הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ. שמואל סעדה

בבית המשפט העליון בירושלים על"ע 758/94 על"ע 863/94 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' גולדברג כבוד השופט ת' אור המערער בעל"ע 758/94 והמשיב בעל"ע 863/94: הועד המחוזי של לישכת עורכי הדין בתל אביב יפו נ ג ד המשיב בעל"ע 758/94 והמערער בעל"ע 863/94: עורך דין שמואל סעדיה ערעור וערעור שכנגד על פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי של לישכת עורכי הדין מיום 10.1.94 בתיקי בד"א 10-20/92 שניתן על ידי כבוד אב"ד עו"ד עלי נתן ועורכי הדין אסא אליאב ורמי קוק בשם המערער: עו"ד עמוס נצר בשם המשיב: עו"ד ד"ר צבי הדר פסק דין השופט ת' אור: 1. נגד המערער בעל"ע 868/94 (להלן: המערער), עורך דין במקצועו, הוגשה קובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של לישכת עורכי הדין בתל אביב יפו. הקובלנה כללה שלושה פרטי אישום, כדלקמן: א. המערער ייצג, על פי יפוי כוח שניתן לו, אחד בשם זאבי, בהליך פלילי על עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, הליך אשר התקיים בבית משפט השלום בפתח תקווה. על אף שהוזמן, כסנגורו של זאבי, לדיון שהתקיים בפני בית המשפט, לא הופיע לדיון במספר תאריכים: 19.6.86, 13.7.86, 7.9.86 ו8.12.86- (להלן: הפרט הראשון). ב. במהלך הדיון בבית משפט השלום התבקש המערער על ידי בית המשפט למסור את כתובתו של זאבי, כדי שניתן יהיה להזמינו לדין. על אף שידע את כתובתו של זאבי, סרב למסרה לבית המשפט (להלן: הפרט השני). ג. המערער, אשר ייצג את זאבי החל מאפריל 1986, החתים את זאבי על תצהיר על פיו לא ייצגו לפני סוף 1986, ביידעו שהתצהיר אינו אמת. תצהיר זה הומצא על ידי המערער ללישכת עורכי הדין, בתמיכה לטענתו שלא ייצג את זאבי לפני סוף 1986 (להלן: הפרט השלישי). על יסוד העובדות הנ"ל, יוחסו למערער עבירות לפי סעיפים 54 סיפא + 64(1) לחוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א1961-, לפי סעיפים 53 + 64(1) לחוק הנ"ל ולפי סעיף 64(3) לחוק הנ"ל. 2. בית הדין המשמעתי המחוזי הרשיע את המערער בפרט הראשון, ועל פי דעת רוב חברי המותב זכהו משני הפרטים האחרים. גזר דינו של בית הדין היה השעיית המערער לשישה חודשים על תנאי מעיסוק במקצוע בתנאים אותם קבע, וכן הטיל עליו את הוצאות הלישכה בסך 2,000 ש"ח. הן המערער והן הועד המחוזי של לישכת עורכי הדין בתל אביב יפו (להלן: המשיב) הגישו ערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי: ערעור המערער היה על הרשעתו בפרט הראשון, ולחילופין על גובה העונש; וערעור המשיב היה על זיכויו מהפרטים השני והשלישי, ולחילופין על קולת העונש. בית הדין המשמעתי הארצי החליט לדחות את ערעורו של המערער. כן החליט - בדעת רוב של השופטים רמי קוק ואסא אליאב, כנגד דעתו החולקת של השופט עלי נתן - לקבל חלקית את ערעור המשיב ולהרשיע את המערער בפרט האישום השלישי. את ערעור המשיב על הזיכוי בפרט השני דחה בית הדין. על אף שהחליט להרשיע את המערער גם בפרט השלישי, דחה בית הדין הארצי את הערעור על גובה העונש, לאור הזמן הרב שעבר מאז ביצוע העבירות המשמעתיות. על פסק דינו של בית הדין הארצי הוגשו שני ערעורים: בעל"ע 758/94 מערער המשיב על זיכויו של המערער מהפרט