עמיר קאסם נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 7566/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7566/10 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ע' פוגלמן המערער: עמיר קאסם נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 15.9.10 בת.פ. 43750-05-10 שניתן על-ידי כבוד השופט צ' גורפינקל תאריך הישיבה: כ' בחשון התשע"ב (17.11.11) בשם המערער: בעצמו בשם המשיב: עו"ד איילת קדוש בשם הסנגוריה הציבורית: עו"ד ריטה טהורי פסק-דין המשנה לנשיאה א' ריבלין: 1. ביום 23.5.2010, בסמוך לשעה 5:40 בבוקר, נכנס המערער, כשהוא רעול פנים ומזוין בסכין, לקיוסק בדרום תל-אביב. עם היכנסו, הפנה המערער את הסכין שאחז בידו כלפי המוכר, צעק "זה שוד", ופנה לעבר קופת הקיוסק כדי לפתחה. למשמע הדברים, אחז המוכר באלה אשר הונחה מבעוד מועד ליד הקופה, והלם באמצעותה בראשו של המערער, אשר החל, מצידו, להתקדם לעברו של המוכר, תוך שהוא מאיים לפגוע בו בדקירות סכין. בעקבות זאת, נמלט המוכר אל מחוץ לקיוסק. המערער, אשר נותר לבדו בקיוסק, עקר ממקומה את הקופה, אשר הכילה כ-4000 ש"ח, ונשא אותה עמו לרחוב. עם צאת המערער מהקיוסק, כשהקופה בידיו, הכה המוכר את המערער, בשנית, באמצעות האלה. בהמשך לכך, פתח המערער במנוסה, אולם המוכר דלק אחריו עד אשר השיגו. משהשיג המוכר את המערער, שמט האחרון את הקופה והחל במרדף אחר המוכר, במטרה לפגוע בו בדקירה. זאת, תוך שהוא צועק לעבר המוכר – "אתה תמות". לבסוף, לאחר שלא הצליח לתפוס את המוכר, נמלט המערער מן המקום, ללא הקופה. 2. המערער הודה בכל אלה, ובעקבות כך הרשיעו בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו (כבוד השופט צ' גורפינקל) בעבירה של ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהמשך, הגיעו המערער והמדינה להסדר טיעון לעניין העונש. הסדר הטיעון אושר על-ידי בית המשפט המחוזי, אשר גזר על המערער עונש של 34 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על-תנאי. יצוין כי המדינה ביקשה שיוטל על המערער, בנוסף לכך, גם קנס כספי, אולם בית המשפט קבע כי בנסיבות העניין אין לכך מקום. 3. הערעור שלפנינו מופנה כנגד חומרת עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער. לטענת המערער, אשר מייצג במסגרת הערעור את עצמו, יש להקל עמו בשל שלושה טעמים: הראשון – כי הסנגור שייצג אותו בבית המשפט המחוזי (מטעם הסנגוריה הציבורית) לחץ עליו לקבל את עסקת הטיעון; השני – כי הוא מביע חרטה עמוקה על מעשיו; והשלישי – כי מעשיו לא גרמו לנזק כלשהו, הן משום שהכסף לא נגנב לבסוף הן משום שהמוכר כלל לא נפצע. למעשה, המערער מדגיש כי דווקא הוא זה שנפצע כתוצאה ממכות האלה שספג בראשו. המדינה, מצידה, מבהירה כי לא הופעל על המערער כל לחץ וכי הוא הסכים לעסקת הטיעון באופן חופשי. עוד מדגישה המדינה כי בהתחשב בעברו הפלילי של המערער, הרי שהעונש שהושת עליו הינו ממילא עונש מקל. לדברים אלה מצטרפת גם הסנגוריה הציבורית, אשר נציגה מטעמה נכחה בדיון שהתקיים בפנינו. 4. דין הערעור להידחות. המערער הורשע בעבר מספר פעמים בעבירות שונות – ביניהן עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפת שוטר, שוד מזוין, גניבת רכב, החזקת סכין ועבירות סמים שונות. יתר על כן, במועד ביצוע העבירה מושא דיוננו, היה תלוי ועומד כנגד המערער מאסר על-תנאי בן 12 חודשים – אשר לא הופעל על-ידי בית המשפט המחוזי. זאת, יש להניח, בין היתר לנוכח הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים. בהתחשב בכך, נראה כי עונש המאסר שהוטל על המערער, נוטה דווקא לקולא ומכל מקום אינו מצדיק את התערבותנו. אשר על כן, הערעור כאמור נדחה. ניתן היום, כ"ו בחשוון התשע"ב (23.11.2011). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10075660_P07.doc גח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il