עדנאן ריחאני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 7603/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7603/13 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' עמית כבוד השופט א' שהם המערער: עלא ריחאני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 31.10.2013 בת"פ 8450-07-12 שניתן על ידי כבוד השופט ת' כתילי – סג"נ תאריך הישיבה: כ"ב באייר התשע"ד (22.5.2014) בשם המערער: עו"ד עבד אלמג'יד פאהום בשם המשיבה: עו"ד שרית משגב בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: 1. ערעור על חומרת העונש שהשית בית המשפט המחוזי בנצרת (סגן הנשיא ת' כתילי) על המערער בת"פ 8450-07-12 מיום 31.10.2013. רקע והליכים 2. המערער הודה בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון והורשע בעבירת קשר לסחר בנשק (לפי סעיף 499 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן החוק) ובעבירת סחר בתחמושת (לפי סעיף 144(ב2) לחוק). המערער עבד למחייתו כנהג מונית, והעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום המתוקן נעשו במסגרת קשר אשר יצר עם אחד מנוסעיו, שהיה שוטר, כדי לרכוש ממנו נשק. במסגרת הקשר בין השניים, המערער שוחח עם השוטר מספר פעמים בטלפון בהן שאל המערער את השוטר אם יוכל לספק לו כלי נשק ותחמושת מסוגים שונים. בסופו של דבר קבעו השניים להיפגש והמערער ביקש מן השוטר שיספק לו כדורים לנשק מסוג עוזי. השוטר, אשר הופעל כסוכן משטרתי, נפגש עם המערער וסיפק לו 773 כדורי עוזי. גזר הדין של בית המשפט המחוזי 3. כפי שעלה מתסקיר שירות המבחן מיום 8.7.2013, המערער בן 47 נשוי ואב לילדים ובעברו שתי הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואלימות, בגינן נידון לעונש של מאסר אשר רוצה בעבודות שירות. שירות המבחן התרשם כי המערער התקשה לקבל אחריות על מעשיו, ולכן נמנע מלבוא בהמלצה טיפולית בעניינו. לעניין העונש המליץ שירות המבחן להשית עליו מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות. בית המשפט המחוזי עמד על החומרה המיוחסת לעבירות בנשק, על פוטנציאל הפגיעה בחיי אדם הגלום בהן, ונדרש לפסיקה רלבנטית. סקירת הפסיקה והעונשים שניתנו במקרים שונים, הביאה את בית המשפט המחוזי למסקנה כי ככלל בגין עבירות נשק יש להטיל עונשי מאסר בפועל משמעותיים. בית המשפט המחוזי נדרש לנסיבות המקרה והדגיש כי המערער הוא זה אשר יזם את ההתקשרות עם השוטר; הוא אשר ביקש לרכוש ממנו כלי נשק, ושוחח עמו מספר פעמים על כך; וזאת בנוסף לתחמושת אשר רכש ממנו בפועל. בהתאם לסקירה זו קבע בית המשפט המחוזי מתחם ענישה בעניינו של המערער, אשר הועמד על 12–24 חודשי מאסר בפועל. 4. לשם קביעת עונשו של המערער בתוך מתחם הענישה שנקבע לו, עמד בית המשפט המחוזי על כך שהמערער הוא אדם בוגר אשר מודע למשמעות מעשיו; לקח אחריות חלקית על מעשיו ואינו מפנים את חומרתם; ואינו מנהל אורח חיים עברייני בדרך כלל. צוין עוד כי עברו הפלילי אינו מכביד ואינו כולל עבירות נשק. אשר להמלצתו של שירות המבחן להטיל עליו מאסר שירוצה בעבודות שירות, קבע בית המשפט המחוזי, כי היא אינה מותאמת לחומרת העבירות שבוצעו ולמדיניות הפסיקה באשר לענישתן; כי היא אינה תואמת את החלטתו של שירות המבחן שלא לבוא בהמלצת טיפולית בעניינו; וכי היא אינה כוללת עמדה לגבי השלכות אפשריות של מאסר בפועל על המערער. משכך, לא מצא בית המשפט המחוזי לאמץ את המלצת שירות