פלוני נ. בית הדין הרבני לערעורים

פסק-דין בתיק בג"ץ 751/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 751/08 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני לערעורים 2. בית הדין הרבני האזורי באשדוד 3. בית הדין האזורי בתל אביב 4. פלוני 5. היועץ המשפטי במשרד העבודה והרווחה עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: ה' בניסן התשס"ח (10.04.08) בשם העותר: עו"ד שמואל מורן; עו"ד שמעון שובר בשם המשיבים 1-3: עו"ד יעקבי שמעון בשם המשיב 4: עו"דאברהם אינדורסקי ; עו"ד עדי גזית בשם המשיב 5: עו"ד עינב גולומב פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. העותרת ומשיב 4 (להלן: המשיב) נישאו בשנת 1993 ולהם ארבעה ילדים, כולם קטינים. נראה כי הנישואין עלו על שרטון, ובחודש מאי 2005 הגיש המשיב תביעה לגירושין בה כרך, בין היתר, את שאלת החזקת הילדים. אותה תביעה הוגשה לבית הדין הרבני האזורי באשדוד, אולם בשלב כלשהו הועבר הדיון לבית הדין הרבני האזורי בתל-אביב. בפני זה האחרון הונח תסקיר שהוכן על ידי מינהל הרווחה והעבודה של עירית אשדוד בעניין הילדים. התסקיר, שעל פניו נראה מפורט וממצה, כלל המלצה למנות את המשיב כמשמורן לילדיו, תוך התחייבות לדווח לבית הדין לאחר שלושה חודשים על תפקוד הילדים. כמו כן, המליץ התסקיר על קיום הסדרי ראייה, "רחבים ככל שניתן", עם האם. את ההמלצה הזו אימץ בית הדין הרבני האזורי בחודש כסלו התשס"ז (נובמבר 2006) בגדרו של צו זמני, ועל כך ערערה העותרת בפני משיב 1, בית הדין הרבני הגדול לערעורים. 2. בבקשה שהגישה העותרת למשיב 1 בחודש תשרי התשס"ח (ספטמבר 2007), היא עתרה להקדים את הדיון ולמנות מומחה או צוות של מומחים אשר יבדוק את בני הזוג וילדיהם, ויגיש את המלצותיו באשר להסדרי המשמורת. בהחלטה מיום ט"ו בטבת התשס"ח (24.12.07) נמנע בית הדין הרבני הגדול מלמנות מומחים. נקבע, כי ההסדר בסוגיית המשמורת הנו זמני, ולא הובאה ראייה אשר תצדיק מינוי מומחים בשלב זה. הדיון הוחזר אפוא לבית הדין הרבני האזורי, ופקידת הסעד נתבקשה לעקוב אחר מצב הילדים, ולחוות את דעתה אם נדרש אבחון לעניין המסוגלות ההורית. בית הדין הוסיף והנחה את פקידת הסעד לפעול לחידוש הסדרי הראייה בין העותרת לילדיה. 3. כנגד אותה החלטה יצא קצפה של העותרת, אשר פנתה לבית משפט זה בבקשה לבטל את החלטתו של בית הדין הרבני האזורי בסוגית המשמורת, וכן את פסק-דינו של משיב 1 אשר דחה את ערעורה. לעניין זה איננו רואים מנוס מלהעיר, כי העתירה נוסחה בלשון בוטה, תוך הטחת האשמות וחשדות לכל עבר, ואלה לא פסחו גם על דרך התנהלותם של בתי הדין הרבניים. לשון זו אינה יאה ואינה הולמת התנסחות בכתבי בי-דין, והדברים נאמרים הואיל ותופעה מסוג זה שוב אינה חריגה, ואפשר שהגיעה העת כי לשכת עורכי הדין תיתן על כך את דעתה. 4. בימים אלה הונחה בפנינו תגובתו של משיב 5 – משרד הרווחה והשירותים החברתיים, הנסמכת על תסקיר עדכני שנערך בהתייעצות עם פקידת הסעד המחוזית ופקידת סעד ראשית לסדרי-דין. להלן נדגיש מתוך התסקיר את הממצאים הדרושים להכרעתנו: א) בעקבות פניית האם להסדיר הסדרי הראייה עם ילדיה, קוימו בחודשים מאי ויוני 2007 מפגשים ספורים בלבד, והם הופסקו עקב מה שהוגדר כ"יחס הקשה שהילדים הפגינו כלפיה". ב) חרף הצהרות המשיב והוריו בדבר נכונותם לקיים הסדרי ראיה של הילדים עם אמם, המסרים המשודרים לילדים שונים בתכלית, ועורכי התסקיר אף התרשמו כי הילדים מוסתים נגד האם. ג) נוכח האמור המליצו עורכי התסקיר לערוך "בדחיפות ובאופן מיידי" (ההדגשה במקור), בדיקות מסוגלות הורית נרחבת הכוללת מבחנים פסיכו דיאגנוסטיים לכל הנוגעים בדבר – הורים, ילדים וסבים. כמו כן, הומלץ לחדש את המפגש בין האם לילדיה במרכז הקשר של משרד הרווחה בבני-ברק. 5. נקדים ונאמר, כי על פני הדברים לא גילינו פגם בהחלטותיהם של בתי הדין הרבניים, הואיל והן נסמכות על חוות דעת והמלצות של גורמים מקצועיים, שככל הנראה שיקפו את המציאות של אותה עת. אולם, נראה כי מאז חלו שינויים, כפי שהדבר מצא את ביטויו בתסקירם האחרון של גורמי הרווחה. לפיכך, ולאחר שהאזנו לטיעוניהם של באי-כוח הצדדים, ושוחחנו עם המשיב, הצענו להם להקדים וליישם את ההמלצות הכלולות בתסקיר, והצדדים נתנו את הסכמתם לכך. אשר על כן, ובכפוף לכך שלצדדים שמורות טענותיהם, אנו מורים כדלקמן: א) ייערך אבחון של מסוגלות ההורית, אשר יכלול מבחנים פסיכו דיאגנוסטיים להורים, לילדים ולסבים. ב) אותה בדיקה תיערך במכון "שלם" בראשון לציון, והצדדים ישאו בעלותה בחלקים שווים. ג) יחודשו המפגשים בין העותרת לילדיה, ואלה יתקיימו במשרד הקשר של משיב 5 בבני-ברק, על פי המתווה אשר נקבע בסעיפים 2 ו-4 של פרק ההמלצות בתסקיר האחרון. ד) ממצאיה של הבדיקה וחוות דעתם של גורמי הרווחה, יובאו בפני בית הדין הרבני האזורי, המתבקש לקיים בעקבות כך דיון במועד מוקדם ככל הניתן. 6. באי-כוחה של העותרת ביקשונו שלא להורות על מחיקת העתירה, ולכך אין בידינו להיעתר. ראשית, משום שההחלטות נגדן משיגה העותרת תאמו את המלצותיהם של גורמי הרווחה. שנית, נושא המשמורת היא סוגיה ייחודית המחייבת ברור עובדתי נרחב, ואין לבית משפט זה הכלים לעסוק בכך. לסיכום, ובכפוף לאמור לעיל, אנו מורים על מחיקתה של העתירה, ולא נותר לנו אלא לקוות שהצדדים ישכילו לנצל את שעת הרצון שנוצרה כדי להסדיר את סוגיית אחזקת הילדים, תוך מתן משקל מכריע לטובתם של הילדים בלבד. ניתן היום, ח' בניסן התשס"ח (13.04.08). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08007510_O03.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il