פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"א 7550/11
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 7550/11
לפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
פלוני
ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו
(כבוד השופטת א' פרוסט-פרנקל), מיום 27.9.2011,
לפסול עצמו מלדון בת.א. 170205/09
בשם המערער: עו"ד רות וקסמן (שאלתיאל)
בשם המשיב: עו"ד דוד גדנסקי
פסק-דין
לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופטת א' פרוסט-פרנקל, להלן: בית המשפט או השופטת), מיום 27.9.2011, לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער בת.א. (ת"א) 170205/09.
1. המשיב, באמצעות אפוטרופוס, הגיש תביעה בה טען לרשלנות מקצועית של המערער, עורך-דין במקצועו, בנוגע למכירת דירתו. התביעה מתנהלת מזה כשלוש שנים. במהלך ישיבת ההוכחות הראשונה מיום 27.9.2011, התנהלו דין ודברים בין השופטת לעדה השלישית מטעם המשיב, נציגת הקרן לטיפול בחסויים, ולאחר מכן בין באת-כוח המשיב לבין השופטת, שבסיומם החליטה השופטת לפסול עצמה מלהמשיך ולדון בתביעה, חרף התנגדות באת-כוח המערער.
על החלטה זו הגיש המערער את הערעור שלפניי.
2. המערער טוען כי כלל לא קמה עילה לפסילת השופטת, שבעצמה הצהירה לפרוטוקול: "אני פוסלת את עצמי תחת הודעה מפורשת שאין לי שום מגמה בתיק ושום כוונה בתיק". המערער מוסיף כי פרוטוקול הדיון משקף בדיוק את כל הדברים שנאמרו במהלך ישיבת ההוכחות, ולדעתו, אין בהם כדי לבסס חשש למשוא פנים מצד בית המשפט. המערער מוסיף כי הערת העדה ביטאה את תחושתה הסובייקטיבית חסרת היסוד, בעקבות חקירתה הנגדית. המערער טוען כי בא-כוח המשיב הצטרף לעמדת העדה שכן סבר כי מצא את הדרך לעריכת מקצה שיפורים בהתחשב בקריסת גרסתו. המערער מוסיף כי אין די בהערות השופטת כדי לגבש עילה לפסילתה, זאת למרות שמדובר בפסילה עצמית. המערער טוען עוד כי הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שמדובר בתחושה של עד שאינו צד להליך. עוד טוען המערער כי אם תיפסל השופטת לאחר שלמדה את התביעה על בוריה והתיק יישמע מחדש ייגרם לו נזק בלתי הפיך, שכן עדי המפתח שכבר נשאלו יגיעו מוכנים לשאלות שיפנה אליהם, וכן ייגרם עיכוב נוסף בבירור התביעה. אפילו תימשך התביעה מהמקום בו הופסקה, העדר התרשמות אישית מהעדים יפגעו, לדעת המערער, בזכותו להליך הוגן.
3. המשיב הגיש תשובתו לערעור. לטענת המשיב בית המשפט ניהל את התביעה בחוסר שוויון כלפיו בנוגע למימוש זכויותיו הפרוצדוראליות, באופן המעיד על נטייתו לטובת המערער. לדבריו, בית המשפט גילה מעורבות רבה בחקירה הנגדית של העדים מטעמו, כששאלותיו מחפשות באופן שיטתי כיצד לסייע למערער בהגנתו והוא מביא דוגמאות בעניין. המשיב מציין כי השופטת היא שהחליטה ביזמתה לפסול עצמה, ולדעתו, החלטה זו מעידה על נטיית ליבה נגדו באופן המצדיק את פסילתה. המשיב טוען עוד כי התנהלות בית המשפט ביחס לבקשותיו ולגבי עדיו מבססת חשש ממשי למשוא פנים כלפיו. לכן מבקש המשיב לכבד את החלטת הפסלות, אפילו לא הייתה מלכתחילה הצדקה לבקשת הפסלות. המשיב מודיע כי אם החלטת הפסלות תאושר לא יבקש להעיד את העדים שכבר העידו מחדש.
4. המערער ביקש להגיב על תשובת המשיב ונענה בחיוב (החלטת הרשמת ד' כהן-לקח מיום 15.11.2011). לדבריו, אין שחר לטענות המשיב בדבר הפלייתו לרעה בנוגע לבקשותיו להזמנת עדים והוא מתאר את השתלשלות העניין. המערער מוסיף כי השאלות ששאל בית המשפט את העדים נועדו לשם הבנת הנושא והבהרתו, וכן מתייחס הוא לשאלת פסילת מסמכים על-ידי בית המשפט.
5. שקלתי את הערעור ואת הנטען בו, את תשובת המשיב ואת תגובת המערער לה, ואף עיינתי בחומר הרב שהוגש. דין הערעור להתקבל. אכן, לא בכל מקרה יתערב בית משפט זה בהחלטת בית משפט לפסול עצמו מלדון בהליך מסוים. ואולם, יש טעם בטענת המערער, לפיה לא התקיימה במקרה הנוכחי עילה המצדיקה את פסילת השופטת. כידוע, המבחן לפסילת שופט, בין אם מדובר על פסילה עצמית ובין אם מדובר על סירוב לפסילה, הוא אובייקטיבי, ולהתחשבות בעמדת השופט לפסול עצמו יש גבולות. הם נקבעים על פי אמת המידה הידועה והמקובלת של חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 5197/10 שירותי בריאות כללית נ' יהונתן ריקמן (לא פורסם, 16.8.2010)); 2852/08 עמרם מצנע נ' ויסולי אביעד, עו"ד (לא פורסם, 19.5.2008). אף יש להבחין בין מקרים בהם השופט קבע כי הוא פוסל עצמו לבקשת בעל דין או בשל האווירה שנוצרה באולם לבין מקרה בו קבע במפורש כי דעתו ננעלה (יגאל מרזל דיני פסלות שופט 355 (2006)). יש לזכור גם כי השתחררות בלתי ראויה של השופט מהדיון בתביעה פוגעת בהגינות המשפט, באמון הציבור וגוררת אחריה עיוות דין, באותה מידה כמו המשך דיון בעניין שמן הראוי הוא לשופט לפסול עצמו ממנו (ראה: ע"א 6575/11 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 9.10.2011); והשווה: ע"א 3185/11 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 4.7.2011)).
6. מן האמור בפרוטוקול ישיבת ההוכחות ובהחלטת השופטת עולה כי אף היא אינה סבורה שקיימת עילת פסלות לגופה, וכי החלטתה לפסול עצמה מונעת מתחושה סובייקטיבית של המשיב. כאמור, במקרה דנן לא מתקיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, המצדיק באופן אובייקטיבי את פסילת בית המשפט מלהמשיך ולדון בעניינו של המשיב, בפרט לאור השלב בו נמצא הדיון.
לאור כל האמור דין הערעור להתקבל. התיק יוחזר לשופטת א' פרוסט-פרנקל להמשך הדיון. משהגעתי לתוצאה זו אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ב בכסלו התשע"ב (8.12.2011).
ה נ ש י א ה
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11075500_N04.doc דז
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il