השני וכן על קולת העונש, אך במהלך הדיון בפנינו צמצם את הערעור לקולת העונש. בעל"ע 863/94 מערער המערער על הרשעתו בשני הפרטים בהם הורשע. ערעור המערער על הרשעתו 3. הפרט הראשון עניינו באי התייצבות המערער, אשר שימש כסנגורו של זאבי, לישיבות בית המשפט אליהן הוזמן. אין מחלוקת, שהמערער לא התייצב בבית המשפט במועדי הדיון. טענתו של המערער היא, שלא היה חייב להתייצב במועדים אלה, שכן לא ייצג באותו הליך את זאבי במועדים בהם הוזמן לדיון. אכן, המחלוקת היא בשאלה אם הוכיח המשיב שהמערער היה מיופה כוח של זאבי באותו הליך בכל אחד מהמועדים בהם הוזמן להתייצב בבתי המשפט ולא עשה כן. על אף כל טענותיו של המערער בנקודה זו, דעתי היא שעל פי הראיות שבאו בפני בית הדין המשמעתי המחוזי, מסקנתן של שתי הערכאות הקודמות שהמערער היה מיופה כוחו של זאבי במועדים בהם הוזמן לדיון הוכחה כדבעי. מסקנה זו מתבקשת מן העובדות והנימוקים אשר יפורטו להלן: א. עורכת דין אלפא ליבנה הופיעה בשם היועץ המשפטי, בשם המאשימה בהליך הפלילי נגד זאבי. במסגרת זו הופיעה בבית המשפט ביום 6.4.86, מועד בו זאבי לא הופיע לדיון. ברישום שערכה במועד זה, אשר הוגש לבית הדין, מצויין שהדיון לא התקיים עקב אי התייצבותו של זאבי, וכן מצויין שהוגשה לתיק בית המשפט בקשה לדחיית הדיון על ידי המערער. מטעם זה גם הוחלט להזמין לישיבה הבאה, שנועדה ליום 19.6.86, הן את זאבי והן את עורך דינו, כשהכוונה היא בעליל למערער. בעדותה בפני בית הדין, ציינה עורכת דין ליבנה שהיא ראתה במו עיניה את בקשת הדחייה של המערער. עורכת דין ליבנה ציינה עוד בעדותה, כשתיק משרדה בפניה, כי "עורך דין סעדיה הופיע במשרדנו קרוב לאפריל 1986 כבא כוחו של זאבי". ב. בפני בית הדין הוצג מסמך מיום 8.4.86, אשר נשלח ממשרדו של המערער. המסמך, בחתימתו של עורך דין חנניה יהושע, אשר היה אותה עת עורך דין שכיר במשרדו של המערער, ממוען אל משרד מע"מ בפתח תקווה, ובו בקשה "להעביר למשרדי את חומר החקירה והעדויות בנוגע למרשי שבנדון בתיק זה". אין מחלוקת שחומר החקירה הנזכר מתייחס לעבירה בגינה הועמד כאמור זאבי לדין בבית משפט השלום בפתח תקווה. ג. על אף הזמנות שהוזמן המערער להתייצב לדיון בתיקו של זאבי במועדים הרלוונטיים, לא נמצאה, אף לא פעם אחת, שבתשובה להזמנה שקיבל הודיע לבית המשפט שאין הוא מייצג את זאבי. ד. גירסת המערער היתה, שהוא לא קיבל את ייצוגו של המערער בתיק הפלילי ובכל המועדים הרלוונטים לא שמש כסנגורו. טענתו היתה, שפניית עורך דין חנניה יהושע לשלטונות מע"מ לקבל את חומר החקירה היתה מבלי שאותה עת ייצג את זאבי. הוא גם כפר בקיום בקשת דחייה מטעמו וכן כי יפוי כוח הממנה אותו כסנגורו של זאבי הוגש לתיק בית המשפט. אך כעולה מהכרעת הדין בבית הדין המשמעתי המחוזי, גירסה זו לא היתה מהימנה עליו. בית הדין גם הביע תמיהה על כך שהמערער לא הביא במסגרת ראיותיו את עדותו של עורך דין יהושע חנניה או את עדותה של עורכת דין ברזילי ממשרדו של המערער, אשר הופיעה ביום 30.11.96 בשם זאבי בישיבת בית המשפט. הוא גם לא טרח להעיד מי מעובדי משרדו האחרים. ה. למעלה מהצורך, אזכיר את עדותם של נעמי שטיין, פרקליטת מחוז תל אביב, ושל עורך דין עמוס ויצמן. לצורך הכנת הקובלנה נגד המערער צילמו נציגי ועדת האתיקה של המשיב מתוך תיק