פלוני נ. פלוני

6 1 בבית המשפט העליון ע"א 7545/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. פלוני 3. משרד הרווחה והשירותים החברתיים ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מיום 8.11.2022 בא"פ 17768-11-21 אשר ניתנה על ידי השופטת ר' באום; תגובה מטעם המשיב 1 מיום 24.11.2022; תגובה מטעם המשיב 2 מיום 24.11.2022; תגובה מטעם המשיב 3 מיום 24.11.2022 בשם המערער: עו"ד יובל אדלר בשם המשיב 1: עו"ד אלה בן שושן בשם המשיב 2: עו"ד גיא אופיר בשם המשיב 3: עו"ד דפנה לנגפלד פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופטת ר' באום) מיום 8.11.2022 בא"פ 17768-11-21, שבה נדחתה בקשת המערער לפסילת המותב. ביום 7.11.2021 הגיש המערער את ההליך נושא הערעור דנן, שעניינו בקשה למינוי אפוטרופוס על ענייניו של המשיב 1 – שהוא אביהם של המערער והמשיב 2 – ולמתן "סעדים שבקשר" שיאפשרו למערער לקיים קשר עם האב. בבקשה נטען כי המשיב 2 מנצל את האב המבוגר ופועל לניתוק קשריו עם המערער. במקביל ביקש המערער למנות אפוטרופוס זמני למשיב 1. למחרת ניתנה החלטה שבה צוין כי לבקשה למינוי אפוטרופוס יש לצרף "לכל הפחות" תעודת רופא, ומשלא הוגש "מסמך בסיסי זה [...] כלל לא ברור הצורך של אביהם של הצדדים באפוטרופוס". על רקע זה הורה המותב למערער להגיש תעודת רופא עד למועד מסוים, שאם לא כן תימחק תביעתו ללא צורך בהחלטה נוספת. המערער הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה, והמותב דחה אותה ביום 12.11.2021 בציינו: "אם אדם מסוגל לנהל את ענייניו, אך הוא עושה כן שלא בהתאם לאופן שבו מי מילדיו סובר שהוא צריך לנהוג – אין הדבר מחייב מינוי אפוטרופוס, וההליך שננקט בידי [המערער] אולי אינו ההליך המתאים; אין כופים על אדם דעותיהם של ילדיו או של מי מהם, יהיו כוונותיהם טובות ככל שיהיו. אם מבקשים למנות אפוטרופוס לאדם – יש להראות, במסמכים רפואיים (קרי: תעודת רופא) שיש הצדקה רפואית לכך. סכסוך בין ילדיו הבוגרים של אדם בוגר אינו מגבש עילה למינוי אפוטרופוס על האב. [...]" המערער הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטות מיום 8.11.2021 ומיום 12.11.2021, וזו התקבלה ביום 16.2.2022 (רמ"ש (מחוזי חי') 49897-12-21; השופטת א' אלון). בית המשפט המחוזי קבע כי אף שיש מקום להורות על הגשת מסמכים רפואיים ביחס למצבו הנפשי של המשיב 1, לא היה מקום למחוק את בקשת המערער על הסף מטעם זה בלבד. על כן הוחזר הדיון בהליך לבית המשפט קמא. המשיבים 2-1 לא הגישו את תגובותיהם במועד שקבע בית המשפט קמא, וביום 3.4.2022 הורה המותב על מינוי אפוטרופוס לדין למשיב 1. אולם, ביום 13.4.2022 הגיש המשיב 1 – באמצעות באת-כוח שאינה האפוטרופוס לדין שלו – הודעה בה התנגד למתן הסעדים שנתבקשו בהליך. ביום 15.4.2022 נתן המותב החלטה בזו הלשון: "לאור הודעתו הברורה של האב, המגובה במסמכים רפואיים, יודיע [המערער] עד ליום 28.4.22, האם הוא מקבל את הצעת בית המשפט לחזור בו בשלב זה מהבקשה, ללא צו להוצאות. [...] מובן, כי ככל שיסתבר שההליך ננקט לשווא – התמשכותו עשויה לגרור חיוב מתאים בהוצאות." בהמשך הוגשה חוות דעת מטעם האפוטרופוס לדין של למשיב 1, שבה פורטו המלצות לנקיטת צעדים שונים ביחס אליו. ביום 17.7.2022 נתן המותב החלטה שבה ציין, בין היתר, כי "רצוי ביותר" שהצדדים יבואו בדברים ויגיעו להסכמות בסיוע האפוטרופוס, וכי אין מקום להטיל על המשיב 1 הגבלות פרט לרישום הערת אזהרה על נכס מקרקעין שבבעלותו. למחרת הגיש המשיב 1 (באמצעות באת-כוחו) הודעה שבה טען כי יש לדחות את תביעת המערער על הסף, ולחלופין לקיים דיון במעמד הצדדים. בהמשך יום 18.7.2022 הורה המותב על קביעת דיון בהליך, וציין: "ככל [שהמערער] יודיע כי הוא חוזר בו מהבקשה, אף בבוקר יום הדיון, יסתיים ההליך לאלתר [...]". בהחלטה שניתנה למחרת, בהמשך לבקשת המערער לביטול אחת מההחלטות שניתנו בהליך, הוסיף