פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 7493/07

ירון אנג'ל נ. מדינת ישראל

המערער טען כנגד הפער בענישה בינו לבין שותפו לעבירה וטען להטעיה מצד התביעה בעת עריכת הסדר הטיעון.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 01/07/2010 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 7493/07 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ערעור פלילי - חומרת עונש — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור המערער טען כנגד הפער בענישה בינו לבין שותפו לעבירה וטען להטעיה מצד התביעה בעת עריכת הסדר הטיעון.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 7493/07

ירון אנג'ל נ. מדינת ישראל

המערער טען כנגד הפער בענישה בינו לבין שותפו לעבירה וטען להטעיה מצד התביעה בעת עריכת הסדר הטיעון.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירת הריגה ונשפט ל-20 שנות מאסר, בעוד שותפו לעבירה נשפט ל-13 שנות מאסר. המערער ערער לבית המשפט העליון בטענה כי הפער בענישה אינו מוצדק וכי הוטעה על ידי התביעה בעת עריכת ההסדר. בית המשפט העליון בחן את הפרוטוקולים מהערכאה הראשונה ומצא כי ההבחנה בין הנאשמים הייתה מבוססת על עוצמת הראיות (המערער זוהה כמי שירה את הירייה הקטלנית) וכי הסדר הטיעון נעשה בידיעת הסנגור. לפיכך, נקבע כי העונש אינו מופרז ואין מקום להתערב בו.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים ד' ביניש, א' חיות, ח' מלצר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ירון אנג'ל

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • ההבחנה בענישה בין המערער לשותפו נבעה מהבדלים בראיות ובעוצמתן.
  • המערער הודה כי נהג באופנוע והיה בעליו, ועדת ראייה זיהתה אותו כמי שירה את הירייה הקטלנית.
  • הסדר הטיעון נערך בידיעת ובהסכמת הסנגור, תוך מודעות מלאה לנסיבות.
  • התביעה הקלה עם המערער בהסדר הטיעון (הריגה במקום רצח) בשל רצון לצמצם פערים.
טיעוני ההגנה
  • קיימת אי-שוויון בענישה בין המערער לשותפו לעבירה.
  • התביעה הטעתה את המערער בעת עריכת הסדר הטיעון.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הייתה הצדקה להבחנה בענישה בין המערער לשותפו.
  • האם המערער הוטעה על ידי התביעה בעת חתימת הסדר הטיעון.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער בחקירתו כי נהג באופנוע.
  • עדות ראייה של קרובת משפחת הקרבן שזיהתה את המערער כמי שירה את הירייה הקטלנית.
  • פרוטוקולי הדיונים בבית המשפט קמא.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 1181/05
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב

תגיות נושא

  • ערעור פלילי
  • הסדר טיעון
  • הריגה
  • חומרת עונש
  • אחידות הענישה

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 7493/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7493/07 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ח' מלצר המערער: ירון אנג'ל נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בתיק פ 1181/05 מיום 28.6.2007 שניתן על ידי כבוד השופט צ' גורפינקל תאריך הישיבה: י"ט בתמוז התש"ע (01.07.2010) בשם המערער: עו"ד רון לוינטל בשם המשיבה: עו"ד דגנית כהן-ויליאמס פסק-דין הנשיאה ד' ביניש: המערער הועמד לדין בגין עבירת רצח שביצע לכאורה עם אדם אחר כששניהם רכובים על גבי אופנוע ושניהם ירו בקרבן. כתב האישום שהוגש נגד המערער תוקן במסגרת הסדר טיעון והמערער הודה בכתב האישום המתוקן בעבירת הריגה ונידון ל-20 שנות מאסר במסגרת העונש שהוסכם עם התביעה באותו הסדר. שותפו לעבירה ערך אף הוא הסדר טיעון ועל פי ההסדר שנערך עימו נידון ל-13 שנות מאסר בפועל. בערעורו לפנינו טען סנגורו המלומד של המערער כנגד הפער בין העונשים ואף ייחס לתביעה הטעייה של מרשו בעת עריכת הסדר הטיעון. על רקע זה ביקשנו לקבל הסבר מפורט מפי באת-כוח המדינה המתייחס להבחנה בין המערער לשותפו לעבירה באשר לעונש שנגזר על כל אחד מהם. שמענו הסבר מפורט לעניין זה מפי באת-כוח המדינה ואף הוצגו לנו הפרוטוקולים של הדיונים שקדמו לגזר הדין שהוטל על כל אחד מהנאשמים באותה פרשה, לאחר עיון בפרוטוקולים שוכנענו כי העונשים שנגזרו על המערער ועל שותפו היו פרי הסדרי טיעון מנומקים ומפורטים בבית המשפט קמא, וההבחנה בין המערער לנאשם הנוסף הייתה בידיעתו ועל דעתו של סנגורו של המערער באותו הליך. המערער הועמד לדין מלכתחילה באשמה של רצח בכוונה תחילה. בעניינו היו לדעת התביעה ראיות לכאורה בעלות עוצמה. עדת ראייה - קרובת משפחה של קרבן הרצח - מסרה בחקירה כי מי שנהג באופנוע הוא זה שירה במנוח את הירייה הקטלנית בחזהו. המערער הודה בחקירתו כי הוא היה זה שנהג באופנוע, והאופנוע אף היה שייך לו. כנגד הרוכב הנוסף, מי שהיה הנאשם שהקלו בעונשו, לא היו ראיות מספיקות ברמה הנדרשת לאישום ברצח ועל פי עדת הראייה הרוכב הנוסף ירה לעבר רגליו של המנוח. מתוך רצון להקטין את הפער בין השניים הועמד המערער לדין בכתב האישום המתוקן בעבירה של הריגה למרות שניתן היה להאשימו ברצח. כל הנסיבות הכרוכות בגזירת הדין וההבחנה בין העונשים היו מוסכמות גם על הסנגורים ונתקבלו על ידי בית המשפט. אשר על כן, משהוטל על המערער עונש שקיבל על עצמו בידיעת מכלול הנסיבות, וכאשר הודה בעובדות ובהן מעשה ההריגה עצמו, ואף באישום נוסף של נשיאת נשק עקב הטמנת חלקי שני האקדחים שבהם בוצע הירי, אין לומר כי נגזר עליו עונש מופרז המצדיק התערבותנו כדי להקל בעונשו. אשר על כן הערעור נדחה. ניתן היום, י"ט בתמוז התש"ע (01.07.2010), בפני באי-כוח הצדדים. ה נ ש י א ה ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07074930_N06.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il