מדינת ישראל נ. נסים מסעוד

פסק-דין בתיק ע"פ 7510/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7510/04 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט י' עדיאל המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: נסים מסעוד ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 14.7.04 בת.פ. 40037/04 שניתן על ידי כבוד השופטת ע' קפלן-הגלר תאריך הישיבה: כ"ב בטבת התשס"ה (3.1.2005) בשם המערערת: עו"ד בני ברקי בשם שירות המבחן: גב' ג'ודי באומץ פסק-דין השופטת ד' ביניש: המשיב הורשע על-פי הודאתו בעובדות כתב אישום שתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של איומים ושידול לגרימת חבלה בכוונה מחמירה. על המערער נגזרו שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, מאסר על-תנאי של שנתיים, פיקוח של שירות המבחן למשך שנה וחצי, קנס בסך 10,000 ₪ ותשלום פיצויים למתלונן בסך 40,000 ₪. בפנינו ערעור המדינה כנגד קולת העונש שהושת על המשיב. 1. על-פי עובדות כתב-האישום המתוקן בהן כאמור, הודה המשיב, ביום 27.1.04 בשעה 18:00 טלפן המשיב למספרה של המתלונן, על-מנת לקבוע תור להסתפר באותו הערב. המתלונן השיב לו כי אין צורך לקבוע תור וכי הוא יכול להגיע עתה. כעבור כחמש דקות הגיע המשיב יחד עם בן-דודו למספרה של המתלונן. המשיב נכנס למספרה והחל מאיים על המתלונן: "למה אתה מזלזל בי, יא מניאק, אני אראה לך מי זה נסים, אני אסגור לך את המקום ולא אתן לך להסתובב בלוד. בשביל לספר אותי אתה משפיל אותי, אני צריך להתחנן? אתה לא מכיר אותי, אל תתעסק איתי". בשלב זה, שלף המשיב אולר שהחזיק בכיסו. בתכוף לאחר מכן, טלפן המשיב לאדם אחר (להלן: האחר), והורה לו להגיע למספרה. כעבור מספר דקות, הגיע האחר למספרה בלוויית אנשים נוספים, כשבידו חרב שאורך להבה כשישים ס"מ. האחר נכנס למספרה תוך שהמשיב צועק: "תהרגו אותו, תזיינו אותו, תלמדו אותו לקח". האחר התקרב אל עבר המתלונן והניף את החרב על-מנת להנחיתה על ראשו. המתלונן גונן על ראשו באמצעות ידו הימנית. האחר הנחית את החרב על ידו הימנית של המתלונן. כתוצאה מכך, נכרתה חלקית אצבעו הרביעית של המתלונן ביד ימין ולאצבעו השלישית נגרמו ריסוקים של עצמות וסחוס, ירידה בתחושה וחוסר יכולת של קיפול וכיפוף האצבע. בגין מעשים אלה הורשע המשיב באיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 וכן בשידול לגרימת חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(1)(1) ביחד עם סעיף 30 לחוק. בהתאם להסדר הטיעון שנערך בין הצדדים, הוגש לבית-המשפט תסקיר מבחן בעניינו של המשיב. יצוין כי לא היתה כל הסכמה במסגרת הסדר הטיעון בנוגע לעונש שייגזר על המשיב. 2. בגזר-הדין עמד בית-המשפט המחוזי על החומרה הרבה של המעשים בגינם הורשע המשיב, בקובעו כי: "ראוי נאשם זה (המשיב) לגמול עונשי ראוי בשל מעשיו. גמול עונשי אשר יבטא מידת סלידת החברה מביצוע מעשים אשר כאלה, בתת תרבות של סכין, סכין ארוכה, בלילה של סכין ארוכה, חרב, על תוצאתה" (עמ' 5 לגזר-הדין). מנגד, ראה בית-המשפט להתחשב בחרטה העמוקה והכנה שהביע המשיב על התנהגותו האלימה ועל הפגיעה שגרם למתלונן. עוד התחשב בית-משפט בגילו הצעיר ובעברו הפלילי הנקי של המשיב, באורח חייו הנורמטיבי עד לביצוע המעשים, בנסיבותיו האישיות ובזעזוע שחווה עקב מעצרו. כן ציין בית-המשפט את המלצת שרות המבחן להסתפק