פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 7571/16
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופט מ' מזוז
העותרת:
רות קוליאן
נ ג ד
המשיבים:
1. רשם המפלגות
2. מפלגת ש"ס - התאחדות הספרדים העולמית
העולמית שומרי תורה
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
ו' באדר א התשע"ט
(11.02.2019)
בשם העותר:
עו"ד קרן הורוביץ; עו"ד שי זילברברג
בשם המשיב 1:
עו"ד יונתן ברמן
בשם המשיבה 2:
עו"ד ישראל באך; עו"ד דבורה מילר
פסק-דין
השופט נ' הנדל:
1. העותרת, גב' רות קוליאן באמצעות המרכז לקידום מעמד האישה על שם רקמן, מעוניינת בגדרי עתירה זו כי משיב 1 (רשם המפלגות) יורה למפלגת ש"ס לפסול את הוראות סעיף 4 לתקנון המפלגה. כותרת הסעיף היא "חברוּת". עוד ביקשה באת כוח העותרת, עו"ד קרן הורוביץ, לאחד תיק זה עם בג"ץ 1823/15, שבגדרו הוגשה עתירה דומה נגד מפלגת אגודת ישראל (להלן: עתירת אגודת ישראל). הדגש בעתירה הוא בסעיף המפלה נשים בישראל.
2. מפלגת ש"ס, באמצעות בא כוחה עו"ד ישראל באך, הודיעה בתגובתה ובפרוטוקול את הדברים הבאים: "תקנון מפלגת ש"ס אינו מפלה בין איש ובין אישה. בסעיף 4(א) כתוב: 'למפלגה יתקבל כחבר כל יהודי, אזרח ישראל, שומר תורה ומצוות...'". בא כוח המפלגה הבהיר כי אין כל אפליה כלפי נשים, וכי מקובל עליו סעיף 6 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, שכותרתו "זכר ונקבה" וזוהי לשונו: "האמור בלשון זכר – אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך". דהיינו, "יהודי" כולל איש ואישה כאחד. יוצא כי המפלגה מקבלת על עצמה העדרה של אפליה מגדרית בתקנונה.
בא כוח המפלגה הדגיש גם את ההבדל בין מפלגתו למפלגת אגודת ישראל. כפי שעולה מעתירת אגודת ישראל, סעיף 6 לתקנון מפלגת אגודת ישראל, שכותרתו "חברות במפלגה", קובע: "חבר במפלגה יכול שיהיה: כל איש יהודי... שומר תורה ומצוות". במהלך עתירת אגודת ישראל הסעיף תוקן, באופן שהוסרה המילה "איש" מלשון הסעיף. מכאן הדגשת בא כוח מפלגת ש"ס כי תקנון מפלגתו לא ציין מלכתחילה את המילה "איש". לכן אין כל צורך בתיקונו.
3. באת כוח העותרת הודיעה כי הופתעה לטובה מתגובת בא כוח מפלגת ש"ס, גם על רקע עתירות שונות שהוגשו על ידה בעבר. היא ציינה כי המציאות מורכבת יותר מהאמור בתגובת מפלגת ש"ס. אשר לכך נאמר: העתירה, כפי שהוגשה, התייתרה לנוכח הסכמת מפלגת ש"ס כי איש ואישה יכולים להיות חברים במפלגה לפי התקנון. יוצא כי הטיפול בעתירה הסתיים בהסכמה ונראה שהעניין מוצה. כמובן, אין בכך להתייחס לנושאים שלא הועלו בעתירה. זו דרכו של משפט. המציאות מתפתחת.
באת כוח העותרת ביקשה להטיל על המפלגה את הוצאות ההליך. אכן, העתירה קידמה עניין ציבורי בעל חשיבות. למעשה, עמדת העותרת התקבלה. יחד עם זאת, מלכתחילה התקנון לא ערך הבחנה לשונית בין גברים ונשים. בראי זה, ולאור הסכמת בא כוח המפלגה כבר בתגובה בכתב לבית המשפט כי מבחינה עקרונית אין הבחנה כזו, וכן לנוכח העובדה שבעתירת אגודת ישראל לא הוטלו הוצאות למרות ששם ניתנה ההסכמה בשלב דיוני מאוחר יותר – לא יהיה זה נכון להטיל הוצאות במסגרת עתירה זו.
4. בכפוף להצהרת בא כוח המפלגה, העתירה מיצתה את עצמה והיא נדחית בזאת. אין צו להוצאות.
ניתן היום, ו' באדר א התשע"ט (11.2.2019).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
16075710_Z06.docx מא
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il