תמרה זארה נ. משרד הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 7580/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7580/05 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן העותרים: 1. תמרה זארה 2. איוון סיבינישנקו נ ג ד המשיבים: 1. משרד הפנים 2. הממונה על ביקורת הגבולות עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: י"ד באדר א התשס"ח (20.02.08) בשם העותרים: עו"ד אבו האני שפיק בשם המשיבים: עו"ד סומפולינסקי אביטל פסק-דין השופט א' א' לוי: העותרת נכנסה לישראל בחודש אוגוסט 1999 באשרת שהייה שתוקפה פג בחודש נובמבר של אותה שנה. העותרת הוסיפה לשהות בישראל שלא כחוק עד שנעצרה בחודש אוקטובר 2004, ואז נמצא כי היא מחזיקה בתעודת זהות ישראלית מזויפת. משהובאה בפני בית הדין לענייני משמורת, ניתנה הוראה לשחררה בערובה לצורך הסדרת ענייניה. גם בהמשך לא עזבה העותרת את הארץ, עד שבשלב מסוים העלתה טענה לפיה היא נישאה בחודש פברואר 2005 לישראלי, בנישואים אזרחיים שנערכו בסרביה-מונטנגרו. מן המסמך שצירפו העותרים (ראו נספח א' לעתירה - תמצית מרשם הנישואין בסרביה מונטנגרו) עולה, כי שמו של החתן הוא איגור חמלניצקי, ואין צורך לומר ששמו שונה בתכלית משמו של מי שנטען בעתירה כי הנו בעלה, עותר 2, איוון סיבינישקו. יתרה מכך, מרישומי משרד הפנים עולה כי העותרים לא יצאו כלל את הארץ ביום בו נערכו לכאורה נישואיהם (12.2.05). ואם בכל אלה לא די, מתברר כי בתצהיר שצורף לעתירה ומתיימר להיות חתום על ידי עותר 2 (איוון סיבינישקו), נחתם בפועל על ידי חמלניצקי איגור איסק, ואף נמצא מי שהסכים לאשר תצהיר זה (עו"ד חאתם נעאמנה). הנה כי כן, העתירה שבפנינו מעוררת אי נוחות, בלשון המעטה, ועולה ממנה ריח חריף של ניצול לרעה של הליכי משפט וחוסר ניקיון כפיים. בנסיבות אלה, עתר עו"ד שפיק אבו האני למשוך את עתירת שולחיו, וכל שנוכל לומר על כך שהוא היטיב לעשות. משאלה הם פני הדברים, לא נותר לנו אלא לדחות את העתירה, ואנו מחייבים את העותרים לשלם למשיבים הוצאות בסכום של 5,000 ש"ח. צו-הביניים שניתן בעתירה זו למניעת הרחקתה של עותרת 1 – בטל. ניתן היום, י"ד באדר א' התשס"ח (20.02.08). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05075800_O08.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il