בעניינו של המשיב בעבודות שירות, העמדה במבחן ופיצוי כספי למתלונן. מגזר-הדין עולה כי בית-המשפט המחוזי התלבט בגזירת עונשו של המשיב; בסופם של דברים, סבר בית-המשפט כי בנסיבות העניין ראוי להקל עם המשיב על-אף שככלל, המעשים בגינם הורשע ראויים לתגובה עונשית מחמירה. ובלשונו של בית-המשפט קמא: "איזו כף תיטה לה במאזן שיקולים? כף חומרא- בהטיית נאשם מטה אל הכלא, או כף קולא- אשר בשליחתו עם כתם הרשעה ומאסר בפועל אך כזה אשר ירוצה בעבודות שירות ופיצוי כבד לטובת מתלונן, כמו גם קנס ומאסר על תנאי? במאזן שיקולים נראה לי להעדיף האפשרות השנייה. ולא בלב קל. באמירה, כי דברים אלה יפים לנאשם זה, כאישיותו, כסקירתו לעיל, ואין בו לשמש כדי התווית דרך עונשית אשר ברגיל היתה ראויה במקרה אשר כזה". (עמ' 7-8 לגזר-הדין). בהתאם לכך, גזר בית-המשפט המחוזי על המשיב שישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות; מאסר על תנאי של שנתיים למשך שלוש שנים מיום מתן גזר-הדין, והתנאי הוא כי המשיב לא יעבור עבירה מסוג פשע או ניסיון לעבור עבירה כזו; פיקוח של שירות המבחן למשך שנה וחצי מיום מתן גזר-הדין; תשלום פיצויים למתלונן בסך 40,000 ₪ תוך חמישה חודשים מיום מתן גזר-הדין; וכן קנס בסך 10,000 ₪ או שלושה חודשי מאסר תמורתם וזאת לא יאוחר מחמישה חודשים מיום מתן גזר-הדין. לבקשת המדינה ובהסכמת המשיב, עוכב ריצוי עונש עבודות השירות עד להכרעה בערעור. 3. בפנינו, טען בא-כוח המדינה, עו"ד י' חמודות, כי העונש שהושת על המשיב אינו נותן ביטוי עונשי הולם לחומרת המעשים בהם הורשע המשיב, לנסיבות ביצועם ולתוצאותיהם הקשות. לגישת המדינה, העובדה כי המשיב ביצע את מעשיו האלימים רק משום שחש כי המתלונן פגע בכבודו, מצביעה על מסוכנותו של המשיב ומדגישה את הצורך בענישה מחמירה שתעביר מסר מרתיע מפני מעשי בריונות אלימים מן הסוג האמור. מנגד, טען בא-כוח המשיב, עו"ד ב' ברקו, כי דין הערעור להידחות. בא-כוח המשיב ציין כי בית-משפט קמא עמד על חומרת המעשים בהם הורשע מרשו, ואף-על-פי-כן סבר כי בנסיבות העניין כפי שפורטו בגזר-הדין, ראוי להעדיף את שיקומו של המשיב על-פני יתר שיקולי הענישה. בנסיבות אלה, טען הסנגור כי העונש שנגזר על מרשו מצוי במתחם הענישה הסבירה ואין להתערב בו. הסנגור הוסיף וטען כי האדם האחר שהנחית את מכת החרב על ראשו של המתלונן לא נתפס ולא הועמד לדין. לטענת הסנגור, העובדה כי המבצע העיקרי של מעשי האלימות לא הועמד לדין עד היום, מצדיקה הקלה בעונשו של המשיב. נוכח טענתו האחרונה של הסנגור, ביקשנו מבא-כוח המדינה להודיענו מה עלה בגורל התיק נגד האדם הנוסף שהיה מבצע העבירה. בהודעתו בכתב לבית-המשפט, ציין בא-כוח המדינה כי המשטרה נקטה פעולות במישורים שונים בניסיון לאתר את שותפו של המשיב המצוי בבריחה, וכי פעולות החיפוש ממשיכות גם היום. בהתחשב בכך, טען בא-כוח המדינה כי יש לדחות את הטענה כאילו המשטרה ויתרה על מיצוי הדין עם השותף וכי המשיב הופלה לרעה. 4. לאחר שעייננו בטענות הצדדים ובחומר שבתיק, באנו למסקנה כי ערעור המדינה בדין יסודו. בשל סיבה של מה בכך וללא כל הסבר מניח את הדעת, איים המשיב על המתלונן כי יסגור את מספרתו, שלף לעברו אולר שהחזיק בכיסו ובתכוף לאחר מכן הזעיק אחר שהגיע למספרה. המשיב ראה את האחר נכנס למספרה עם חרב ארוכת להב, ועודד אותו לפגוע במתלונן כשהוא צועק לעברו: "תהרגו אותו, תזיינו