המותב והדגיש: "[...] הוצע [למערער] לשקול המשך ניהול ההליך, וזאת רק מחמת עמדתו הנחרצת של האב [...] כאמור, בית המשפט אינו מביע כל עמדה בדבר, אלא קבע דיון במעמד כל הצדדים כדי לשמוע ולהתרשם מהצורך בהמשך ניהול ההליך". ביום 28.9.2022 הגיש המערער בקשה למינוי מומחה רפואי במטרה לעמוד על מצבו הנפשי והקוגניטיבי של המשיב 1, ובהמשך היום קבע המותב כי הנושא יידון לאחר שיתרשם מהמשיב 1 במסגרת הדיון. ביום 3.11.2022 הוגשה חוות דעת בעניינו של המשיב 1 מטעם עו"ס לסדרי דין בעיר שבה הוא מתגורר. ביום 5.11.2022 התיר המותב לצדדים לעין בתסקיר, וציין: "מוצע, פעם נוספת, כי [המערער] ישקול המשך ניהול ההליך". ביום 7.11.2022, שלושה ימים לפני מועד הדיון שנקבע, הגיש המערער בקשה לפסילת המותב ובצדה בקשה לדחיית הדיון. לטענת המערער, המותב קבע כי "אין מקום לניהול ההליך" כבר בהחלטתו מיום 12.11.2021, והחל מאותו מועד החלטותיו "ממשיכות להיות מגמתיות, מתעלמות מחומר הראיות ומטענות [המערער]" באופן שמקים חשש ממשי לדעה מוקדמת מצדו. המערער פירט בהקשר זה על החלטות שונות שניתנו בהליך, שבחלקן – כך נטען – מצא המותב "להתריע" בפני המערער כי יוטב לו אם ימשוך את ההליך, מבלי לבחון את טענותיו לגופן ותוך "איום" לחייבו בהוצאות משמעותיות. כך למשל, באשר להחלטה מיום 17.7.2022 נטען כי המותב התעלם מהמלצות האפוטרופוס ללא בסיס וללא הצדקה, וכי ההחלטה ניתנה טרם חלוף המועד להגשת התייחסות המערער לחוות הדעת של האפוטרופוס. כמו כן טען המערער כי ההחלטה מיום 28.9.2022 דוחה, הלכה למעשה, את בקשתו למינוי מומחה רפואי, ובכך "שוב חרץ מותב נכבד זה את גורל ההליך" מבלי שטענותיו נבחנו לגופן על ידי בית המשפט או על ידי העו"ס לסדרי דין. עוד לטענת המערער, המותב מייחס "משקל מכריע" להודעות שהוגשו מטעם המשיב 1, אף שהן אינן משקפות את עמדת המשיב 1 אלא את זו של המשיב 2. לגישת המערער, היה על המותב לבחון בהקשר זה את מכלול נסיבות העניין ובהן, בין היתר, העובדה שהתעודה הרפואית שצורפה להודעת המשיב 1 בחודש אפריל 2022 היא תעודה "מוזמנת". כמו כן הלין המערער על כך שהמותב לא הורה על קיום דיון במעמד הצדדים "משך חודשים רבים", אף שהוגשה בהליך בקשה לסעד זמני. למחרת היום דחה המותב את בקשת הפסילה, והדגיש כי דעתו "לא גובשה מהטעם הפשוט שבית המשפט טרם נפגש והתרשם באופן בלתי אמצעי מ[המשיב 1]". עוד הוסבר כי ההחלטות שאליהן התייחס המערער ניתנו נוכח אמירות חוזרות ונשנות של המשיב 1 לפיהן ניהול ההליך מקשה ומכביד עליו, "ומטעם זה סבר בית המשפט כי ראוי שבנו של [המשיב 1], [המערער], יקח את הדברים לתשומת ליבו". בהתייחס להחלטה מחודש נובמבר 2021 בעניין מחיקת ההליך ציין המותב, בין היתר, כי סבר שאין מקום לדון בהליך בעניין מינוי אפוטרופוס בהיעדר "ראשית ראיה" בדמות תעודת רופא – אך משניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, פעל המותב בהתאם לאמור בו. לבסוף ציין המותב: "מובן, כי ככל שיסתבר כי ההליך כולו היה מיותר, וכמצוות תקנות סד"א החדשות, יכול והדבר יבוא לידי ביטוי בפסיקת הוצאות". להשלמת התמונה יצוין כי ביום 9.11.2022 נעתר המותב לבקשת המערער לדחיית הדיון, והורה לו לעדכן עם מתן פסק הדין בערעור דנן. בכתב הערעור נטען כי דעתו של המותב "ננעלה" ביחס למערער, למניעיו ולגורל ההליך, וכי דעתו התגבשה "כבר בשלב [ה]מוקדם" של מתן ההחלטה מיום 12.11.2021. המערער מסביר שבאותה העת "סבר כי יש למצות את ההליכים הערעוריים", אך גם לאחר התערבות בית המשפט המחוזי, חזר המותב והביע "בכל הזדמנות את דעת[ו] הנחרצת" על סיכויי ההליך. עוד מעלה המערער השגות על החלטות שניתנו בהליך וטוען, בין היתר, כי היה מקום לקיים דיון בהליך "עוד בראשיתו"; כי המותב נמנע משך תקופה ארוכה מלהכריע בבקשה לסעד זמני ומלזמן את הצדדים לדיון; וכי הוא מינה את האפוטרופוס לדין תוך ידיעה שעד לקבלת עמדת גורמי המקצוע "עשוי לחלוף