פלוני נ. פלוני

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 7562/23 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן המערערת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (כב' השופטת א' שהם דליות) בתלה"מ 19551-06-22 מיום 13.10.2023 בשם המערערת: עו"ד שמעון פרץ פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (כב' השופטת א' שהם דליות) מיום 13.10.2023 בתלה"מ (משפחה ב"ש) 19551-06-22 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. המערערת והמשיב הם בני זוג לשעבר, ולהם ילדה משותפת (להלן: הקטינה). בחודש יוני 2022 פתחה המערערת בהליך בבית המשפט לענייני משפחה שבמסגרתו ביקשה, בין היתר, להעתיק את מקום מגוריה ומגורי הקטינה למרכז הארץ, חלף מקום מגוריהן הנוכחי בדרום הארץ. המשיב מתגורר אף הוא בדרום הארץ. במסגרת הליך זה, מונה מומחה מטעם בית המשפט, פסיכולוג קליני בהכשרתו, לבחינת שאלת העתקת מקום המגורים. ביום 25.6.2023 הוגשה חוות דעתו, במסגרתה המליץ כי שני ההורים יעברו להתגורר "באמצע הדרך", בעיר מסוימת בשפלה. ביום 2.7.2023 הגישה המערערת תגובה לבית המשפט, שבמסגרתה הסכימה לקבל את המלצותיו וביקשה שבית המשפט יאפשר לה, כסעד זמני, לעבור להתגורר בעיר האמורה בשפלה. המשיב התנגד לבקשה, וביקש לחקור את המומחה. ביום 24.7.2023 דחה בית המשפט את הבקשה לסעד זמני, תוך שצוין, בין היתר, כי מעבר ביניים נוסף, להבדיל מהסדר מגורים קבוע, מעורר חשש בהיבטי טובת הקטינה הזקוקה לוודאות וליציבות. עוד צוין כי היעתרות לסעד הזמני שקולה להכרעה בתיק העיקרי, ולפיכך יש לקיים תחילה דיוני הוכחות בהליך. לשלמות התמונה יצוין כי על החלטה זו הגישה המערערת בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שנדחתה ביום 6.8.2023. כעולה מהחומרים שלפניי, ביום 8.10.2023 הגישה המערערת בקשה לפסלות המותב, בה נטען כי למותב היכרות אישית עם באות כוחו של המשיב ובני זוגן. לטענת המערערת, בעלה של אחת מבאות כוחו של המשיב כיהן כשופט במקביל לכהונת המותב בבית משפט השלום בבאר שבע, במשך שלוש שנים. עוד נטען כי לבאת כוחו הנוספת של המשיב קשרי חברות עם בעלה של המותב, שמתבטאים בהיותם חברים בפייסבוק ובסימון "לייקים" על פרסומים האחד של השנייה. כנטען בבקשה, "במצב עניינים זה גם לא ברור האם מתנהל גם מישור כלכלי בין בעלה של [המותב] לבין [באת כוחו של המשיב] ו/או מי מבני משפחתה" (סעיף 4 לבקשה). המערערת הוסיפה וציינה רשימה של החלטות שלשיטתה מדגימות את משוא פנים של המותב, ובתוך כך הפנתה להחלטה הדוחה את הבקשה לסעד זמני. ביום 13.10.2023 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות בקבעו כי לא מתקיים חשש ממשי למשוא פנים וכי הבקשה נובעת מחוסר שביעות רצונה של המערערת מהחלטות שונות שהתקבלו במסגרת ההליך, ובפרט מההחלטה לדחות את הבקשה לסעד זמני. בית המשפט הדגיש כי ההליך מתנהל מזה למעלה משנה, וכי במסגרת זו התקבלו עשרות החלטות בבקשות ביניים שונות. בית המשפט הוסיף ודחה את טענותיה של המערערת לעניין קיומם של קשרים אישיים בינו לבין באות כוחו של המשיב, תוך שהדגיש כי מדובר בטענות חסרות בסיס. צוין כי היכרות המותב עם השופט שכיהן במקביל לה היא "היכרות כללית" בלבד. עוד נדחתה הטענה לקשרי חברות או לקשרים כלכליים בין בעלה של המותב לבין באת כוח המשיב. צוין