פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"פ 7557/08
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 7557/08
ע"פ 7651/08
ע"פ 7706/08
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט י' דנציגר
המערער בע"פ 7557:
המערער בע"פ 7651/08:
המערער בע"פ 7706/08:
לוטפי צבחה לוטפי
מוחמד חליל חנתאוי
חגה אמג'ד בן חאלד
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעורים על גזרי הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 27.7.08, ב-ת"פ 7055/08 וב-7056/08, שניתנו על ידי כבוד השופט מ' גלעד
תאריך הישיבה:
כ"ט בחשון התש"ע
(16.11.09)
בשם המערער בע"פ 7557/08:
בשם המערער בע"פ 7706/08:
בשם המערער בע"פ 7651/08:
עו"ד נמיר אדלבי
עו"ד מוחמד מסראווה
עו"ד רשאד זועבי
בשם המשיבה:
עו"ד אושרה פטל
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
1. שלושת המערערים הועמדו לדין בעקבות קשר שקשרו לבצע שוד בכפר ג'ת, לו היה שותף רביעי - מוצטפא מוחמד צובחי עבדאללה (להלן: מוצטפא). נטען, כי חגה אמג'ד (המערער בע"פ 7706/08, להלן: אמג'ד), היה שכנה של לוטפיה ותד, תושבת כפר ג'ת וילידת שנת 1946 (להלן: המתלוננת). אמג'ד סבר כי המתלוננת מחזיקה בביתה רכוש בעל ערך רב, ואת המידע הזה מסר למוצטפא וכן למערערים האחרים בפרשה זו – לוטפי צבחה (המערער בע"פ 7557/08, להלן: לוטפי) ומוחמד חתנאוי (המערער בע"פ 7651/08, להלן: מוחמד). שלושת האחרונים הם תושבי הרשות הפלסטינית, ובחודש פברואר 2008 נכנסו לישראל שלא כדין, ושהו בביתו של אמג'ד.
את זממם ביצעו המערערים ומוצטפא בתאריך 2.3.08, בשעות הלילה. הם ניצלו את העדרה של המתלוננת מביתה, ושלושה מתוכם חדרו אליו לאחר שעקרו את הסורג של אחד החלונות, בעוד שאמג'ד, המוכר למתלוננת, נותר להמתין מחוץ לבית. בחיפוש שערכו הפורצים הם מצאו סכום של 3,500 ש"ח במזומן, והחליטו להמתין לשובה של המתלוננת. משזו הגיעה, התנפלו עליה השלושה, חסמו את פיה, קשרו את ידיה ורגליה בחבל, ובעודה שוכבת על הרצפה נטלו מידיה ארבעה צמידים ושלוש טבעות עשויות זהב. כמו כן, ניתקו הפורצים את כבל הטלפון, וכיסו את עיניה בבד במטרה למנוע ממנה לזהות את אמג'ד, שבינתיים נכנס אף הוא לדירה. בחיפוש נוסף שערכו במקום, לא נמצא דבר, והפורצים הסתלקו משם תוך שהם מותירים מאחור את קורבנם כבולה, ומאיימים לפגוע בה אם תזעיק את המשטרה.
2. כל המערערים הודו בעובדות שיוחסו להם, ובעקבות כך הורשעו בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין. לוטפי ומוחמד הורשעו גם בעבירה של כניסה ושהייה בלתי חוקית בישראל, בעוד שאמג'ד הורשע בהלנה של שוהה בלתי חוקי. לאחר שהצדדים טענו לעונש, דן בית המשפט המחוזי את לוטפי ומוחמד למאסר של ארבע שנים ותשעה חודשים ושתי תקופות של מאסר על-תנאי. בעניינו של לוטפי הופעל, במצטבר, מאסר מותנה בן שלושה חודשים שעמד נגדו, כך שתקופת המאסר הכוללת בה הוא אמור לשאת עומדת על חמש שנים. אמג'ד נדון לחמש שנות מאסר, שתי תקופות של מאסר על-תנאי, קנס בסך 2,000 ש"ח, והוא חויב לפצות את המתלוננת בסכום של 3,500 ש"ח.
3. בערעורים שבפנינו משיגים המערערים נגד העונש שהושת עליהם. נטען, כי בית המשפט המחוזי, אף שנתן דעתו לשיקולים לקולא, לא העניק להם משקל ראוי. בטענה זו מכוונים המערערים לגילם הצעיר; עברם הנקי של שניים מהם והכמעט נקי של האחר; הודאתם שחסכה העדה של עדים רבים ובכללם המתלוננת; החרטה הכנה שהביעו; והצורך להותיר להם פתח לשיקום. כן נטען, כי האלימות בה נעשה שימוש לא היתה חמורה; תחילת המעשה היתה בכוונה לבצע גניבה, וההתפתחות שבאה בעקבותיו היתה תוצאה של משגה בשיקול דעת; ושהענישה שיושמה הפעם חורגת מרמת הענישה הנוהגת. אמג'ד הוסיף וטען, כי לא היה מקום להחמיר בעונשו בהשוואה לזה שהושת על שותפיו, וכן לא היה מקום לחייבו בתשלום קנס ופיצויים.
לא מצאנו בערעורים אלה ממש. חרף גילם הצעיר חברו המערערים לביצוע של שוד אלים של אשה בגיל מתקדם, מתוך תאוות בצע לשמה. חמורה במיוחד התנהגותו של אמג'ד שהציע את המתלוננת כיעד לשוד, ושלח את חבריו לבצעו. אלה פרצו לבית, נטלו רכוש לא להם, והמתינו לבואה של המתלוננת מתוך כוונה לשים ידם על רכוש נוסף. ואם בכל אלה לא די, הם הותירו אותה מוטלת קשורה על הרצפה ופיה חסום.
התנהגות מסוג זה בה כרוכה פגיעה באנשים מבוגרים ואף סכנת חיים, שוב אינה נדירה במקומותינו. נוכח עובדה זו, האלימות הגואה בחברה הישראלית והצורך ליתן הגנה לחסרי ישע בכלל, וקשישים בפרט, פסקנו ושבנו ופסקנו כי יש להחמיר בעונשים המוטלים על עבריינים בתחום זה. נוכח השקפה זו לא גילינו בעונשים דבר המצדיק את התערבותנו, ומכאן ההחלטה לדחות את הערעורים כולם.
במהלך הדיון בפנינו נטען כי משוהים בלתי חוקיים המבצעים עבירות ונדונים למאסר בישראל, נמנעות זכויות על פי חוק שחרור ממאסר על תנאי, התשס"א-2001. ככל שטענה זו נכונה, נראה כי זהו מצב בעייתי באשר לכאורה גלומה בו הפליה. לפיכך, מתבקשת באת-כוח המשיבה לבדוק אם יש בטענה זו ממש, ולהביא בפנינו את ממצאיה במועד מוקדם ככל הניתן.
ניתן היום, ל' בחשון התש"ע (17.11.09).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08075570_O01.doc הג
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il