פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק רע"א 7504/15
בבית המשפט העליון
רע"א 7504/15
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקשים:
1. חנה מורד
2. יניב מורד
3. שניר מורד
4. חן מורד
5. אביאור מורד
נ ג ד
המשיבים:
1. יוסף שינו
2. עו"ד איהאב סבאח-נאמן
3. כונס הנכסים הרשמי
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 6.10.2015 בעש"א 43389-11-14 שניתנה על ידי כבוד השופט י' בן-חמו
בשם המבקשים: עו"ד אסף רון
בשם המשיב 1: עו"ד חנן בן-עמרם
בשם המשיב 2: בעצמו
בשם משיב 3: עו"ד שמרית מלמן
פסק-דין
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט י' בן-חמו) בעש"א 43389-11-14 מיום 6.10.2015. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהגישו המבקשים על החלטת המשיב 2 (להלן: הנאמן) מיום 7.10.2014, שבה דחה הנאמן את תביעת החוב שהגישו על סך 705,000 ש"ח.
הרקע הדרוש לעניין
1. מהחלטתו של בית המשפט המחוזי עולה כי המבקשים הם יורשיו של מכלוף מורד ז"ל (להלן: המנוח), שהיה נושה של המשיב 1 (להלן: החייב) ונקט נגדו בהליכי הוצאה לפועל (להלן: תיק ההוצל"פ). תיק ההוצל"פ נפתח בשנת 1987 על ידי המנוח, כשסכום הקרן עמד על 31,000 ש"ח. במשך שנים ארוכות לא בוצעו פעולות בתיק. סכומים זעומים התקבלו לאחר שתיקיו של החייב בהוצל"פ אוחדו בשנת 1998. המנוח נפטר בשנת 1998, ורק לאחר פטירתו ננקטו הליכים ממשיים על ידי יורשיו – המבקשים. המבקשים טענו כי מדובר בשיק שניתן עבור החזר הלוואה וכי החייב לא הגיש התנגדות בשום שלב של הליך ההוצל"פ.
2. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, כאמור. נקבע כי לאור הזמן הרב שחלף, העובדה שבמשך שנים לא בוצעו פעולות פרטניות בתיק ההוצל"פ ובהיעדר מסמכים ופרטים חיוניים לגבי מהות החוב, היה הנאמן רשאי ואף חייב לדרוש מהמבקשים פרטים ומסמכים על מנת להוכיח את החוב. אולם, למרות דרישותיו החוזרות של הנאמן, המבקשים לא המציאו לו את השטר המקורי או העתק שלו וכן לא הגישו כל ראיה אחרת לגבי מהות החוב ועסקת היסוד. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט כי הנאמן רשאי היה לדחות את תביעת החוב, כי החלטתו סבירה ולכן אין מקום להתערב בה.
3. על החלטה זו הגישו המבקשים את הבקשה דנן. ביום 19.11.2015 הוריתי למשיבים להגיש תגובה לבקשה. ביום 9.12.2015 הודיעו המבקשים והנאמן, על דעת כונס הנכסים הראשי, כי הגיעו להסדר פשרה (להלן: ההודעה). על פי הסדר הפשרה, מסכים הנאמן לתת למבקשים הזדמנות נוספת ואחרונה להוכיח את תביעת החוב מטעמם. זאת, לפנים משורת הדין, מבלי להודות בטענותיהם ותוך שמירה על מלוא טענותיו. בין הצדדים הוסכם כי בדיקת הנאמן מותנית בכך שתוך 20 יום ימציאו לו המבקשים פלט אותנטי של תיק ההוצל"פ נושא המחלוקת; יצהירו אם קיבלו מהחייב כספים בגין החוב הנתבע; יפנו לבא-כוחם לשעבר ויבקשו המצאת אסמכתא עניינית ו/או תצהיר שיעידו כי החל מהטיפול בתיק ההוצל"פ קיבל או לא קיבל כספים בעקבות פעולות הגביה שנעשו; וכן יענו על דרישותיו של הנאמן וישתפו עמו פעולה באופן מלא בכל עניין שיידרש לשם הכרעה בתביעת החוב. בהודעה הובהר כי ידוע ומוסכם בין הצדדים כי החזרת תביעת החוב לבדיקת הנאמן אין בה משום אישור, במישרין או בעקיפין, של החוב הנתבע, וכי תביעת החוב תיבדק ותוכרע עניינית לאחר שימלאו המבקשים את התנאים שהוסכמו.