המבחן. לנוכח האמור, הושת על המערער עונש של מאסר בפועל למשך 16 חודשים, 8 חודשי מאסר על תנאי, וקנס בסך 5,000 ש"ח. נימוקי הערעור ותסקיר שירות המבחן המשלים 5. בנימוקי הערעור טען המערער כי מתחם הענישה שנקבע בעניינו מתעלם ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות ובנסיבות ביצוע דומות למקרה שלפנינו. נסקרו מספר מקרים שנטען כי הם חמורים מהמקרה הנדון, וצוין כי באותם מקרים נגזרו עונשים חמורים פחות. עוד טען המערער כי יש להבחין בין סחר בתחמושת לבין סחר בנשק. ועוד טען הוא כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שסטה מהמלצת שירות המבחן, אשר נפגש עם המערער מספר פעמים והגיע למסקנה כי יש להטיל עליו מאסר על דרך עבודות שירות. בדיון לפנינו חזר בא-כוח המערער על נימוקי הערעור, ביקש לחדד את ההבדל בין תחמושת לנשק, וחזר על המלצתו של שירות המבחן לבית המשפט המחוזי. באת-כוח המדינה ביקשה לדחות את הערעור. בטיעוניה עמדה על החומרה ועל פוטנציאל הפגיעה בחיי אדם הכרוך במעשיו של המערער. לשיטתה העונש שהושת על המערער אינו מחמיר כלל. 6. בתסקיר המשלים של שירות המבחן אשר הוגש לנו צוין כי אין שיפור ביחסו של המערער לעבירה, וכי הוא מתחמק מתשובות ברורות. שירות המבחן לא בא בהמלצה כלשהי בעניינו. דיון והכרעה 7. לאחר העיון בגזר דינו של בית המשפט המחוזי, בנימוקי הערעור, בתסקיר שירות המבחן המשלים, ולאחר שמיעת טענות הצדדים לא מצאנו לקבל את הערעור. עיינו בפסיקה שהציג המערער. ת"פ (מחוזי חיפה) 33679-12-11, בו הושתו 12 חודשי מאסר בפועל, עוסק בעבירת סיוע לסחור (להבדיל מעבירה מושלמת) ולכן שונה מעניינו של המערער וייתכן שגם מצביע על קולת העונש שנגזר עליו. בת"פ (מחוזי נצרת) 24662-02-11 נידון נאשם ל-14 חודשי מאסר בפועל לאחר הורשע בעבירות נשק. אולם מדובר בעבירות נשיאה והחזקת נשק אך לא בסחר בו. תמונה דומה עולה משלושה תיקים נוספים שהוצגו על ידו ולכן קיים קושי להקיש מהם לענייננו. מעבר לכך, מתחם הענישה של המערער נקבע בידי בית המשפט המחוזי על יסוד דיון ממצה בפסיקה שעסקה בעבירות סחר בנשק, ודומה כי עונשו אינו חורג ממדיניות הענישה הנהוגה, ואף אינו מחמיר עמו. 8. מקובלת עלינו מסקנתו המנומקת של בית המשפט המחוזי לכך שלא נעתר להמלצת שירות המבחן. בדיון לפנינו, הגב' וייס מטעם שירות המבחן אף הוסיפה כי קיים פער בין התכנים שיש בתסקירים בעניינו של המערער לבין ההמלצה שהובאה בפני בית המשפט המחוזי. 9. אשר לטענה לפיה יש להבחין בין נשק לבין תחמושת, הבחנה כזו לא בוססה על יסוד פסיקה ולא מצאנו בנסיבות המקרה צורך לדון בה. בנסיבות המקרה, בית המשפט המחוזי קבע את מתחם הענישה בהתאם לכל נסיבות העבירה, אותם ציין בקפידה (בפסקה 23 לגזר הדין) ובפרט עמד על כך שמדובר בסחר בתחמושת. ממילא העונש שהושת על המערער חמור פחות ממרבית העונשים במקרים דומים שנסקרו בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. יצוין עוד, כי למערער עבר פלילי בעבירות אלימות ורכוש אשר למרות שאינן בתחום הנשק הן מעידות על טשטוש הגבולות אצלו ואף שהושת עליו בעבר עונש בעבודות שירות הוא חזר לבצע עבירות. בנסיבות המקרה אין בידינו אלא לדחות את הערעור. 10. סוף דבר, הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ח באייר התשע"ד (28.5.2014). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13076030_H05.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il