הנרי אסלנוב נ. בית הדין הארצי לעבודה

פסק-דין בתיק בג"ץ 7535/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7535/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ד' חשין העותר: הנרי אסלנוב נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. בית הדין האזורי לעבודה 3. המועצה האזורית גליל תחתון עתירה למתן צו-על-תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. העותר – הנרי אלסנוב – הועסק כמורה למוסיקה על ידי המועצה האזורית גליל תחתון במשך שש שנים. במהלך עבודתו, העניק העותר שיעורי נגינה לתלמידים והדריך הרכבים מוסיקליים שונים. עם פיטוריו, קיבל העותר מן המועצה האזורית סכום מסוים הכולל פיצוי פיטורין, תשלומי קרנות שונות ומענק הסתגלות. אולם, העותר סבר כי אין בכך די, ותבע את מעסיקתו בבית-הדין האזורי לעבודה בחיפה, לתשלום הפרשי שכר הנובעים מרכיבים שונים במשכורתו אשר לטענתו, לא שולמו לו. 2. בית-הדין האזורי קבע כי יחסי העותר ומעסיקתו מוסדרים בהסכם קיבוצי של החינוך המשלים, ולא בהסכם הקיבוצי החל על עובדי הוראה, כפי שטען העותר. זאת, כיוון שהעותר לימד קבוצות קטנות של תלמידים מחוץ לשעות הלימודים הרגילות, והיה על התלמידים לשלם תשלום נוסף עבור שירותים אלו. קביעה זו הובילה לדחיית מרבית טענותיו של העותר, למעט הטענות בנוגע להפרשות לקרן השתלמות ולהלנת פיצויי פיטורין. 3. העותר מזה, והמועצה האזורית מזה, ערערו על פסק-הדין לבית-הדין הארצי לעבודה. בית-הדין הארצי (דב"ע נז/2-9 אסלנוב נ' המועצה האזורית גליל תחתון, לא פורסם) שב וקבע כי תנאי שכרו של העותר מוסדרים בהוראותיו של ההסכם הקיבוצי בחינוך המשלים, ודחה את ערעורה של המועצה האזורית. ערעורו של העותר נדחה אף הוא, למעט בשתי סוגיות – הפרשות לקרן השתלמות וניכוי כספים שלא כדין ממשכורתו – בהן התקבלו טענותיו. 4. כעבור זמן מה, שב העותר ותבע את המועצה האזורית בבית-הדין האזורי בחיפה, וזו הפעם טען כי המועצה האזורית הפרה את חוזה העבודה אשר נכרת עימו. תביעתו זו נדחתה על הסף, באשר הסוגיה כבר נדונה והוכרעה בהליכים הקודמים שתוארו לעיל. ערעורו לבית-הדין הארצי (ע"ע 1337/00 אסלנוב נ' המועצה האזורית גליל תחתון, לא פורסם) – נדחה אף הוא בשל נימוק זהה. 5. מכאן העתירה הנוכחית, בה עותר הוא להורות על ביטול פסקי-הדין של בית-הדין הארצי לעבודה, מן הטעם שהם התבססו על עובדות שגויות, ולפיכך, המסקנה המשפטית שנקבעה בהם שגויה אף היא. 6. דין העתירה להידחות על הסף, וזאת בשל ההלכה כי אין בית-המשפט הגבוה לצדק יושב כערכאת ערעור על בית-הדין לעבודה. מידת התערבותו של בית-משפט זה בהחלטותיו של בית-הדין מצומצמת למקרים בהם נפלה טעות מהותית היורדת לשורשו של עניין, אשר הצדק מחייב את תיקונה (ראו; בג"צ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693; בג"ץ 840/03 ארגון הכבאים המקצועיים בישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נז(6) 810). אין זה המקרה שבפנינו, בו מעלה העותר טענות "ערעוריות" במובהק, וזאת על פסקי-דין המבוססים כדבעי, שדנו בטענותיו לפני ולפנים. זאת ועוד, אין זו הפעם הראשונה בה פונה העותר לבית-משפט הגבוה לצדק בעניין שבפנינו. לעתירתו הנוכחית קדמו עתירות נוספות בנושא זה ממש, ברם הוא לא טרח לציין בה את דבר קיומן (ראו בג"ץ 5907/04 אסלנוב נ' המועצה האזורית גליל תחתון, לא פורסם; בג"ץ 5211/98 אסלנוב נ' בית הדין הארצי לעבודה, לא פורסם). מעשה מסוג זה לוקה בחוסר ניקיון כפיים מובהק, וגם מן הטעם הזה יש לדחות את עתירתו על הסף (השוו בג"ץ 5260/05 מילושב נ' שר הפנים, לא פורסם; בג"ץ 974/94 זגורי נ' שר הפנים, לא פורסם). על יסוד כל האמור, העתירה נדחית. ניתן היום, כ"ד בטבת התשס"ז (14.01.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06075350_O06.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il