עוד זמן רב ללא מתן כל סעד". לבסוף נטען כי המלצת המותב למחיקת ההליך נבעה מ"אמונתו במסמכים המוגשים בשם האב ובאמור בהם", באופן שמעיד כי המותב אינו מאמין לגרסת המערער. המשיבים, מצדם, סבורים כי דין הערעור להידחות. המשיב 1 (באמצעות באת-כוחו) מעלה טענות שונות בנוגע להתנהלות המערער, ומציין בפרט כי בקשת הפסלות לא הוגשה בהזדמנות הראשונה. עוד סבור המשיב 1 כי לא הוכחה הצדקה לפסילת המותב, וכי אין מניעה לכך שהמותב יביע עמדה על רקע החומרים שהובאו לעיונו. המשיב 2 טוען כי לא עלה בידי המערער להצביע על הבעת עמדה נחרצת מצד המותב, וכי אין כל פסול בכך שהמותב הציע למערער לשקול את המשך ניהול ההליך. המשיב 3 (משרד הרווחה) סבור אף הוא כי ההצעות למערער לחזור בו מההליך אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים, ולגישתו טענות המערער מתמקדות בהחלטות דיוניות ואינן מקימות עילת פסלות. דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין מעוגן בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו עילת פסלות תקום בהתקיים נסיבות שיוצרות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא שוכנעתי כי חשש כזה מתקיים בענייננו. תחילה אציין כי השגות המערער על תוכן ההחלטות שנתן המותב ועל האופן שבו ניהל את ההליך, הן "ערעוריות" במהותן ואין בהן כדי להקים עילת פסלות בענייננו (ע"א 573/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (14.2.2022); ע"א 8122/20 ליאב יזמות וניהול פרוייקטים בע"מ נ' תורג'מן, פסקה 9 (3.2.2021)). טענות אחרות של המערער – ובפרט ההשגות על אופן ניהול ההליך מראשיתו, ועל ניסוח ההחלטה מיום 12.11.2021 – הועלו בשיהוי משמעותי המצדיק את דחייתן מטעם זה בלבד. זאת, שכן טענת פסלות יש להעלות "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת" (תקנה 174(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018), ובפסיקה הובהר כי לא ניתן לשמור או לצבור טענת פסלות לשעת הצורך, ככל שההליך אינו מתקדם לשביעות רצונו של בעל דין (ע"א 5482/21 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (29.8.2021)). במידה רבה למעלה מן הצורך: אינני סבורה כי ההתבטאויות שאליהן מפנה המערער מקימות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. כפי שהובהר בפסיקה, אין מניעה עקרונית לכך שבית המשפט יתייחס לסיכונים ולסיכויים העומדים בפני הצדדים, או יציע לתובע לשקול חזרה מתביעתו (ע"א 8893/17 נסראללה נ' אלדין, פסקה 5 (22.11.2017); ראו גם: ע"א 3324/14 פלונית נ' טוגנדרייך, פסקה 8 (8.6.2014)). בענייננו, על רקע חומר הראיות שהוגש בשלבים שונים בהליך, הציע המותב למערער מספר פעמים לחזור בו מן ההליך – אך הבהיר כי "אינו מביע כל עמדה בדבר" וכי קביעת הדיון נועדה לאפשר לו להתרשם באופן בלתי-אמצעי מהמשיב 1 ומהצורך בהמשך ניהול ההליך. אף אם אקבל את הטענה כי לא היה צורך להעלות הצעה זו באופן חוזר ונשנה – לא שוכנעתי כי התנהלות המותב חרגה מניהול סביר של ההליך או מן הסמכות לחתור לקידומו היעיל (ראו והשוו: ע"א 3065/17 מ.ע.ג.ן יעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' בבג'ני, פסקה 7 (20.6.2017); ע"א 4552/00 אטשטיין נ' גמזו, פסקאות 1 ו-10 (6.8.2000)). הוא הדין ביחס להתייחסות לאפשרות לפסיקת הוצאות בתום ההליך (השוו: ע"א 8564/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 9 (21.2.2021); ע"א 6212/22 קרשין נ' זילברמן, פסקה 10 (22.9.2022)). כאמור, המותב הבהיר כי לא גיבש עמדה ביחס לסעדים שביקש המערער – וחזקה עליו שינהל את ההליך בהתאם. הערעור נדחה, אפוא. המערער יישא בהוצאות המשיבים ושכר טרחת עורך דין בסך של 2,500 ש"ח לכל אחד מהם.  ניתן היום, ‏י"ט בכסלו התשפ"ג (‏13.12.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22075450_V02.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1