כי עד להגשת הבקשה המותב לא הייתה מודעת לחברותם של השניים בפייסבוק, וכי בירור עם בעלה של המותב מעלה כי מדובר ב"חברות וירטואלית" בלבד. לבסוף חייב בית המשפט את המערערת בהוצאות לטובת המשיב בסך 2,000 ש"ח. מכאן הערעור שלפניי, שבו חוזרת המערערת, בעיקרם של דברים, על טענותיה בבקשת הפסלות. כנטען, נוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות, לא ניתן להקל ראש בחברות וירטואלית. לפיכך, לשיטתה, יש לקבוע כלל קטגורי שלפיו עצם קשרי החברות בפייסבוק בין שופט או בן זוגו לבין בא כוח של אחד הצדדים מקים עילת פסלות. לטענת המערערת, לבעלה של המותב מספר חברים מצומצם בפייסבוק, ובכך יש להעיד על מידת הקרבה בין השניים. עוד מלינה המערערת על החלטות שונות של המותב, ובהן ההחלטה לדחות את הסעד הזמני, אשר מונעות ממנה להעתיק את מקום מגוריה ומהוות לשיטתה עינוי דין המלמד על משוא הפנים של המותב. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. בהתאם להוראת סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אמת המידה לפסילת שופט מלשבת בדין היא התקיימותן של "נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". איני סבור כי נסיבות אלו מתקיימות בענייננו. כפי שהובהר בפסיקה לא אחת, אין בעצם היכרות או קרבה של שופט לבא כוח של בעל דין כדי להקים עילת פסלות, אלא יש לבחון כל מקרה לגופו, בשים לב לטיב ההיכרות ומכלול נסיבות העניין (ע"א 4061/22 ברקן נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ, פסקה 9 (10.8.2022); ע"א 7573/08 פלונית נ' פלונית, פסקה 10 (18.12.2008) (להלן: עניין פלונית)). עוד הובהר בפסיקה כי אין לקבוע כלל קטגורי בהקשר זה (עניין פלונית, פסקה 10; ע"א 6332/05 ולדהורן נ' נרקיס, פסקה 11 (24.11.2005)). בשים לב לדברים האמורים, אין בידי לקבל את טענתה של המערערת, שלפיה יש לקבוע כלל המורה כי די בעצם קיומם של קשרי חברות בפייסבוק כדי להקים עילת פסילה; כאמור לעיל, יש לבחון אם מכלול נסיבות המקרה מלמד על כך שמדובר בהיכרות שיש בה משום חשש ממשי למשוא פנים. בנסיבות המקרה שלפנינו, המותב הבהיר כי הקשרים עליהם הצביעה המערערת אינם מבססים קרבה שכזו. כך, הודגש כי המותב כלל לא היה מודע לקשר האמור בפייסבוק, וכי מכל מקום לאחר בירור עם בעלה של המותב הובהר כי אין מדובר בקשרי חברות של ממש. בנוסף, צוין כי היכרותה של המותב עם בעלה של באת כוח המשיב, אשר כיהן כאמור במשך שלוש שנים במקביל למותב בבית משפט השלום בבאר שבע, אינה עולה כדי קשרי חברות. המערערת אף לא הציגה כל ראיה שיש בה ללמד אחרת (ראו והשוו: ע"א 1516/21 ביטון נ' תלתן 88 החזקות ופרוייקטים בע"מ, פסקה 7 (4.3.2021)). בשים לב לאמור, לא מצאתי כי יש בקשרים עליהם הצביעה המערערת כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב בכל הנוגע לניהול ההליך. אף איני סבור כי ההחלטות שאליהן מתייחסת המערערת בעניינה, ובפרט ההחלטה לדחות את הסעד הזמני – אשר מצויה בליבת שיקול דעתו של המותב באשר לניהול ההליך – מעידות על נעילת דעתו (ראו: ע"א 2306/23 צברי נ' וטנמכר, פסקה 10 (14.8.2023)). הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ג בכסלו התשפ"ד (‏26.11.2023). מ"מ הנשיא _________________________ 23075620_M03.docx עת מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1