פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 7535/99

גני רון בע"מ נ. ממשלת ישראל

העותרת ביקשה לבטל הפקעת קרקע שבבעלותה לצורך סלילת כביש ולחייב את המדינה לבצע תכנית איחוד וחלוקה עם בעלי קרקעות סמוכים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 07/06/2000 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 7535/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תכנון ובנייה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה לבטל הפקעת קרקע שבבעלותה לצורך סלילת כביש ולחייב את המדינה לבצע תכנית איחוד וחלוקה עם בעלי קרקעות סמוכים.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 7535/99

גני רון בע"מ נ. ממשלת ישראל

העותרת ביקשה לבטל הפקעת קרקע שבבעלותה לצורך סלילת כביש ולחייב את המדינה לבצע תכנית איחוד וחלוקה עם בעלי קרקעות סמוכים.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת, חברת גני רון בע"מ, עתרה לבג"ץ נגד הפקעת קרקע שבבעלותה לצורך הקמת מחלף בצומת כנות-גדרה כחלק מפרויקט כביש חוצה ישראל. העותרת טענה כי במקום הפקעה ישירה, על הרשויות לבצע תכנית של איחוד וחלוקה של הקרקעות באזור, כך שהנטל והרווח מהשבחת הקרקע יתחלקו בין כל בעלי הקרקעות, כולל המדינה. בית המשפט דחה את העתירה בקובעו כי אין עילה משפטית לחייב את המדינה לבצע איחוד וחלוקה כפי שביקשה העותרת. בית המשפט ציין כי העותרת כבר העלתה את השגותיה בפני הוועדה המחוזית, וכי אם ברצונה להמשיך ולתקוף את התוואי התכנוני, עליה לעשות זאת בבית המשפט המחוזי, כפי שהסכימה המדינה לאפשר.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים ת' אור, י' זמיר, א' ריבלין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • גני רון בע"מ

נתבעים

  • ממשלת ישראל
  • שר התשתיות
  • שר הפנים
  • הועדה המחוזית לתכנון ובניה - מחוז מרכז
  • מ.ע.צ
  • מינהל מקרקעי ישראל
  • היועץ המשפטי לממשלה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש לבצע תכנית איחוד וחלוקה של אדמות העותרת והאדמות הסמוכות כדי לחלק את נטל ההפקעה.
  • על המדינה לשאת בתוצאות ההפקעה כבעלת קרקעות סמוכות.
  • התוואי שנבחר פוגע בעותרת שלא לצורך.
טיעוני ההגנה
  • התוואי שנבחר הוא התוואי האופטימלי.
  • אין עילה משפטית לחייב איחוד וחלוקה עם בעלי קרקעות פרטיים אחרים.
  • העותרת מיצתה את הליכי ההתנגדות בוועדה המחוזית ופתוחה בפניה הדרך לערכאות המתאימות (בית משפט מחוזי) להשגות תכנוניות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם התוואי שנבחר הוא התוואי הראוי והאופטימלי.
  • האם קיימת חובה משפטית לבצע איחוד וחלוקה בנסיבות המקרה.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7535/99 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' זמיר כבוד השופט א' ריבלין העותרת: גני רון בע"מ נגד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. שר התשתיות 3. שר הפנים 4. הועדה המחוזית לתכנון ובניה - מחוז מרכז 5. מ.ע.צ 6. מינהל מקרקעי ישראל 7. היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו-על-תנאי וצו-ביניים תאריך הישיבה: ד' בסיוון תש"ס (7.6.2000) בשם העותרת: עו"ד יוסי רוזנברג בשם המשיבים 1-7: עו"ד אורית קורן פסק-דין העתירה מכוונת כנגד הפקעת חלקת קרקע שבבעלות העותרת. הקרקע מצויה בצומת כנות-גדרה, במקום בו נפגשים הכביש המחבר את כביש ירושלים-תל-אביב לבאר שבע והכביש המוביל מערבה אל נמל אשדוד. לצורך יצירת קשר בין עורקי התחבורה האלה, במסגרת התכנית לסלילת כביש חוצה ישראל, מתוכננת במקום סלילתו של כביש המשך, ומתוכננת הקמת מחלף בצומת הכבישים. העותרת מלינה על הבחירה להפקיע את חלקות הקרקע שבבעלותה, והיא סבורה כי גם אם היה מקום לקבוע שהמחלף והכביש יעברו דווקא על אדמתה, ראוי היה להורות על תכנית של איחוד וחלוקה של אדמותיה ושל האדמות הסמוכות, ובדרך זו לחלק את הנטל ולהקצות את הרווח הצפוי מהשבחת הקרקע בין כל בעלי החלקות הסמוכות. העותרת סבורה כי העובדה, שהמדינה היא בעלת מקצת מחלקות הקרקע הסמוכות לחלקת העותרת, היא הנותנת שגם על המדינה לשאת בתוצאות ההפקעה, וזאת, כאמור, בדרך של איחוד וחלוקה של הקרקעות הסמוכות כולן. לא שוכנענו בנסיבות המקרה כי ראוי לקבל טענה זו אחרונה. העובדה שבסמוך לקרקע שהופקעה מצויים גם מקרקעין שבבעלות המדינה אין בה כדי לשנות מן התוצאות הרגילות הנובעות ממעבר תוואי הכביש במקום שבו הוא עובר. העותרת מבקשת לכלול בתכנית האיחוד והחלוקה מחדש גם מקרקעין המצויים בבעלות פרטית של אחרים, מבלי שהיא מצביעה על עילה מספקת להטיל את התוצאות המתבקשות מכך על בעלי המקרקעין האחרים. המדינה מציינת כי גם על מקצת מחלקות הקרקע המצויות בבעלותה קיימות זכויות חכירה לדורות לחוכרים אחרים. התוואי שנבחר לקטע המחבר בין הכבישים מבוסס על תוואי קיים. התוואי הובא לאישור הועדה המחוזית לתכנון ובנייה. העותרת הגישה התנגדות לתכנית בגין הפגיעה הצפויה בחלקות שבבעלותה. ההתנגדות נדונה והתקבלה באורח חלקי בלבד על-ידי הועדה המחוזית, שנתנה תוקף לתכנית הנוגעת לחיבור הזמני של הכבישים. ההליכים בוועדה ביחס לתוואי הסופי של הדרך עתידים עוד להתקיים. כאמור, עמד תוואי הכביש שנבחר למבחן בועדה המחוזית. המדינה סבורה כי זהו התוואי האופטימלי, ואם העותרת סבורה אחרת - היה עליה להעלות את השגותיה בבית המשפט המחוזי. נציגת המדינה הודיעה כי היא לא תתנגד לדיון בבית המשפט המחוזי בעניין זה דהיינו, נסיונה של העותרת לתקוף את החלטת הועדה המחוזית ובלבד שהפניה לבית המשפט המחוזי תעשה בתוך פרק זמן קצר ביותר ובית המשפט ידון בעניין בדחיפות, כפי שאכן ראוי שיעשה כדי שלא לעכב את תחילת העבודות בשטח אם כך יוחלט. בנסיבות אלה כולן שוכנענו כי אין מקום לקבל את העתירה. העתירה נדחית. ניתן היום, ד' בסיוון תש"ס (7.6.2000). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99075350.W04/אמ