מספנות ישראל בע"מ נ. רשות הנמלים

פסק-דין בתיק בג"ץ 7529/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7529/04 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת א' חיות העותרת: מספנות ישראל בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. רשות הנמלים 2. משרד האוצר עתירה למתן צו על תנאי ולצו ביניים בשם העותרת: עו"ד ג' חביב; עו"ד ד' תדמור בשם המשיבה 1: בשם המשיב 2: עו"ד פ' אורון עו"ד ק' אמסלם פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. עניינה של העתירה שבפנינו הוא בבקשת העותרת להורות על ביטול החלטתו של מנכ"ל רשות הנמלים מיום 5.8.04, לפיה לא תתאפשר הכנסת אוניות לרציף של העותרת בנמל חיפה לתקופה של 210 ימים, העומדת להסתיים בחודש הקרוב (פברואר 2005). 2. עתירה זו הינה חוליה נוספת בשרשרת הליכים המתנהלים מזה זמן רב ועד עתה בבית הדין הארצי לעבודה. נפרט את עיקרי העובדות: תחילתה של הפרשה ביום 15.9.03, עת החליטה הממשלה לערוך שינוי מבני בנמלי הים. במסגרת השינוי, הוחלט על הקמת חברות ממשלתיות אשר תנהלנה את נמלי הים בישראל ובכך למעשה אמורה רשות הנמלים לחדול מלהתקיים. מיד בסמוך להחלטה הודיעה ההסתדרות על סכסוך עבודה אשר במסגרתו, ביום 30.9.03, פרצה שביתה בכל נמלי הים. ביום 1.10.03 הוציא מנכ"ל רשות הנמלים היתר לבצע ברציף של העותרת פעילויות של פריקה וטעינה. בדיון שנערך בבית הדין הארצי לעבודה הוחלט ביום 9.10.03, כי העובדים יפסיקו את שביתתם ומנגד הממשלה לא תמשיך בקידום הרפורמה בנמלי הים. בהמשך להסכמה זו ניסו הצדדים להידבר ביניהם, אך מאמציהם לא צלחו ומפעם לפעם אף פרצו שביתות נוספות בנמלי הים. 3. ביום 13.11.03 נכנסה לרציף העותרת אוניה על מנת לפרוק ולטעון מטען. בכך למעשה נעשה לראשונה שימוש בהיתר שניתן ביום 1.10.03. עם היוודע דבר עגינתה של האוניה ברציף של העותרת פרצה שביתה נוספת בנמלים. בעקבות השביתה הזו ובמסגרת ההליכים שהתנהלו בבית הדין הארצי לעבודה, ניתנו בבית הדין צווים הדדיים האוסרים על קיומה של שביתה וכן על מתן אישורים להכנסת אוניות לרציפה של העותרת. על החלטה זו הגישה העותרת עתירה לבית משפט זה (בג"ץ 10290/03). בהמלצת בית המשפט משכה העותרת את עתירתה, תוך שמירת זכותה לשוב ולהעלות טענותיה, כולל טענת הסמכות, בפני בית הדין הארצי לעבודה. ואכן, נעשתה פניה כאמור לבית הדין הארצי אשר קבע, כי הצו עליו מלינה העותרת יעמוד בתקפו לעוד 30 ימים או עד אשר יסתיים הסכסוך בנמלי הים. כצפוי, הסכסוך לא הגיע לסיומו ובית הדין דחה את מתן ההכרעה בנוגע לצו האמור למועד אחר. לאחר שנערך דיון במעמד הצדדים ביום 4.3.04 ולאחר שהצדדים השלימו את טיעוניהם בכתב, נתן בית הדין ביום 25.4.04 את החלטתו, לפיה יוסר הצו אשר אסר על המשך הליכי החקיקה בעניין הרפורמה בנמלי הים, אך מנגד הצו שאוסר על שביתת העובדים יוותר על כנו. ביום 14.7.04 ניתן לעובדים היתר על ידי בית הדין הארצי לחדש את שביתתם, אשר באה כמחאה על חקיקת חוק רשות הספנות והנמלים, תשס"ד-2004, שהתקבל באותו היום. בהיכנס השביתה ליומה התשיעי, הוציא בית הדין צו אשר אוסר את המשך השביתה. העובדים לא כיבדו את הצו והמשיכו בשביתתם. ביום 5.8.04 נחתם הסכם בין הצדדים הנוגעים לסכסוך, ועל פיו ניתנה הודעת מנכ"ל רשות הנמלים בדבר אי הכנסת אוניות לרציפה של העותרת. הודעה זו היא נשוא העתירה דנא. 4. העותרים טוענים, כי הודעת מנכ"ל רשות הנמלים ניתנה ללא סמכות. יתרה מכך, האיסור על הכנסת אוניות לרציפה של העותרת מהווה כניעה לשביתת העובדים ופוגע בניסיון של שנים ליצור תחרות כלשהי בנמלי הים. נטען, כי המשך עצירת פעילותה של העותרת מוביל לתוצאות הרסניות ולנזקים קשים ביותר. מנגד טוענים המשיבים, כי ההודעה אותה תוקפת העותרת בעתירתה מהווה חלק ממכלול ההליכים בבית הדין הארצי לעבודה. על כן, מן הראוי שהוראות אלו יפורשו וייבחנו על ידי בית הדין לעבודה ולא באופן מנותק בפני בית משפט זה. ההודעה שבנדון ניתנה עקב צורך דחוף לסיים את השביתה בנמלי הים, שביתה אשר גרמה לנזקים כבדים ביותר. עוד נטען, כי ההודעה לא שינתה את מצבה של העותרת לרעה שכן בפועל, בטרם ניתן הצו אשר אוסר על הכנסת אוניות לרציפיה של העותרת, לא עשתה העותרת שימוש בהיתר אשר ניתן לה ביום 1.10.03, למעט במקרה אחד. 5. בחנו את טענותיהם של הצדדים ומסקנתנו היא, כי יש לדחות את העתירה על הסף. לא מצאנו כל טעם אשר מצדיק את התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק לעת הזו בהליכים אשר מתנהלים בבית הדין הארצי לעבודה. לעותרת ניתנה ההזדמנות להשיג על ההודעה של המנכ"ל בפני בית הדין לעבודה מיד בסמוך למועד בו ניתנה ההודעה וכך היא עשתה. אף על פי כן, היא הגישה את העתירה דנא. ראוי שהמהלך בפני בית הדין ימוצה בטרם תעשה פנייה לבית משפט זה. עניינה של העותרת מתברר בפני בית הדין הארצי לעבודה ומהווה, כאמור, חלק מסכסוך רב צדדים וארוך ימים. מכוח עקרון הכבוד ההדדי בין הערכאות, מן הראוי שבית הדין, אשר בקיא בפרטי הסכסוך התלוי ועומד בפניו, ימשיך ויבחן את טענותיה של העותרת בדבר הודעתו של מנכ"ל רשות הנמלים, אם אומנם הדבר עדין נדרש, שכן התקופה שקצב המנכ"ל בהודעתו עומדת ממילא לפקוע בעוד שבועות מספר. 6. לפיכך, החלטנו לדחות את העתירה על הסף. העותרת תישא בשכר טירחת עורך דין של כל אחד מן המשיבים בסכום של 15,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ו בטבת תשס"ה (7.1.05). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04075290_S09.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il