פרויס הסגיל והדי ,יו'ר עמותת ביהכ'נס בני ציון לעו נ. אשר שו

פסק-דין בתיק בש"א 7562/07 בבית המשפט העליון בש"א 7562/07 בפני: כבוד השופטת א' חיות המערער: פרויס הסגיל והדי, יו"ר עמותת בית הכנסת בני ציון לעולי איראן נ ג ד המשיב: אשר שוב ערעור על החלטת רשם בשם המערער: בעצמו פסק-דין זהו ערעור על החלטת כבוד הרשם י' מרזל מיום 15.8.2007, בה נדחתה בקשת המערער לפטור מאגרה במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת שרה דותן) מיום 8.2.2006. 1. המערער הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לפטור מתשלום אגרה. בהחלטה מיום 7.1.2005 דחה בית המשפט המחוזי (כבוד הרשם שמואל ברוך) את הבקשה בקובעו כי מדובר בתובע סדרתי המגיש כדבר שבשגרה בקשות לפטור מתשלום אגרה לצד תביעות רבות ושונות שהוא מבקש להגיש. עוד קבע בית המשפט כי ההליך בו נקט המערער הינו "סיבוב שני" בעניין בו שב המערער ומטריד את המדינה ואת בית המשפט, מבלי להפנים את החלטות בית המשפט בהליך הקודם. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי אין הבקשה מגלה כל עילה לפטור מתשלום אגרה. לבסוף, קבע בית המשפט כי המערער ישלם למדינה הוצאות בסך 4,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן ההחלטה ועד ליום התשלום המלא בפועל. על החלטה זו הגיש המערער הודעת ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. 2. בהחלטה מיום 8.2.2006, דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ש' דותן) את הערעור בקובעו כי אין המערער מעלה כל נימוק ענייני להתערבות בהחלטה נשוא הערעור. כן נקבע כי על מנת להוכיח זכאות לפטור מאגרה על המבקש להראות קיומה של עילת תביעה וחוסר יכולת כלכלית, ובמסמכים שצירף המערער אין כל התייחסות לנתונים אלה. עוד נקבע כי ההליך שבגינו נתבקש הפטור עניינו ביטול פסק בורר אולם בעניין זה כבר ניתנה החלטה ומדובר בניסיון למחזר טענות קודמות. בית המשפט המחוזי חייב אף הוא את המערער בתשלום הוצאות לאוצר המדינה בסך 4,000 ₪ ובעניין זה הגיש המערער בקשה נוספת לבית המשפט המחוזי כי יבטל את החיוב בהוצאות אך בהחלטתו מיום 25.6.2007 דחה בית המשפט את הבקשה וקבע כי סיים את מלאכתו עם מתן פסק הדין ביום 8.2.2006. 3. על החלטת בית משפט קמא מיום 25.6.2007 הגיש המערער בקשת רשות לערער לבית משפט זה וצירף לה בקשה לפטור מתשלום אגרה. בהחלטה מיום 15.8.2007 דחה כבוד הרשם י' מרזל את בקשת המערער בקובעו כי אין ההליך מגלה עילה. עוד קבע הרשם כי נוכח קביעותיהן של הערכאות הקודמות ובשים לב לטענות שהעלה המערער בבקשתו, אין מנוס מן הקביעה כי ההליך חסר תוחלת. כמו כן קבע הרשם כי טענת המערער לפיה עומדת לו הזכות להגיש בקשה לביטול פסק בורר (כקביעת בית משפט זה בבג"ץ 1115/02), אין בה כדי להועיל לו שכן בקשה מעין זו כבר הוכרעה ואין מדובר אלא בניסיון למחזר טענות קודמות כקביעת בית משפט קמא. בקשה לעיון חוזר בהחלטה נדחתה על ידי הרשם. 4. על החלטה זו מלין המערער בפניי. לטענתו, הבקשה לביטול פסק בורר לא הוכרעה על ידי בית משפט קמא משום שהמשיב לא הגיש תגובה לבקשה על אף החלטתו של בית משפט קמא שעליו להגישה. עוד טוען המערער כי בית משפט זה הנחה אותו לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לביטול פסק בורר (בג"ץ 1115/02) והבהיר לו כי במידה ובית המשפט המחוזי לא יבטל את פסק הבורר, יוכל לשוב ולפנות אליו ולטענתו, אין לחסום את דרכו מפאת אי יכולתו לשלם את האגרה בגין ההליך. המערער מוסיף וטוען כי החלטת כבוד הרשם מוטעית בכך שהתבססה על העובדה שבית משפט קמא חייבו בהוצאות לטובת אוצר המדינה וכן בכך שלא ניתן בה משקל לסיכויי הבקשה. 5. לא מצאתי בערעור כל נימוק המצדיק התערבות בהחלטת הרשם וכמוהו אף אני סבורה כי מדובר בהליך שהינו חסר – תוחלת על פניו ועל כן אינו מצדיק פטור מאגרה. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏‏א' טבת, תשס"ח (10.12.07). ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07075620_V03.doc צפ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il