המבקשים והנאמן ביקשו כי יינתן להסכם הפשרה תוקף של פסק דין, כך שבקשת רשות הערעור תתקבל במובן זה שתביעת החוב תוחזר לבדיקת הנאמן ולאחריה כל צד ישמור על טענותיו, בהתאם להכרעת הנאמן. כן התבקש להורות על השבת העירבון שהופקד על ידי המבקשים.
4. ביום 14.12.2015 הוריתי לחייב להגיש תגובה להודעה. יצוין כי החייב לא הגיש תגובה לבקשת רשות הערעור והמועד להגשתה חלף זה מכבר. למרות זאת, בתגובתו להודעה מיום 30.12.2015 ציין החייב כי הגיש בקשה להארכת מועד להגשת התגובה לבקשה, וביקש כי תינתן בה החלטה. עיון במערכת הממוחשבת של בית משפט זה ובתיק עצמו לא העלה כל בקשה להארכת מועד, כנטען.
בתגובתו להודעה, הודיע החייב כי הוא מתנגד לאישור הסכם הפשרה. הוא טוען כי קבלת הבקשה תפגע בזכויותיו ובזכויות הנושים האחרים, שהגישו תביעות חוב כדין ותביעותיהם הוכחו. לגישתו, התנאים שנקבעו בהסכם הפשרה "לא תנאים הם אלא דרך להלבין את תביעת החוב". קבלת הבקשה משמעותה בפועל היא קבלת תביעת החוב של המבקשים, בלי שהמציאו את השטר נושא החוב או מסמכים מהותיים המעידים על יצירת החוב. כלומר, משמעותה אישור תביעת החוב בלי שהוכחה. עוד נטען כי גם אם בסופו של דבר תידחה תביעת החוב על ידי הנאמן בנימוק שללא השטר לא הוכח החוב, הרי המבקשים יטענו שבפסק הדין בבקשה דנן נקבע כי ניתן לאשר את תביעת החוב ללא השטר.
דיון והכרעה
5. לאחר שעיינתי בבקשה, בהודעה ובתגובה לה, נחה דעתי כי יש לתת רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור, כך שיינתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה בין המבקשים לבין הנאמן.
לא מצאתי ממש בטענות שהעלה החייב נגד אישור הסכם הפשרה. טענתו כי אישור ההסכם יוביל לפגיעה בנושיו האחרים אין בה ממש, שהרי אין כל סיבה להניח כי הנאמן יקבל החלטה שתהיה בה משום פגיעה שלא לצורך ביתר הנושים. ההכרעה בתביעות חוב מצויה בלב סמכותו של הנאמן, המשמש כידו הארוכה של בית המשפט, ואשר תפקידו לערוך איזון ראוי בין זכויות החייב וזכויות הנושים השונים. אין לקבל גם את הטענה כי אישור ההסכם יוביל לתוצאה ידועה מראש – כי הנאמן יכיר בתביעת החוב של המבקשים, מבלי שהוכחה. בהסכם הפשרה נקבע ברחל בתך הקטנה כי הצדדים יודעים ומסכימים כי החזרת תביעת החוב לבדיקת הנאמן אין בה אישור – ישיר או עקיף – של החוב הנתבע, וכי תביעת החוב תיבדק ותוכרע עניינית רק לאחר שימלאו המבקשים את התנאים שעליהם הוסכם, בלוח הזמנים שעליו הוסכם. לבסוף, יש לדחות גם את הטענה, שלפיה גם אם תידחה תביעת החוב בסופו של דבר מאחר שלא הוגש שטר החוב, המבקשים "ייתלו" בפסק הדין בבקשה דנן ויטענו כי נקבע בו שניתן לאשר את החוב ללא השטר. הסכם הפשרה קובע במפורש כי הנאמן אינו מודה בטענות המבקשים ושומר על מלוא טענותיו. ממילא אין בהסכם כל קביעה פוזיטיבית ומחייבת שלפיה ניתן לאשר את תביעת החוב בלי שטר החוב.
סוף דבר, הבקשה מתקבלת. ניתן בזה תוקף של פסק דין להסכם הפשרה בין המבקשים לבין הנאמן, כפי שפורט בהודעתם ובפסקה 3 לעיל. סד הזמנים שנקבע בהסכם הפשרה יחל ביום שבו יומצא פסק דין זה למבקשים. העירבון שהופקד בבית משפט זה יוחזר למבקשים. בנסיבות העניין לא יהיה צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ב בטבת התשע"ו (3.1.2016).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15075040_W03.doc חכ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il