מוריס יעקוב אשרף נ. היועץ המשפטי לממשלה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7583/96 בפני: כבוד השופט י. קדמי כבוד השופט י. זמיר כבוד השופטת ד. ביניש המערער: מוריס יעקוב אשרף נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 19.9.96 בת.פ. 160/96 שניתן על ידי כבוד השופט ע. קפלן-הגלר תאריך הישיבה: כ"ג בכסלו תשנ"ח (22.12.97) בשם המערער: עו"ד יעקב לוי בשם המשיבה: עו"ד תמר בורנשטיין בשם שירות המבחן: גב' זהבה מור פסק-דין השופט י. קדמי המערער הורשע - על פי הודאתו - בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ת.פ. 160/96) בעבירות של גניבה בידי עובד, החזקת נשק שלא כדין, שוד מזוין ונסיון לשוד מזוין; ונדון בשל כך לארבע וחצי שנים מאסר לריצוי בפועל. בבסיס הרשעתו של המערער עומדת גניבת אקדח - מחברת השמירה שבה הועסק כשומר - וביצוע שלושה מעשי שוד ונסיון אחד לשוד בסניפי בנקים ומשרדי המרות מטבע, תוך איום באותו אקדח. למערער, אדם מבוגר כבן חמישים, הרשעות קודמות בעבירות מרמה וזיוף, שנעברו לפני שנים רבות (לפני 1980). בדבריו בפני בית המשפט המחוזי, הביע המערער חרטה על המעשים נושאי האישום וההרשעה; והסביר כי עשה את שעשה בעטים של חובות מעיקים, שנושיהם דורשים את פרעונם באיומים. מן התסקיר, שהגיש שירות המבחן, מסתבר, כי המערער גרוש, מרוחק מבני משפחתו, מובטל וחסר דיור המוצא מחסה מזדמן אצל מכרים; כאשר לאחרונה נחשף לסמים קשים, המשמשים לו אמצעי לבריחה מן המציאות ולהדחקת מצבו האישי העגום. בגזר דינו מציין בית המשפט המחוזי, כי הוא מעדיף את הענין הציבורי שבהרתעת עבריינים בכוח על פני נסיבותיו האישיות של המערער; וזאת תוך הדגשה, שנסיבות אישיות קשות אינן יכולות לשמש "חומת מגן", בפני העונש הצפוי בשל עבירות מן הסוג שבהן הורשע המערער. העונש שנגזר על המערער - כפי שמציין בית המשפט המחוזי - מתון ואינו ממצה עמו את הדין; ואנו לא מצאנו עילה להתערב ולהקל בעונש זה. נסיבותיו האישיות של המערער נוגעות ללב, אך אין בהן כדי להצדיק אותו יחס סלחני לו טוען בא כוחו. הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ג בכסלו תשנ"ח (22.12.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96075830.H01