דוד מיר נ. איתן גבע

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 75241-01-26 לפני: כבוד השופט דוד מינץ המבקש: דוד מיר נגד המשיבים: 1. איתן גבע 2. תמר גבע 3. עו"ד נויה גבע 4. עופר אסלן בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' רומנוב) מיום 21.1.2026 בת"א 10116-06-15 בשם המבקש: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד אברהם משה סגל פסק-דין בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט א' רומנוב) מיום 21.1.2026 בת"א 10116-06-15, בה פטר את המשיבים ממתן התחייבות עצמית כתנאי לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן על ידו ביום 8.9.2025 (להלן: פסק הדין). ביום 12.11.2025 עיכב בית המשפט את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור או עד למתן החלטה אחרת בבית משפט זה. ביום 17.11.2025 הגיש המבקש בקשה לבית המשפט המחוזי לחיוב המשיבים להמציא התחייבות עצמית לעיכוב הביצוע. ביום 21.1.2026 דחה בית המשפט את הבקשה. מכאן הבקשה שלפנַי, בה נטען כי על המשיבים היה לצרף לבקשתם לעיכוב ביצוע טופס התחייבות עצמית, ומשלא עשו כן היה על בית המשפט לדחות את הבקשה; כי לא הוצג טעם מיוחד לפטור מהפקדת ערובה; וכי בית המשפט היה צריך לבחון את סיכויי הערעור של המשיבים, שאינם גבוהים. המשיבים טענו מנגד כי יש לדחות את הבקשה על הסף מטעמים שונים, ובעיקר כי בסמכות בית המשפט לפטור בעל דין ממתן התחייבות עצמית. אכן, לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, ובתוך כך החלטות בעניין עיכוב ביצוע פסקי דין, ורק במקרים חריגים תתערב בו ערכאת הערעור (ראו: רע"א 65669-07-25 רחמני נ' עו"ד עמית לדרמן (נאמן), פסקה 11 (28.9.2025); רע"א 6593/22 דיעי נ' פז חברת נפט בע"מ, פסקה 10 (24.10.2022); רע"א 6957/21 שלומי נכסים ויזום פרוייקטים (2015) בע"מ נ' נמרודי נגריית אור יהודה, פסקה 6 (21.10.2021)). ברם, תקנה 145(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות) הדנה בעיכוב ביצוע החלטה עליה מערערים מפנה לתקנה 96 לתקנות הקובעת בתקנת משנה (א) כי מתן סעד זמני יותנה, בין היתר בהתחייבות עצמית של מבקש הסעד. תנאי זה אינו ניתן לביטול, להסתייגות או לשינוי. זאת בשונה ממתן פטור של הפקדת ערובה לפי תקנה משנה (ג) לתקנות המסור לשיקול דעת בית המשפט אם ראה שהדבר צודק וראוי בנסיבות העניין (רע"א 68554-11-24 צמח נ' דרורי, פסקה 16 (12.12.2024); ע"א 37725-01-25 סיטבון נ' עזבון המנוח שמואל ידיד, פסקה 11 (17.2.2025)).            על כן, הבקשה מתקבלת. ניתנת רשות ערעור ובהתאם לכך הערעור מתקבל. המשיבים יחתמו על התחייבות עצמית כתנאי להמשך ביצוע פסק הדין עד ליום 19.2.2026 ויישאו בהוצאות המערער (המבקש) בסך של 3,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ה שבט תשפ"ו (12 פברואר 2026). דוד מינץ שופט