התנועה למען איכות השפיטה בישראל באמצעות אריאל פורמ נ' כבוד השופט אברהם הימן ואח'

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 750/20 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט א' שטיין העותרת: התנועה למען איכות השפיטה בישראל נ ג ד המשיבים: 1. כבוד השופט אברהם הימן 2. כבוד השופט איתן אורנשטיין 3. מדינת ישראל 4. הנהלת בתי המשפט 5. המרכז להכשרה ולהשתלמות שופטים 6. כבוד הנשיאה השופטת אסתר חיות עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: אריאל פורמנובסקי בשם המשיבים: עו"ד סיון דגן פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. העתירה שלפנינו הוכתרה, "עתירה מנהלית להדחת השופט אברהם הימן מתיקים פליליים". במסגרתה, מבקשת העותרת, המכנה עצמה 'התנועה למען איכות השפיטה בישראל', כי יוצא צו על-תנאי, שבגדרו נורה למשיבים ליתן טעם: (א) מדוע שלא יודח השופט א' הימן מהמחלקה הפלילית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, או מדוע שלא יודח ממערכת השיפוט בישראל, ללא פנסיה. (ב) מדוע משלמת הנהלת בתי המשפט שכר חודשי לשופט א' הימן; ומדוע שהוא מצדו "לא יחזיר את כל השכר שגבה מהמדינה בתואנת שווא שהוא פועל כ'שופט', והוא יגבה החזרי שווי שכרו החודשי מפרקליטות המדינה שהיא מעסיקתו בפועל". (ג) מדוע מדינת ישראל לא תגבש כללי מעקב גלויים ושקופים אחר שופטים שאינם פוסקים בהתאם לחוק, או מתעללים בציבור, או שאינם ניטראליים, או שמשמשים סניף של התביעה, או שהחלטותיהם נהפכות תדיר בבית המשפט העליון, או שמצטברות נגדם תלונות רבות בנציבות תלונות הציבור על השופטים ובתקשורת; ומדוע שלא תנקוט אמצעים להדחתם. (ד) מדוע לא יפרשו המשיבים את חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ), בהתאם למשפט האמריקאי, ויישמו את דוקטרינת 'פירות העץ המורעל'. (ה) מדוע הכשרתם של שופטי ישראל אינה כוללת למידה על זכויות אזרח יסודיות; ומדוע שלא ישולבו בהכשרות "גם הרצאות של נציגים מטעם האוכלוסייה אשר השופטים נוגשים ומתעללים בהם, כגון סנגורים פרטיים שלא מהסנגוריה הציבורית (שהיא משת"פית של הפרקליטות), נציגי עצורים, נציגי אבות גרושים שסובלים מתלונות שווא". 2. עוד ביקשה העותרת, כי יוצאו צווים מוחלטים להדחת השופט הימן מהמחלקה הפלילית; להשבת השכר שגבה מהנהלת בתי המשפט מיום שהחל את עבודתו; להורות לשופטי ישראל ליישם ולפרש את החסד"פ על-פי דוקטרינת 'פירות העץ המורעל'; ולהורות למכון להכשרת שופטים לגוון את ההשתלמויות לשופטים. 3. מרבית העתירה מוקדשת לטענות קשות, בוטות ופוגעניות המכוונות נגד השופט הימן, כלפי עבודתו השיפוטית, וכלפי שופטים נוספים אשר לטענת העותרת 'משכפצים' אותו. העותרת טוענת, כי גישתו של השופט הימן תביעתית, וכי הוא מוטה תדיר לטובת המשטרה והפרקליטות. עוד נטען, כי השופט הימן מאחר לדיונים, "עושה חיים קלים למשטרה", מתאם עמה מעצרים, נוסע לחו"ל שעה שעצורים בתיקים שבטיפולו נותרים במתקני מעצר, ועוד. העותרת מוסיפה, כי נשיאו הקודם של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט א' אורנשטיין קבע, כי השופט גונטובניק יהא מנוע מלשבת בתיקים פליליים בשל גישתו הסנגוריאלית, ומכאן "שיש סמכות להזיז שופטים, ואם קיימת סמכות כזו, אין יותר ראוי מכב' השופט הימן להזזה שכזו". העותרת מוסיפה עוד כהנה וכהנה טענות נגד תפקודו של השופט הימן, ודרכי התנהלותו, תוך שהיא נסמכת על כתבות עיתונאיות, וכמה החלטות שיפוטיות; לא מצאנו לחזור