בית המשפט את יפוי הכוח שניתן על ידי זאבי לנאשם, וכן את בקשת הדחיה שהוגשה מטעם המערער לבית המשפט. כעבור זמן הוברר שיפוי הכוח והבקשה נעלמו ואינם. עם זאת, שני העדים הנ"ל העידו שהם ראו את צילום המסמכים האמורים. על סמך כל הראיות והנימוקים דלעיל, רשאי היה בית הדין המשמעתי המחוזי לקבוע שהמערער ייצג את זאבי החל בחודש אפריל 1986, בכל אותם מועדים בהם הוזמן לדיון בבית משפט השלום כסנגורו של זאבי. לפיכך, כשנמנע המערער להופיע בבית המשפט בתאריכים אליהם הוזמן, הפר המערער את חובתו "לעזור לבית המשפט לעשות צדק", כפי חובתו כעורך דין על פי סעיף 54 לחוק לישכת עורכי הדין, ובדין הורשע בעבירה לפי סעיף 61 לחוק זה. 4. גם בהחלטת בית הדין הארצי, בדעת רוב, להרשיע את המערער בעבירה לפי הפרט השלישי, אין יסוד להתערב. כפי שמצויין בדעת הרוב, אשר נכתבה על ידי עורך דין רמי קוק, ביום 10.1.88 השיב המערער בכתב ללישכת עורכי הדין כי לא ייצג את זאבי לפני סוף שנת 1986. בהמשך למכתבו זה הועבר על ידי המערער גם תצהיר מיום 10.4.88 חתום על ידי זאבי על נייר משרדו של המערער, אשר נאמר בו כי זאבי עיין בתשובת המערער וכי "האמור בה הינו נכון ואמת". כאמור לעיל, הוכח שהמערער ייצג את זאבי החל מאפריל 1986 ולא רק החל מסוף שנת 1986. מתבקש מכך, שהחתמת זאבי על התצהיר הנ"ל על ידי המערער נעשתה כשהמערער יודע, כמוהו כזאבי, שאין האמור בתצהיר - ככל שהוא מתייחס למועד תחילת ייצוגו את המערער - אמת. התנהגות כזו שלו מהווה התנהגות שיש עמה פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין במובן סעיף 53 לחוק לישכת עורכי הדין. מכאן, שהרשעתו בפרט זה לפי סעיף 61(1) לחוק עומדת על תילה. נציין, שלא הובאו מטעם המערער כל ראיות אשר יהיה בהן לשלול את המתבקש מהעובדות כאמור. טענתו היחידה של המערער בנושא זה בפנינו התבססה על טענתו לפרט הראשון שהאמור בתצהיר הנו אמת. טענה זו נדחתה על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי, כמבואר לעיל ביחס לפרט הראשון. 5. נזכיר, שבין יתר טענותיו המערער טען שהיה מקום לבטל את הקובלנה שהוגשה נגדו לבית הדין המשמעתי המחוזי. מקובלת עלינו הנמקת בית הדין המשמעתי הארצי, כשדחה טענה זו. גם בטענות בעלות אופי דיוני שהיו למערער, לא מצאנו ממש. 6. העונש שהוטל על המערער אכן קל הוא, הן בשל אופי העבירות והן על רקע עבירות משמעתיות נוספות שעבר המערער. אך נוכח הזמן הרב שעבר מאז מועד ביצוען, דעתנו היא, כפי שהיתה גם דעת בית הדין הארצי, שאין להחמיר בעונש. רבות נכתב על העיכובים בשמיעת ההליכים המשפטיים בבתי המשפט המשמעתיים של לישכת עורכי הדין. עמדנו על כך לאחרונה, בהרכב דומה, בשני פסקי דין המתייחסים למערער, ולא נחזור על הדברים (ראו על"ע 6839/93, 7008/93 עורך דין שמואל סעדיה נ' לישכת עורכי הדין, תקדין עליון 90(1) 256; על"ע 6039/93, 6077/93 הועד המרכזי של לישכת עורכי הדין נ' עורך דין שמואל סעדיה, פ"ד מט(5) 733). התוצאה היא, שהן ערעור המערער והן ערעור המשיב נדחים בזה. ש ו פ ט הנשיא א' ברק: אני מסכים. נ ש י א השופט א' גולדברג: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ת' אור. ניתן היום, יט' באלול התשנ"ז (21.9.97). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 94007580.E01