יוסף מקדאד נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 7498/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7498/08 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: יוסף מקדאד נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 8.7.08, בתפ"ח 1129/07, שניתן על ידי סגן הנשיא ב' אזולאי והשופטים נ' זלוצ'ובר ו-צ' צפת תאריך הישיבה: כ"ב באדר התשס"ט (18.3.09) בשם המערער: עו"ד סמדר בן נתן בשם המשיבה מתורגמן: עו"ד יאיר חמודות פסק-דין השופט א' א' לוי: בית המשפט המחוזי בבאר-שבע הרשיע את המערער בעבירות של מגע עם סוכן חוץ, וכתיבה, הכנה, ייצור ופרסום של מסמכים ורכוש של התאחדות בלתי מותרת – עבירות לפי סעיפים 114(א) לחוק העונשין, ותקנה 85(ז) לתקנות ההגנה (שעת חרום) 1945. המערער הוא תושב עזה, ובשנים 2006 עד 2007 עבד במודיעין הכללי של הרשות הפלסטינית. הוא גם בן דודו של גסאן זיאד מוקדאד (להלן: גסאן), פעיל בארגון הטרור גדודי חללי אל-אקצא. במהלך שנת 2005 החלו המערער וגסאן להתעניין בארגון אלקאעידה, ובהמשך גמרו אומר להקים שלוחה שלו בעזה. בעקבות כך נשלח המערער על ידי גסאן להיפגש עם מי שכונה "אבו חאלד", וזה מסר לו מפעם לפעם, עבור גסאן, סכומים של 1,000 דולר כל אחד. במהלך שנת 2006 נסע גסאן לערב הסעודית, שם נפגש עם פעילים של ארגון הטרור, וקיבל מהם סכום של 2,000 יורו להמשך פעילותו, להפצת הרעיונות בהם דוגל הארגון ולצירוף חברים נוספים. בשובו לעזה רכש גסאן אקדח, רובה קלצ'ניקוב ומצלמה, ובזו הוא התכוון לתעד את פעילותו עם המערער. ועוד נטען בכתב האישום, כי המערער וגסאן סיכמו לבצע פעילות צבאית במסגרת ארגון אלקאעידה, ובין היתר, לחטוף ולרצוח פעילים בכירים ברשות הפלסטינית, לפעול נגד זרים, ולקיים מאבק מזוין נגד הכיבוש הישראלי (ראו סעיף 9 לכתב-האישום). המערער הודה בעובדות האמורות, ולאחר שהורשע דן אותו בית המשפט המחוזי ל-6 שנות מאסר ושנתיים מאסר על-תנאי. בערעור שבפנינו, המכוון כנגד העונש, נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בתיאור מעשיו של המערער והגדרת חלקו בפרשה, באשר הוא לא נמנה על שורות ארגון אלקאעידה. כן נטען, כי הוא תושב עזה ועל כן אינו חייב חובת נאמנות למדינת ישראל; כליאתו בישראל הרחק ממשפחתו שאינה יכולה לבקר אותו, כרוכה בהכבדה רבה; כתוצאה מפעילותו לא נגרם נזק כלשהו; העונש סוטה מרמת הענישה הנוהגת. לא מצאנו בכל אלה עילה לשנות מן העונש. העותר רתם את עצמו מדעת ומרצון להפיץ את משנתו של ארגון טרור רצחני, מתוך כוונה להצטרף לארגון ולגייס גם אחרים לאותה מסגרת. אכן, המערער אינו חב חובת נאמנות למדינת ישראל, כטענת באת-כוחו, אולם מאחר והוא שם לעצמו, כאחת ממטרותיו, לפגוע גם בישראל, ממילא קמה למדינה הזכות להתגונן מפניו. מערער זה, אף אם פעילותו טרם בשלה לפעילות טרור של ממש, הנו מסוכן, במיוחד נוכח הרקע הצבאי שלו, ועל כן כליאתו לתקופה ממושכת היא אמצעי הולם הן כדי למנוע את סכנתו והן כדי לשגר מסר מרתיע לרבים. אכן, כליאתו של המערער הרחק מבני ביתו כרוכה בקושי לא מבוטל, אולם לעניין זה היה מצווה המערער לתת את דעתו טרם ביצוען של העבירות בהן חטא. גם בטענה לפיה סוטה העונש מרמת הענישה הנוהגת לא מצאנו ממש, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור. ניתן היום, כ"ב באדר התשס"ט (18.3.09). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08074980_O02.doc הג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il