פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 752/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 752/08 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ח' מלצר המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בבית המשפט המחוזי בנצרת ביום 12.12.07 בתיק פ 542/05 על-ידי כבוד השופטים א' אמינוף, נ' מוניץ מנהיים וז' הווארי תאריך הישיבה: ח' בסיוון התשס"ח (11.06.08) בשם המערער: עו"ד מנחם רובינשטיין בשם המשיבה: עו"ד מיטל בוכמן-שינדל פסק-דין נגד המערער הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בנצרת בו הואשם בשלושה פרטי אישום בעבירות מין שונות. בסופם של ההליכים הורשע המערער באישום הראשון בעבירה של מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וזוכה משני פרטי האישום הנוספים. בגין הרשעתו השית עליו בית המשפט עונש של 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 36 חודשי מאסר על תנאי לריצוי אם יורשע בעבירות מין מסוג פשע ו-12 חודשים בגין הרשעה בעבירה לפי סעיף 348(ג) ו-349, קנס בסך 8,000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתם וכן פיצוי למתלוננת בסך של 10,000 ש"ח. הערעור הוגש הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. בערעורו על הכרעת הדין ביקש הסנגור המלומד לשכנענו כי מעשיו של המערער בעת שחיבק ונישק את המתלוננת בצווארה ובפיה, מעשה שהסתיים כאשר המתלוננת שפכה על הנאשם את פחית המשקה שהיתה בידה, לא היה בגדר מעשה מגונה בשים לב לתפיסתו של המערער את הנסיבות במקום. לא ראינו ממש בטענות אלה לעניין הכרעת הדין. בפני בית המשפט המחוזי התקיים הליך ממושך ומפורט, נשמעו עדויות ונקבעו ממצאים. לא ראינו להתערב במסקנותיו של בית המשפט לעניין זה לא באשר למעשים שבוצעו ולא ביחס למסקנה המשפטית המתחייבת מממצאים אלה, על רקע נסיבות המקרה. אשר לעונש שהושת על המערער ראינו לקבל חלק מהטענות שהעלה בפנינו הסנגור. ראשית, צודק בא-כוח המערער בטענתו כי עונש מאסר על תנאי של 36 חודשים המתווסף ל-6 חודשי מאסר, עולה על העונש המירבי הקבוע בחוק לעבירה שבה הורשע המערער. על כך לא חלקה גם באת-כוח המדינה, ולפיכך ביקשה כי נפחית את עונש המאסר על תנאי רק במידה הנדרשת לקיום העונש המירבי ונעמידו על 30 חודשים. עוד טען בפנינו בא-כוח המערער כי בית המשפט לא הפחית מתקופת המאסר שהושתה על מרשו את הימים בהם היה נתון במעצר בפועל ומדובר ב-34 ימים. עוד ציין כי מדובר בעבירה משנת 2001 שכתב האישום בגינה הוגש רק ב-2005 והעונש הושת תקופה ניכרת לאחר ביצועה. אשר לקנס ולפיצוי המתלוננת, ויתר הסנגור על הערעור שכן אלה כבר שולמו. בשים לב למכלול טענות הצדדים בפנינו החלטנו לקבל את הערער על גזר הדין באופן חלקי, כך שיוותר עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות על כנו, אלא שינוכו ממנו 34 ימים בהם היה המערער נתון במעצר. אשר לעונש המאסר על תנאי, אנו מעמידים את תקופת התנאי על 18 חודש שלא ירוצו אלא אם יעבור המערער עבירות פשע שהן עבירות מין לפי פרק י' סימן ה' לחוק העונשין. אם יורשע בעבירות לפי סעיפים 348(ג) ו-349 יהיה המאסר על תנאי שניתן להפעלה בן 12 חודשים בלבד. יתר חלקי גזר הדין יוותרו על כנם. על המערער להתייצב בפני הממונה על עבודות שירות לא יאוחר מיום 22.6.08, והממונה יקבע את סוג עבודות השירות לריצוי החל מיום 1.9.08. ימי הריצוי בעבודות שירות ינוכו מהתקופה. ניתן היום, ח' בסיוון תשס"ח (11.6.08), במעמד באי-כוח הצדדים. ה נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08007520_N06.doc שי מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il