פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק עע"ם 7580/12
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מינהליים
עע"ם 7580/12
לפני:
כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט צ' זילברטל
המערער:
דרור עזרא
נ ג ד
המשיב:
ראש עיריית הרצליה
המבקש להצטרף כמשיב:
שלום אליעזר מנחם מאניש זיידה
ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו מיום 14.10.2012 בעת"מ 43108-03-12 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא ע' מודריק
תאריך הישיבה:
ו' בטבת תשע"ד
(9.12.13)
בשם המערער:
עו"ד ש' גלילי
בשם המשיב:
עו"ד א' בראף-שניר
בשם המבקש להצטרף כמשיב:
בעצמו
פסק-דין
1. עניינו של הערעור בדרישתו של המערער להקליט ולתעד בעצמו את ישיבות מועצת עירית הרצליה בעת שהיה חבר מועצה.
2. המערער נהג להקליט ישיבות של מועצת העירייה – הן הקלטה קולית והן הקלטה חזותית. ההקלטות פורסמו לפי שקול דעתו בעמוד ה-Facebook האישי שלו.
ביום 14.12.12, קיבלה מועצת עיריית הרצלייה ברוב דעות החלטה האוסרת על הקלטות פרטיות. יצוין כי בהתאם להוראות התוספת השנייה של פקודת העיריות [נוסח חדש] מתקיימת הקלטה מלאה של ישיבות מועצת העירייה ונרשם פרטיכל הכולל את עיקרי הדברים. בישיבה נוספת מיום 20.3.12, התקבלה החלטה נוספת של מועצת העיר השבה ואוסרת על הקלטות פרטיות. על אף החלטות המועצה ועל אף שנדרש להפסיק את ההקלטה, הודיע המערער "אני לא אפסיק, תזמינו משטרה", וכן הוסיף והודיע שהוא מסרב לקיים את החלטות המועצה (פרטיכל המועצה מיום 20.3.12 עמ' 76-75).
3. העותר הגיש עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב. בית המשפט דחה את עתירתו לגופה וציין גם שהיה מקום לדחותה נוכח אי-ניקיון כפיו של המערער. בית המשפט הזכיר את פסק הדין בבג"ץ 857/91 סאמי נ' ראש עירית שפרעם פ"ד מו(3) 749 (1992), אותו הביא המערער בפניו, אך ציין שפסק הדין בפרשה זו התייחס לנסיבות בהן לא היתה הקלטה מטעם המועצה.
4. מכן הערעור שבפנינו
5. מבלי להיכנס לשאלה של קיומה או העדרה של זכות חוקתית לתיעוד עצמי במקום שקיים תיעוד, החלטנו לדחות את הערעור. שני טעמים לדבר: האחד – אי-ניקיון כפיו של המערער, השני – העובדה שהיום הערעור הפך תאורטי. שני הטעמים כרוכים ושלובים זה בזה. ראשת העירייה, נגדה ניהל המערער מאבק, אינה ראשת עירייה יותר. ומה שחשוב יותר, המערער עצמו אינו חבר במועצה עוד לאחר הבחירות שהתקיימו לאחרונה. המערער טוען, אמנם, כי חל בענייננו חריג לכלל לפיו בית המשפט לא ידון בעניינים תיאורטיים, והוא שהשאלה עשויה לחזור על עצמה. לא שוכנענו שהשאלה תחזור על עצמה, ומכל מקום, אם כך יקרה, שערי בית המשפט פתוחים. זאת ועוד: אם תחזור השאלה ותעלה, מן הראוי שהטענות יושמעו על ידי מי שכפיו נקיות. המערער סרב לקבל עליו את הדין, וגם אם סבר שההחלטה אינה כדין, לא יכול היה להתעלם ממנה ולהתריס כנגדה כפי שעשה. כמובן, המערער זכאי היה לפנות לבית המשפט, אך הוא בחר לעשות דין לעצמו ובכך בא לבית המשפט כשידיו אינן נקיות.
בנסיבות אלה החלטנו לדחות את הערעור בלי להידרש לשאלה אותה ביקש המערער להעלות.
6. המערער יישא בהוצאות המשיבה בסך 20,000 ₪.
ניתן היום, ו' בטבת תשע"ד (9.12.13).
המשנָה לנשיא
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12075800_B07.doc עכ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il