ע"א 7586-12
טרם נותח
אברהם נאמן נ. עו"ד טל פרלמוטר
סוג הליך
ערעור אזרחי (ע"א)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק ע"א 7586/12
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 7586/12
לפני:
כבוד הנשיא א' גרוניס
המערער:
אברהם נאמן משרד עורכי דין ונוטריון
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד טל פרלמוטר
2. ליאת פרלמוטר
ערעור על החלטתו של בית המשפט השלום תל אביב
(כב' השופט י' שקד) מיום 04.10.2012 שלא לפסול
עצמו מלדון בתיק א 38023-09-11
בשם המערער: עו"ד גילעד נאמן; עו"ד רועי דביר
בשם המשיבים: עו"ד דור חזקיה
פסק-דין
1. ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט י' שקד), מיום 4.10.2012, שלא לפסול עצמו בת"א 38023-09-11.
2. המשיבים רכשו זכויות בדירת מגורים בבניין מאת חבר בקבוצת רכישה מסוימת ושילמו לעורך דין שטיפל בקבוצת הרכישה, הוא המערער. לטענתם, המערער גבה מהם שכר טרחה בניגוד למחיר המרבי הקבוע בצווי פיקוח, שהוצאו בהתאם להוראות חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996. לפיכך, ביקשו לחייבו בהשבת שכר הטרחה שנגבה מהם מעבר לסכום הראוי, ועתרו בבקשה לאשר את התובענה שהגישו כייצוגית. בית המשפט קבע ביום 16.7.2012 שהתובענה אינה מתאימה להתברר כתובענה כייצוגית, שכן מדובר בקבוצה של עשרות אנשים בלבד המרוכזים באותו בניין. לכן קבע שהתובענה תמשיך להתברר כתביעה אישית ונקבעה ישיבת קדם משפט לפניו (להלן - ההחלטה). לאחר מתן ההחלטה ומשהתברר כי אותו מותב ידון בתביעה האישית, הגיש המערער בקשה לפסילת בית המשפט בטענה שקם חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים נגדו. המערער טען כי מתוכן ההחלטה, הדוחה את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, צפוי שהתביעה האישית תתקבל. המשיבים התנגדו לבקשה מטעמי שיהוי ולגופו של עניין.
3. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. ראשית, קבע בית המשפט שהבקשה הוגשה כמעט חודשיים לאחר מתן ההחלטה ו"ספק אם המדובר בהזדמנות הראשונה". שנית, לגופן של טענות קבע בית המשפט כי במסגרת הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית שומה היה עליו לבחון את סיכויי התובענה, ורק לאחר מכן לבדוק האם היא מתאימה להתברר כייצוגית. לשם כך בחן את הסוגיה המרכזית בתביעה: תחולת צו הפיקוח במקרה דנא על סמך הטיעונים המשפטיים שהוצגו בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ואף הביע דעתו בסוגיה זו באופן לכאורי ועל סמך החומר שהונח לפניו. בית המשפט הוסיף כי בהמשך המשפט יהיו זכאים בעלי הדין להביא כל ראיה רלוונטית ולטעון כל טענה משפטית שימצאו לנכון. בית המשפט ציין כי דעתו לא ננעלה בנוגע לשאלות שמחלוקת, לרבות בשאלת תחולת צו הפיקוח. בעקבות החלטה זו הגיש המערער את הערעור שלפניי.
4. המערער טוען שמדובר במקרה חריג המצדיק את פסילת בית המשפט מלדון בתביעה בשל התנהלותו. לטענת המערער, במסגרת ההחלטה הכריע בית המשפט באופן סופי ונחרץ בכל השאלות המשפטיות והעובדתיות שאמורות להתברר במסגרת התביעה האישית של המשיבים, לרבות בסוגיה שבמחלוקת לפיה צווי הפיקוח חלים במקרה זה והמערער הפר אותם. המערער מוסיף שההוראה כי התובענה תמשיך להתברר כתביעה אישית מנוגדת לאמור בתקנה 9 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, לפיה על המשיבים היה להגיש תביעה חדשה. לדברי המערער, לאחר ההחלטה צירפו המשיבים 14 תובעים נוספים לתביעתם האישית, בהסתמך על החלטה זו. המערער מוסיף כי כל הראיות הוצגו, התקיימו חקירות מצהירים והוגשו סיכומים מפורטים כך שמדובר לדעתו, הלכה למעשה, בהכרעה סופית של בית המשפט. לאור האמור מבקש המערער לפסול את בית המשפט עצמו מלדון בתביעה האישית של המשיבים ובכל תביעה אחרת של הדיירים בבניין, ולו כדי למנוע פגיעה במראית פני הצדק.
