סך של 4,096,317 ₪, בניכוי גמלאות המל"ל בסכום כולל של 3,198,698 ₪, כך שסך הפיצוי שהיה מגיע למערער אילו נשאה המשיבה באחריות, היה עומד על 897,619 ₪. 5. על פסק הדין נסב הערעור שבפנינו, ובו תוקף המערער לאורך כל החזית את קביעותיו של בית משפט קמא, הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי. בתמצית שבתמצית, טען המערער כי המדובר היה בתאונת נשק; כי הוצב בימיו הראשונים במתקן ללא הדרכה וללא הכשרה מספקת; כי ניתן לו נשק לא בטיחותי; וכי לא נתקיימה עליית משמר מסודרת הכוללת פיקוח והשגחה על אופן העברת הנשקים מיד ליד. כל זאת, בצירוף העובדה שמדובר בכלי נשק המהווה "דבר מסוכן", מצביע על רשלנות מצד המשיבה שלא הרימה את הנטל המוטל עליה. 6. אומר בקצרה, כי דין הערעור להדחות, באשר רובו ככולו נסב על קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהן ואנו מאמצים את קביעותיו של בית משפט קמא על פי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. למעלה מן הצורך אוסיף ואעיר בקצרה. 7. בא כוח המערער הלין על כך שבית משפט קמא זקף לחובתו של המערער את האמירה כי בדק את הנשק כאשר קיבלו לידיו. לטענת בא כוח המערער, המערער אינו מבין את הנעשה עימו, הוא נתון לאפוטרופסות של אשתו, ובחקירתו הנגדית השיב בחיוב על כל שאלה שנשאלה מבלי להבין את השאלות. טענה זו אנו מתקשים לקבל. ראשית, בית משפט קמא הוא ששמע באריכות את העדים ואת המערער והוא שהתרשם ישירות מכשירותו ומהבנתו את הנעשה עמו. לא למותר לציין, כי גירסתו של המערער לגבי אדם זר שירה עליו, נמסרה גם בהזדמנויות אחרות למשטרה, כך שמבחינה זו המערער היה עקבי בגירסתו הבסיסית, למרות סתירות כאלה ואחרות עליהן עמד בית משפט קמא. עיינתי בפרוטוקול חקירתו של המערער, והתרשמתי כי השיב לעניין על השאלות שנשאל, זכר את קורותיו ואת תפקידו בצבא, זכר כי בליל האירוע ביקש מאחיו להשקות את גג הבטון, ואף דייק בתשובותיו (כך, לדוגמה, בעמ' 54 לפרוטוקול מציין המערער כי במקום עבודתו הקודם בחברת שחף קיבל אקדח ולא תת מקלע עוזי). המערער זכר כי לא עשו עליית משמר אך באותה נשימה השיב כי "כל אחד אחראי על הנשק שלו עשה בדיקה לפני הסיור. הוא יודע שאין כדור בנשק" (עמ' 58 לפרוטוקול) ובהמשך: ש. אז כל אחד לפני הסיור בודק את הנשק שלו, שאין כדור בקנה. ת. בדיוק. ש. גם אתה בדקת באותו יום את הנשק שלך. ת. כן. ש. אתה מבין אותי. ת: כן. ש: רק אחרי שבדקת את העוזי שלך יצאת לסיור. ת: כן. (שם, עמ' 60-59). שנית, ועיקרו של דבר. הנוהל הבסיסי, כפי שהעידו עליו גם המאבטחים האחרים, היה שכל מי שמקבל נשק לידיו מבצע בדיקה של הנשק. כך מקובל מאז ומתמיד, ובודאי שנוהל זה, שאושר כאמור גם על ידי המערער בעדותו, היה טבוע ומושרש במערער מימי שירותו הצבאי. 8. אין ממש בטענה כי המערער לא קיבל הכשרה מתאימה לתפקידו כמאבטח מתקן. המערער היה חייל קרבי, רובאי 07, הוכשר כמ"כ ושימש כמפקד בט"שית, ובנוסף לכל אלה עבר קורס הדרכה אינטנסיבי של 10 ימים בשימוש בתת מקלע עוזי ובאקדח. העובדה שהאחראי על הקורס סיווג את המערער כבינוני, אין פירושה כי המערער לא היה מוכשר לעבודת האבטחה. שניים ממשתתפי הקורס לא סיימו אותו, ומטבע הדברים, בכל קורס יש טובים יותר וטובים פחות, וכפי שציין האחראי על הקורס, הוא אמנם "קמצן בציונים", אך בסופו של יום מצא את המערער כשיר לשמש כמאבטח במתקן. 9. ולבסוף, אפילו נקבל את התזה הבסיסית של המערער כי מדובר בתאונת נשק, הרי ברי שהמערער הוא שהכניס את המחסנית, דרך את הנשק והעבירו למצב אוטומטי. במצב דברים זה, ברי כי היה מקום לייחס למערער רשלנות תורמת בשיעור ניכר. אפילו היינו מייחסים למערער רשלנות תורמת בשיעור של 25% בלבד, הרי שנזקו, לאחר ניכוי הרשלנות התורמת, היה נבלע בתגמולי המל"ל (ומאחר שמדובר במעביד, המערער לא היה זכאי ל-25% מהנזק). 10. אשר על כן, דין הערעור להידחות. יחד עם זאת, רשמנו לפנינו בחיוב את הצהרת המשיבה בתום הישיבה מיום 19.11.2012, ולפיה המשיבה נכונה לשלם למערער לפנים משורת הדין, בהתחשב במצבו ומבלי להודות בחבות, סכום כולל של 100,000 ₪, ואנו נותנים להצהרה זו תוקף של פסק דין. ניתן היום, ז' בכסלו התשע"ג (21.11.2012). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11076380_E12.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il