ולפרוט את כלל הטענות, כי רבות, משתלחות, פוגעניות ובוטות הֵנה. 4. בתגובה מקדמית מטעם המשיבים נטען, כי דין העתירה להידחות על-הסף מחמת אי-מיצוי הליכים. לדברי המשיבים, אין אינדיקציות לכך שבטרם הוגשה העתירה, פנתה העותרת לגורמים הרלבנטיים, וביקשה כי יפעילו את סמכותם בנדון. אשר לסעד הנוגע להפסקת כהונתו של השופט הימן, מפנים המשיבים לסעיף 7 לחוק-יסוד: השפיטה: "כהונת שופט תתחיל מעת שהצהיר הצהרת אמונים ולא תסתיים אלא באחת מאלה: (1)   בצאתו לקיצבה; (2)   בהתפטרותו; (3)   בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת; (4)   על פי החלטה של הועדה לבחירת שופטים שהציע יושב ראש הועדה, נציב תלונות הציבור על שופטים או נשיא בית המשפט העליון ושנתקבלה ברוב של שבעה חברים לפחות; (5)   על פי החלטה של בית הדין המשמעתי". 5. בעניין דנן, לא צוינה על-ידי העותרת פניה לגורמים הרלבנטיים – הועדה לבחירת שופטים, או בית הדין המשמעתי; הללו גם לא צורפו כמשיבים לעתירה. ב"כ המשיבים מדגישה, כי אי-צירופם של המשיבים הרלבנטיים, מצדיק, כשלעצמו, לדחות את העתירה על-הסף. עוד נטען, כי בהחלטת השופט מינץ בבשג"ץ 2119/20 נקבע בהתייחס להליך דנא, כי העותרת לא הראתה "שום עילה בדין שבעטיה ניתן להורות על הפסקת כהונתו של השופט הימן מכס השיפוט". בנוסף טוענים המשיבים, כי על-פי ההלכה הפסוקה אין די "בפרסומים באמצעי התקשורת, או במקבץ אקראי של החלטות, כדי לבסס תשתית עובדתית לעתירה". אשר לאופן שבו נוסחה העתירה, מפנים המשיבים להלכה הקובעת, כי לשון משתלחת בשופט ובהחלטות שיפוטיות, מצדיקה, כשלעצמה, לדחות את העתירה על-הסף. 6. לאחר עיון בעתירה ובתגובה המקדמית, על נימוקיהן, באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על-הסף. כדברים הללו נאמרו בבג"ץ 7039/07 שדה נ' המרכז האקדמי רופין עמק חפר (4.11.09): "העותר, המייצג את עצמו בכל ההליכים, נקט לשון משתלחת ובוטה כלפי שופטי בית הדין האיזורי ובית הדין הארצי לעבודה. השתלחות חסרת בסיס בשופט ובהחלטות שיפוטיות, לא מאפשרת לקיים בדיקה עניינית של הטענות ולא ראויה להישמע – ע"א 1365/07 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 11.6.07). די היה בטעם זה בלבד כדי להצדיק דחיית העתירה על הסף – ראו, לדוגמה, בג"ץ 777/83 א.ה.ל. אגודת הבונים להשכרה בגוש דן נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד לח(1) 625, 632 (1984)". כך שם וכך גם כאן. לבד מכך, כפי שהראו המשיבים בתגובתם המקדמית, לוקה העתירה באי-מיצוי הליכים. קודם שפנתה העותרת לגורמים הרלבנטיים ושטחה לפניהם את טענותיה, מיהרה להגיש את עתירתה לבית משפט זה. לא היתה הצדקה לאותה 'קפיצת דרך'. ועוד זאת, כפי שהראתה ב"כ המשיבים בתגובתה המקדמית, על האמור נוספו עוד פגמים וליקויים אחרים אשר יש בכל אחד מהם לבדו, כדי להביא לדחיית העתירה על-הסף: משיבים רלבנטיים – לא צורפו; עילה שבדין – לא נמצאה; וניסוחה של העתירה, כאמור – פוגעני, ומזלזל. טענות והאשמות חריפות כלפי מאן דהוא, במקרה זה שופט מכהן, אינן יכולות להסתמך על החלטות שיפוטיות אקראיות ועל כתבות עיתונאיות; וכאמור – לא בלשון בוטה ומשתלחת. 7. אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף, והיא נדחית בזאת. העותרת תישא בהוצאות המשיבים בסך של 2,000 ₪. ניתן היום, כ"ד באלול התש"ף (‏13.9.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20007500_O06.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1