5. המשיבים הגישו תשובתם לערעור והם מבקשים לדחותו. לטענתם, מטרת הגשת בקשת הפסלות והערעור אינה כנה ונועדה לחבל בהליך התקין, ולנסות לחמוק מבירור ענייני של הטענות נגד המערער. לדעת המשיבים, המערער לא הצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים נגדו, שכן מדובר בהחלטה שהיא הכרעת ביניים, שניתנה על סמך הראיות שהוגשו במסגרת שלב זה ובה פירט בית המשפט את התרשמותו מהתביעה נכון לאותה עת. המשיבים מזכירים שהליך אישור תובענה כייצוגית הוא הליך ביניים שאין בו כדי להכריע בלב הסכסוך, וכי ההחלטות בהליך זה הן לכאוריות בלבד. לדעת המשיבים, רשאי היה בית המשפט לקבוע באיזה אופן יימשכו ההליכים בתובענה. המשיבים טוענים גם כי אין די בחוסר שביעות רצון המערער מהחלטת בית המשפט, ופסילתו, לדעתם, עלולה לפגוע בהגינות המשפט ובתחושת הצדק האובייקטיבית.
6. דין הערעור להידחות באין כל עילה לפסילת בית המשפט. במקרה אחר בו שב תיק לדיון לאותו מותב שקיבל את הבקשה לאשר תובענה כייצוגית כתבה הנשיאה ד' ביניש:
"במקרה דנן פסק בית המשפט בבקשה לאישור התובענה הייצוגית על יסוד הנתונים המשפטיים והנתונים העובדתיים הלכאוריים שעמדו לפניו אותה עת בלא ששמע את המצהירים. זאת ועוד, מהאמור בהחלטה הדוחה את בקשת הפסלות עולה כי בית המשפט לא גיבש עמדה סופית בעניין, וכי דעתו לא "ננעלה" בפני טענות המערערות. לפיכך, מבלי להידרש לתוכן ההחלטה המאשרת את התובענה כייצוגית ולאחר שנתתי דעתי לאופיו המיוחד של ההליך, בהינתן החלטת בית המשפט המחוזי להשיב את הדיון לבית משפט השלום לשם שמיעת המצהירים, נחה דעתי כי אין מניעה שקביעותיו של בית משפט השלום בהחלטה המאשרת את התובענה כייצוגית, או חלקן, ישתנו לאחר שמיעת המצהירים. משהוחזר הדיון לאותו מותב על ידי ערכאת הערעור, תוך הנחייה לבצע חקירה של המצהירים בטרם מתן החלטה, ולהתייחס לשאלות העובדתיות השנויות במחלוקת, בטוחני כי בית המשפט ישקול את הנתונים שיובאו לפניו ויכריע בבקשה לאישור התובענה כייצוגית מחדש באופן ענייני; כמו גם בבקשה למחיקה המונחת לפתחו אשר מן הראוי להכריע בה" (ע"א 4464/10 Cannon Rubber Ltd נ' שירלי נדל-רגב (לא פורסם, 16.8.10) (פסקה 6 באמצע)).
המקרה דנא דומה, על אף שכאן בית המשפט שמע את המצהירים, ולעומת המקרה המצוטט, דחה את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. כך או כך, אין בעובדה שבית המשפט הכריע בהליך ביניים כדי להקים עילת פסלות ולמנוע ממנו מלהמשיך ולשבת בדין (השווה: ע"א 9362/11 יהודית גרינבוים נ' חיים ביאליסטוצקי (לא פורסם, 5.2.2012)).
אילו נתקבלה טענתו של המערער המשמעות הייתה מרחיקת לכת; במקרים רבים מבין אלה בהם בית המשפט מאשר הגשתה של תובענה ייצוגית וכן במקרים בהם ניתן סעד זמני בתובענה, וזאת בשל התייחסות חיובית לסיכויי התובענה, היה בית המשפט נאלץ לפסול עצמו. מיותר לומר שאין יסוד לקבל טענה מעין זו, שהועלתה על ידי המערער בבקשת הפסילה ובערעור דנא. ברור, כי ככלל השופט הדן בעניין, והמעריך את סיכוייהם של בעלי הדין בשלב הראשון של ההליך, אינו כבול להערכתו הניתנת באותו שלב. רק בסיומו של ההליך מגבש השופט את דעתו הסופית. על כן, במקרים האמורים, ובכפוף לחריגים, תידחה טענת הפסלות.
7. זאת ועוד, אפילו נניח שטעה בית המשפט באופן בו הורה על המשך ניהול התיק - ואין זה המקום להכריע - עדיין אין בכך כדי להקים עילת פסלות. אפשר שבראייתו של המערער נוצר חשש כי התבטאויותיו של בית המשפט מצביעות על קיום חשש ממשי למשוא פנים. עם זאת, חשש זה אינו יוצא מכלל חשש סובייקטיבי גרידא, שאינו מקים עילת פסלות (למשל, ע"א 5131/12 מרדכי כהן נ' נורית בקשי (לא פורסם 3.10.2012)). וודאי שאין מקום להורות על פסילת בית המשפט בשל מראית פני הצדק.
8. הערעור נדחה. המערער יישא בשכר טרחת עורך דין בסכום של 20,000 ש"ח.
ניתן היום, כ' בחשוון התשע"ג (5.11.2012).
ה נ ש י א
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12075860_S01.doc דז
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il