פלוני נ. פלוני

3 1 בבית המשפט העליון ע"א 750/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 18.1.2022 ברמ"ש 29225-11-21 שניתנה על ידי כבוד השופט ס' ג'יוסי בשם המערער: עו"ד שי גבאי; עו"ד יהונתן קניר פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט ס' ג'יוסי) מיום 18.1.2022 ברמ"ש 29225-11-21 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. ההליך נושא הערעור דנן עניינו בקשת רשות ערעור שהגישה המשיבה (בת זוגו לשעבר של המערער) על שתי החלטות ביניים שנתן בית המשפט לענייני משפחה בחדרה ביום 8.11.2021 בתלה"מ 58976-12-16. המדובר בהחלטה שמורה למומחה מטעם בית המשפט להגיש עמדה בסוגיה מסוימת בתוך 7 ימים, ובהחלטה הדוחה את בקשת המשיבה להגשת חוות דעת נוספת מטעמה. ביום 4.1.2022 קיבל המותב את בקשת רשות הערעור באופן חלקי, בפסק דין מפורט ומנומק המקיף 23 עמודים. בפסק דינו ציין המותב כי ההליך הוא המשכה של "מסכת משפטית סבוכה וארוכה, אשר תחילתה ביום 28.12.2016, ובמהלכה התקבלו יותר מ-70 חוות-דעת של מומחים, וגורמים מקצועיים". המותב ציין כי ההליך המתנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה מצוי כעת בישורת האחרונה – לאחר סיום ההוכחות ולקראת הגשת הסיכומים – וכי ליבת הסכסוך בין הצדדים נוגעת להסדרי המשמורת עם שלושת ילדיהם הקטינים ול"מעגלים הנסובים סביב המשמורת". לגופו של עניין הורה המותב על ביטול ההחלטה בעניין הגשת עמדת המומחה, והותיר על כנה את ההחלטה בעניין חוות הדעת הנוספת. ביום 6.1.2022 הגישה המשיבה בקשה לפרסום פסק הדין ללא פרטים מזהים, ובהחלטה מיום 10.1.2022 הורה המותב למערער להגיב לבקשה. ביום 13.1.2022 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב מלשבת בדין בהליכים שבין הצדדים "כולל בכל הליך ערעור עתידי". לטענת המערער, עיון בפסק הדין שניתן בהליך מלמד כי המותב "הורה וביקש לכפות" על בית המשפט לענייני משפחה "כיצד הוא מצפה וכיצד צריך להיראות פסה"ד שעתיד להינתן על ידו", תוך פגיעה בעצמאות השיפוטית של בית המשפט לענייני משפחה. המערער טען כי פסק הדין התבסס על ציטוטים "חלקיים ו"מגמתיים" ממסמכים שונים בעניינם של הצדדים, ואף הכיל ממצאים ומסקנות אשר כלל לא נדרשו לשם הכרעה בבקשת רשות הערעור. עוד טען המערער כי קביעותיו של המותב אינן עולות בקנה אחד עם דעת הרוב בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בהליך קודם בעניינם של הצדדים, אשר נדון במותב תלתא ובו נותר המותב בדעת מיעוט ביחס לאחת הסוגיות שנדונו (עמ"ש 51165-07-20). נוכח כל זאת טען המערער כי דעתו של המותב "ננעלה" וכי אין מקום לכך שימשיך לדון בעניינם של הצדדים. ביום 18.1.2022 דחה המותב את בקשת הפסלות מבלי להורות על קבלת תגובת המשיבה. המותב הדגיש כי הבקשה היחידה שמונחת בפניו בשלב זה במסגרת ההליך, עוסקת בפרסום פסק הדין. לפיכך נקבע כי בקשת הפסלות של המערער "אינה רק עתידית, כפי שמודה אף הוא בפה-מלא, אלא שהיא תיאורטית לחלוטין". זאת, שכן בית המשפט לענייני משפחה טרם נתן פסק דין בעניינם של הצדדים, וממילא טרם הוגש על כך ערעור והמותב לא שובץ לדון בו. מכל מקום, המותב ציין כי הוא לא גיבש עמדה סופית ביחס למי מהצדדים או ביחס לנושא ההליך שמתנהל ביניהם, וכי הכרעותיו ניתנו לגופו של עניין ובהתאם לנסיבות המקרה. לפיכך נקבע כי לא מתקיים בענייננו חשש ממשי למשוא פנים. מכאן הערעור שלפניי. המערער חוזר על הטענות שהעלה בבקשת הפסלות, ומוסיף כי החלטת הפסלות אינה מנומקת כדבעי ואינה מתייחסת לטענותיו לגופן. לטענת המערער, נסיבותיו החריגות של המקרה דנן מצדיקות את פסילת המותב אף טרם מתן פסק הדין בבית המשפט לענייני משפחה. זאת, שכן ההגעה להליך ערעורי לאחר שיינתן פסק הדין "אינה שאלה תיאורטית כלל", וראוי למנוע מצב שבו "תונח חרב מעל ראשו של כב' המותב בערכאה הדיונית" בבואו ליתן פסק דין בעניינם של הצדדים. לחלופין טוען המערער כי יש מקום להבהיר שהוא יהיה רשאי להגיש את בקשת הפסלות מחדש, מבלי שהחלטת המותב תהווה מעשה בית-דין ביחס לטענות שבבקשה. לחלופי חלופין מבקש המערער "להמליץ לכב' המותב להימנע מלשבת בהליכי ערעור בעניינם של הצדדים". דין הערעור להידחות. כפי שנפסק לא אחת, מטרתם של הליכי פסלות היא לבחון אם המותב יכול להמשיך ולשבת בדין בהליך שמתנהל לפניו או שקמה עילה להעברת ההליך למותב אחר (ראו, למשל: ע"א 2476/21 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (19.5.2021)). בענייננו, ההליך נושא הערעור דנן הסתיים בעת שניתן בו פסק דין, כשבוע לפני שהוגשה בקשת הפסלות. בהליך אמנם נותרה באותה עת בקשה פתוחה בעניין פרסום פסק הדין, אך המערער לא טען וממילא לא הוכיח את קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בנוגע לבקשה נקודתית זו. כל טענותיו ממוקדות בעילת פסלות עתידית אשר תקום, לטענתו, ככל שמי מהצדדים יגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, לכשיינתן, וככל שהערעור העתידי ינותב לטיפולו של המותב. בנסיבות אלו אין מקום לכך שבית משפט זה יידרש כעת לסוגיית הפסלות, וכבר נפסק כי "אין להלום מצב שבו צד להליך מבקש 'להקדים תרופה למכה' ולפסול את המותב בטרם התברר כלל – כבענייננו – אם התגבשו התנאים המבססים את עילת הפסילה" (ראו, בשינויים המחויבים: ע"פ 8682/19 רוזנטל נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (6.1.2020)). כמו כן, השגותיו של המערער על תוכן פסק הדין שנתן המותב – מקומן בהליכי ערעור מתאימים ולא בבקשת פסלות (ע"א 7884/21 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (10.1.2022)). נוכח כל האמור לעיל אף לא ראיתי מקום להידרש לבקשותיו החלופיות של המערער, בעניין מתן "המלצה" כזו או אחרת לבית המשפט קמא, או בעניין קביעת הנפקות של החלטת הפסלות ככל שתוגש בעתיד בקשת פסלות נוספת ובה טענות זהות. הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ד באדר א התשפ"ב (‏15.2.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22007500_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1