פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 7623/03
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 7623/03
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופטת א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
העותרת:
פז חברת נפט בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל - המשרד לאיכות הסביבה
2. ד"ר אריה פיסטינר , הממונה על מניעת זיהום מים מדלקים
3. עיריית טבריה
4. עיריית ירושלים
5. עיריית פתח תקווה
6. עיריית עכו
7. עיריית עפולה
8. מועצה אזורית עמק יזרעאל
9. מועצה אזורית פרדס חנה-כרכור
10. קצין מחוז שלטון מקומי משרד הפנים - באר שבע
עתירה למתן צו על תנאי וצו בינים
בשם העותרת:
עו"ד פנחס רובין; עו"ד ארז הראל;
עו"ד מאיר לוין
בשם המשיבים מס' 1-2:
עו"ד דינה זילבר
פסק-דין
השופטת מ' נאור:
1. דין עתירה זו להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי.
2. העותרת, חברת פז, טוענת כי בשנת 1998 ניתנה לה הבטחה מינהלית על-ידי המשרד לאיכות הסביבה ולפיה תוכל להתקין בתחנות הדלק שלה אמצעי לניטור דליפות דלקים מסוג ATG, חלף אמצעי אחר, פיאזומטר שמו. הפיאזומטר נדרש לצורך ביצוען של בדיקות ניטור חודשיות לדליפות דלקים על פי תקנות המים (מניעת זיהום מים) (תחנות דלק), התשנ"ז-1997. לטענת העותרת היא השקיעה מליוני שקלים בלמעלה מ-200 תחנות תדלוק, ועתה מתכחש, לטענתה, המשרד לאיכות הסביבה, להבטחותיו. העותרת מצויה כיום, לטענתה, ב"מתקפה" של דרישות להתקנת פיאזומטרים במספר רב של תחנות שלה במחוזות שונים ברחבי הארץ. "מתקפה" זו, כך טוענת העותרת באה לידי ביטוי, בין השאר, בהתניה של רשיונות עסק בהתקנת פיאזומטרים בתחנת רבות מתחנות העותרת, בהגשת כתבי אישום נגד העותרת ומנהליה, ועוד.
3. העותרת הזכירה בעתירה קיומו של הליך משפטי בעניין אחת מתחנותיה בבית המשפט לעניינים מנהליים - עת"מ 1596/03 המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
4. המשיבים 1 ו-2 כפרו בתגובתם בקיומה של ההבטחה המינהלית הנטענת על-ידי העותרת והעלו טענות נוספות. בין השאר טענו כי כלל לא ניתן לוותר על תנאי הקבוע בדין לקבלת רשיון עסק. עם זאת ביקשו לדחות את העתירה על הסף, בשל קיומו של סעד חלופי. המשיבים האמורים מצביעים על העתירה המינהלית שהזכירה העותרת בה מועלות טענות דומות, אם לא זהות. הם טוענים כי לעותרת עומד סעד חלופי של פניה לבתי המשפט לעניינים מינהלים.
5. בתגובת העותרת בשאלת הסעד החלופי טוענת היא כי אין ביכולתה לזכות בסעד חלופי, או לחלופין בסעד חלופי אפקטיבי ויעיל בבתי המשפט המינהליים: מדובר בתחנות דלק רבות במחוזות שונים ברחבי הארץ. העותרת מוסיפה וטוענת כי לבית משפט זה מוקנית סמכות לדון בעתירתה אף אם קיים סעד חלופי.
6. אכן לבית משפט זה קנויה סמכות מקבילה, אך העובדה בלבד שעל העותרת לנקוט הליכים רבים אינה סיבה מספיקה לכך שהעותרת לא תופנה לסעד חלופי. המשיבים 1 ו-2 לא היו מוכנים להצהיר, בשלב זה, כי יקבלו עליהם הכרעה עקרונית שתינתן בפסק דין מינהלי חלוט בעתירה המינהלית הנזכרת. הם מסבירים כי לא ברור אם בעתירה המינהלית התלויה ועומדת תהיינה קביעות עקרוניות, ואפשר והחלטות שונות יפלו בתיקים שונים לגבי מערכות עובדתיות שונות. עם זאת מציינים המשיבים כי לאחר סיום ההליכים בעתירה התלויה ועומדת "ניתן יהיה לראות אם ובאיזה מידה הקביעות בתיק זה רלבנטיות וישימות לגבי יתר תחנות הדלק, באיזו מידה ניתן יהיה ליישם החלטה זו לגביהן, אם בכלל". עמדה זו של המשיבים נראית לנו סבירה. איני רואה סיבה להציף את בית המשפט הגבוה לצדק בעניינים פרטניים שדינם להתברר בערכאות הדיוניות. העותרת מבקשת למעשה שנדון "בעתירה קולקטיבית" במקום שידונו בבתי המשפט השונים עתירות מינהליות פרטניות. לכך אין מקום. ועל העותרת ללכת בדרך המלך. גם במסגרת הליכים פרטניים ניתן, במידת הצורך, ואם יש לכך הצדקה לבקש איחוד דיון, ובתי המשפט יחליטו כחכמתם, לאחר שמיעת טענות הצדדים.
7. העתירה נדחית על הסף, וממילא נדחית הבקשה לצו ביניים.
ניתן היום, ל' חשון, תשס"ד (25.11.2003).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03076230_C06.docעע
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il