דוד אבגיל ואח' נ. הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר

4 1 בבית המשפט העליון בש"א 7527/19 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערערים: דוד אבגיל ואח' נ ג ד המשיבה: הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר ערעור על החלטת כב' הרשמת ש' עבדיאן בבש"א 6218/19 מיום 4.11.2019 בשם המערערים: עו"ד דורון עצמון; עו"ד אילן קידר; עו"ד דוד ידיד פסק-דין לפנַי ערעור על החלטת כב' הרשמת ש' עבדיאן בבש"א 6218/19 מיום 4.11.2019, במסגרתה נדחתה בקשת המערערים להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"ו 25268-02-19. המערערים, יוצאי מרוקו, הגישו תביעות לרשות לזכויות ניצולי שואה (להלן: המשיבה), לקבלת תגמולים חודשיים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 (להלן: החוק) על רקע רדיפתם כיהודים במרוקו בתקופת מלחמת העולם השנייה. לאחר שתביעותיהם נדחו, הגישו המערערים עררים לוועדת הערר בחיפה לפי החוק. ביום 16.12.2018 דחתה ועדת העררים את עררי המערערים. ערעור שהגישו המערערים לבית המשפט המחוזי בחיפה נדחה ביום 28.8.2019. במקביל להליך בבית המשפט המחוזי בחיפה, הוגשו עררים נוספים באותו עניין לוועדת הערר בבאר שבע לפי החוק. גם עררים אלה נדחו על ידי ועדת העררים. על פסק דינה של ועדת הערר הוגשו שני ערעורים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, הן על ידי המערערים והן על ידי המשיבה. ההליכים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע אוחדו ונקבעו לשמיעה ביום 20.11.2019. בהמשך להודעת עדכון שהגישה המשיבה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע על אודות פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, ניתנה החלטה כדלקמן (כב' השופט א' ואגו): "בזיקה לערעור שהמשיבים [המערערים – ד.מ.] הגישו, מצידם, על פסק הדין הנדון בפנינו, וככל שיש כוונה להגיש רע"א בביהמ"ש העליון, על מה שנפסק במחוזי חיפה, יצטרכו הצדדים, משקולי יעילות וחסכון, לשקול הסכמה להמתין להתפתחויות ששם. בשלב זה, כמובן, אין שינוי בהמשך ההתנהלות הדיונית בשני הערעורים שהוגשו כאן". ביום 22.9.2019 הגישו המערערים לבית משפט זה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 28.8.2019, בטענה ששיקולי יעילות דיונית מחייבים כי הדיון בבית משפט זה בשאלת תחולת החוק על יהודי מרוקו יתקיים רק לאחר שיינתן פסק דין בהליכים התלויים ועומדים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. מנגד, המשיבה טענה כי שיקולים של יעילות דיונית, ודאות משפטית ומניעת פסיקות סותרות דווקא תומכים בכך שבית משפט זה יכריע בסוגיה בטרם תינתן החלטה בערעורים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. ביום 4.11.2019 דחתה הרשמת את הבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור עד למתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. הרשמת מצאה, כי בנסיבות העניין, קיומו של ההליך בבית המשפט המחוזי בבאר שבע אינו בגדר "טעם מיוחד" למתן הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה. נוכח העובדה שהשאלה המשפטית העולה בשני ההליכים היא דומה עד זהה – שאלת זכאותם של יוצאי מרוקו לקבל תגמול חודשי לפי חוק נכי רדיפות הנאצים בשל תלאותיהם במלחמת העולם השנייה – סברה הרשמת כי לא יצמח יתרון דיוני או מהותי מעצם ההמתנה למתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. שיקול נוסף לדחיית הבקשה היה השלב הדיוני המקדמי בו מצוי ההליך בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, כאשר טרם הוגשו בו עיקרי טיעון או נערך דיון במעמד הצדדים. בהסכמת המשיבה ניתנה למערערים ארכה של שלושים יום ממועד המצאת ההחלטה להגשת בקשתם למתן רשות ערעור על פסק הדין מבית המשפט המחוזי בחיפה. בערעור שלפנַי טוענים המערערים כי החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע עשויה להשפיע על הדיון בבית משפט זה, ואם המועד להגשת בקשת רשות הערעור לא יוארך עשוי להיווצר מצב שבו בית המשפט העליון יידרש פעמיים לשאלת זכאות יוצאי מרוקו לתגמולים לפי החוק. דין הערעור להידחות. בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הארכת מועד הקבוע בחיקוק, ובכלל זה הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, מותנית בקיומם של "טעמים מיוחדים שירשמו". דרישת "הטעם המיוחד" נעוצה ברצון ליצור איזון ראוי בין האינטרס של המערער במיצוי ההליך בעניינו ביחס לאינטרס של המשיב בסופיות הדיון, והאינטרס הציבורי בבירור מהיר ויעיל של ההליכים המובאים לפני בית המשפט (ראו: בש"א 7346/10 וקס נ' האפוטרופוס הכללי (27.10.2010)). בהתאם לפסיקה, קיומו של הליך תלוי ועומד עשוי בנסיבות מסויימות להוות טעם מיוחד להארכת מועד להגשת הליך ערעורי. ככלל, כל בקשה להארכת מועד נבחנת לפי נסיבותיה. בהקשר של טענה לקיומו של הליך אחר תלוי ועומד יש לבחון: מהי עוצמת הזיקה בין ההליך התלוי ועומד לבין ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד והאם מדובר ב"אותו עניין"; האם ההכרעה בהליך התלוי ועומד עשויה לייתר את עצם הגשת ההליך הערעורי או להשפיע באופן ממשי על הדרך בה יתברר; מהו סוג ההליך התלוי ועומד ומהם סיכוייו; מסגרת הזמן בה יוכרע ההליך (ראו: בש"א 9159/04 חקשורי נ' בובליל, פסקה 5 (20.10.2004); בש"א 3404/09 עיריית הוד השרון נ' "ניר שיתופי", פסקה 2 (26.4.2009)). על יסוד אמות מידה אלה, הגיעה הרשמת למסקנה כי אין מקום לקבל את הבקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור עד להכרעתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע. אינני סבור כי עלה בידי המערערים להראות טעם המצדיק התערבות בקביעתה זו. לא אכחד, ישנו דמיון בין ההליך שמתקיים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע לבין ההליך שהתקיים בבית המשפט המחוזי בחיפה מושא הבקשה. אולם, אינני סבור כי הכרעה בהליך התלוי ועומד לפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע צפויה לייתר או להשפיע על בירור בקשת רשות הערעור לפני בית משפט זה. בפרט, כאשר המערערים משליכים יהבם על קביעות עובדתיות-היסטוריות שקבעה ועדת הערר בבאר שבע. כידוע, ערכאת הערעור, ובפרט כאשר מדובר ב"גלגול שלישי" אינה נוטה להתערב בממצאים עובדתיים (ראו למשל: בע"מ 5181/18 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (6.2.2019)). על כן, קשה להלום כיצד הכרעה בערעור בהליך התלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בבאר שבע עשויה לסייע בידם. מעבר לכך, השלב המוקדם בו מצוי ההליך בבית המשפט המחוזי בבאר שבע וסיכויי ההליך מושא הערעור מטים אף הם את הכף אל עבר דחיית הבקשה להארכת מועד. סוף דבר, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"א בחשון התש"ף (‏19.11.2019). ש ו פ ט _________________________ 19075270_N01.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1