פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"פ 7527/12
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 7527/12
לפני:
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי נצרת מיום 06.09.2012 בתיק ת"פ 24172-02-12 שניתן על ידי כב' השופט י' כהן
תאריך הישיבה:
כ"ה בטבת התשע"ג
(07.01.13)
בשם המערער:
עו"ד ניר זאב
בשם המשיבה:
עו"ד סיגל בלום
בשם שרות מבחן למבוגרים:
גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופטת ד' ברק-ארז:
1. אדם הורשע לפי הודאתו במסגרת הסדר טיעון. העונש שקיבל נופל בגדרו של הסדר הטיעון. עם זאת, בגזר הדין נדרש בית המשפט, ולו באופן חלקי, להיבטים עובדתיים שלא ניתן להם ביטוי בכתב האישום המתוקן, כפי שנוסח בעקבות הסדר הטיעון. איזה משקל יש ליחס לעובדה זו במסגרת הערעור?
2. המערער הורשע בגין מסכת של עבירות שעניינן אלימות במשפחה – כלפי בת זוגו ובנו במסגרת הסדר טיעון. באופן ספציפי יותר, הוא הורשע בעבירות של תקיפת בת זוג, לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); תקיפת קטין חסר ישע על-ידי אחראי, לפי סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין; איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין (שתי עבירות); והתעללות בחסר ישע, לפי סעיף 368ג לחוק העונשין. טווח העונש המוסכם בין הצדדים נע בין 12 חודשי מאסר בפועל ל-30 חודשי מאסר בפועל.
3. בית המשפט קמא (בית המשפט המחוזי בנצרת, ס' הנשיא (כתוארו אז) י' כהן, מ"ת 24194-02-12) הרשיע את המערער על-פי הודאתו והשית עליו עונש מאסר של 24 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו), וכן מאסר על תנאי של שנה לתקופה של שנתיים כשהתנאי הוא שלא יעבור אף אחת מן העבירות הבאות: כל העבירות בהן הורשע; העבירות נשוא סימן ו'1 לחוק העונשין; עבירות על סעיפים 368ב ו-368ג לחוק העונשין; וכל עבירות האלימות שבסימן ח' לחוק העונשין. בית המשפט הוסיף והורה לשירות בתי הסוהר לשלב את הנאשם בקבוצה טיפולית למניעת אלימות במשפחה בשפה הרוסית.
4. הערעור שבפנינו התמקד בשתי טענות עיקריות. ראשית, בא-כוח המערער הצביע על כך שחרף העובדה שכתב האישום המתוקן השמיט התייחסות ל"מועדים רבים" שבהם ביצע המערער עבירות בבנו הקטין, מגזר הדין משתמעת התייחסות לאלימות המתמשכת על פני תקופה – גזר הדין מתייחס לאלימות מאז היות הקטין בכיתה א'" (פסקה 3 לגזר הדין), וכן להשתלשלות ש"הינה החל משנת 2006" (פסקה 6 לגזר הדין) (ההדגשות הוספו – ד' ב' א') . שנית, בא-כוח המערער הצביע על כך שלא נמצאו למערער מסגרות טיפול מתאימות בשפה הרוסית במסגרת שירות בתי הסוהר ומבחינה זו הנחה חשובה שעליה מבוסס גזר הדין נשמטה, הלכה למעשה.
5. מנגד, טענה המשיבה כי גזר הדין משקף נכונה את חומרת מעשיו של המערער, וכי ניסוחו של גזר הדין מתיישב גם עם כתב האישום המתוקן, מאחר שניתן להבינו כמתייחס ליותר מאירוע אחד של אלימות כלפי בנו.
6. לאחר ששקלנו את הדברים הגענו לכלל דעה שיש לקבל את הערעור על דרך של הפחתת-מה מעונש המאסר שהושת על המערער, בשים לב לכך שגזר הדין "מהדהד", ולו במידת מה, את דרגת החומרה הרבה יותר של כתב האישום המקורי. אנו סבורים שיפה למקרה זה הפחתה מדודה בלבד, בשים לב לחומרה רבה שראוי לייחס לעבירות אלימות במשפחה, ולא כל שכן כאשר אלה נעברו שלא בפעם הראשונה, היות שהמערער כבר הורשע בעבר בעבירות אלימות כלפי בת זוגו. נוכח כל זאת, אנו מורים על הפחתת עונש המאסר בפועל שהושת על המערער, כך שיעמוד על 20 חודשי מאסר. יתר חלקי גזר הדין יעמדו על כנם.
7. נציגת שירות המבחן ציינה כי היא מקווה ומעריכה כי המערער יוכל להשתלב במסגרת טיפולית בשפה הרוסית בתוך תקופה של חודשיים. אנו מבקשים להצטרף לדברים אלה. אף בית המשפט קמא הצביע על החשיבות הרבה שמיוחסת במקרה זה לניצולה של תקופת המאסר לצורך טיפול, ויש להצטער על כך שמחסומי שפה עמדו לרועץ לכך. עם זאת, בכך בלבד אין כדי להצדיק הקלה בעונשו של המערער.
8. סוף דבר: הערעור מתקבל בחלקו כאמור בפסקה 7 לעיל.
ניתן היום, כ"ו בטבת התשע"ג (8.1.2013).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12075270_A01.doc יא
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il