אותו, תלמדו אותו לקח". ואמנם, האחר הנחית את החרב אל עבר ראשו של המתלונן שניסה לגונן על עצמו באמצעות ידיו. כתוצאה מכך, נכרתה חלקית אצבעו הרביעית של המתלונן ונפגעה אצבעו השלישית ביד ימין. אך בדרך נס לא נגרמה תוצאה קשה יותר. נוכח הפגיעות שנגרמו למתלונן באצבעות ידו, הוא איבד את יכולתו לעבוד כספר - מקצוע ממנו התפרנס במשך כ- 20 שנה - ונאלץ לסגור את המספרה לתקופה מסוימת ולהעסיק עובד שכיר שיעבוד במקומו. בכך הוגשם למעשה איומו של המשיב כלפי המתלונן "לסגור לו את המקום". הגם שהמשיב הורשע על-פי הודאתו בשידול לחבלה בכוונה מחמירה להבדיל מביצוע עיקרי, הרי חלקו בפרשה היה מרכזי עד מאד בהיותו מי שיזם, הניע ועודד את ביצוע מעשי האלימות במתלונן. בדיון בפנינו ציינה נציגת שירות המבחן כי בנסיבות העניין, קיים קושי להבין את פשר מעשיו האלימים של המשיב. מעובדות כתב-האישום המתוקן ומתסקירי המבחן שהוגשו לעיוננו עולה כי מעשיו של המשיב בוצעו על רקע תחושתו המדומה כי המתלונן פגע בכבודו. המשיב לא בחל באיומים, בשליפת אולר ובשידול אחר לביצוע מעשי אלימות חמורים במתלונן באמצעות חרב אימתנית, והכל בשל סיבה של מה בכך ועל-מנת לאלץ את המתלונן לחלוק לו כבוד. מדובר במעשי בריונות ברוטליים המחייבים ענישה שיהא בה כדי להרתיע מפני התנהגות אלימה ומטילת אימה מן הסוג הנדון המסכנת את שלום הציבור. בית-המשפט קמא עמד בגזר-דינו על החרטה שהביע המשיב, על עברו הנקי ועל אורח חייו הנורמטיבי, כמו גם על גילו הצעיר, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות וההמלצה החיובית של שירות המבחן בעניינו. שיקולים אלה לא נעלמו מעינינו. עם זאת, נוכח הצורך ליתן ביטוי עונשי הולם לחומרתם הרבה של המעשים בהם הורשע המשיב, ובהתחשב בכך שעל-פי תסקיר שירות המבחן מתקשה המשיב לעבד את הצדדים הכוחניים והאלימים באישיותו, אין מנוס מן המסקנה כי העונש שגזר עליו בית-המשפט קמא הקל עימו יתר על המידה. אשר לשותפו של המשיב לביצוע העבירה - יש להניח כי המשטרה תוסיף ותעשה כל מאמץ לאיתורו ולהעמדתו לדין. מכל מקום, בהתחשב בכך שמעשי האלימות בוצעו ביוזמתו, בעידודו ובחסותו של המשיב, אין באי ההעמדה לדין של השותף מן הטעמים שפורטו בהודעת בא-כוח המדינה, כדי להצדיק הקלה כה משמעותית בעונשו של המשיב. אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים שפורטו לעיל, ראינו לקבל את ערעור המדינה ולהחמיר בעונש שנגזר על המשיב, כדי שיירצה עונש מאסר בפועל. בהתחשב בנסיבות המיוחדות של העניין כפי שפורטו בגזר-הדין של בית-המשפט המחוזי, ונוכח ההלכה לפיה אין בית-משפט שלערעור נוהג למצות את הדין עם הנאשם, נמנענו מלהטיל על המשיב את מלוא העונש הראוי בגין מעשיו. לפיכך, החלטנו לבטל את עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות, ולגזור תחתיו על המשיב, 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל. יתר חלקי גזר הדין המאסר על תנאי, הקנס ותשלום פיצויים למתלונן יעמדו בתוקפם. ש ו פ ט ת השופטת א' פרוקצ'יה: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט י' עדיאל: אני מסכים. ש ו פ ט לפיכך הוחלט כאמור בפסק הדין של השופטת ד' ביניש. ניתן היום, ד' בניסן התשס"ה (13.4.2005). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04075100_N04.doc/צש מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il