פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
רע"א 74929-01-26
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
המבקשת:
אסולין תעשיות אבן וקרמיקה בע"מ
נגד
המשיבים:
1. פלוני
2. אורות גת בע"מ
3. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (פורמלית)
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ע' כהן) בע"א 20811-12-25 מיום 22.1.2026
בשם המבקשים:
בשם המשיב 1:
מר שמעון אסולין
עו"ד פאדי עבידאת
פסק-דין
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ע' כהן) מיום 22.1.2026 בע"א 20811-12-25, שבמסגרתה נדחתה בקשה לעיון מחדש בהחלטה שקיבלה בחלקה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (השופט א' ברגנר) מיום 12.11.2025 בת"א 41080-11-19.
1. המשיב 1 (להלן: המשיב) הגיש לבית משפט השלום תביעה נזיקית בגין נזק גוף שאירע לו לטענתו בעת שעבד אצל המבקשת. בית משפט השלום קיבל את תביעתו וקבע כי המשיב עמד בנטל להוכחת קרות התאונה; כי המבקשת אחראית לנזקיו; כי למשיב נכות תפקודית בשיעור 15%; וכי המבקשת חבה בתשלום פיצויים בסך של 154,750 ש"ח בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין. תביעה נגד המשיבה 3 נדחתה בהיעדר עילה, והודעת צד ג' נגד המשיבה 2 נדחתה גם כן.
2. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי ולצדו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. ביום 24.12.2025 ניתנה החלטת בית המשפט המורה על עיכוב ביצוע סך של 50,000 ש"ח מתוך הסכום שנפסק, אשר יופקדו בקופת בית המשפט, וכי יתרת הסכום תשולם למשיב. בקשה לעיון מחדש בהחלטה נדחתה ביום 22.1.2026 בהיעדר עילה ובהיעדר הצדקה לשינוי ההחלטה.
3. מכאן הבקשה שלפניי. המבקשת טוענת שמאזן הנוחות נוטה לטובתה מכיוון שהמשיב תושב הרשות הפלסטינית ולכן לא ניתן יהיה להשיב את הסכום שישולם לו ככל שהערעור יתקבל; ונוכח כך שהמשיב הגיש תביעתו שנים לאחר קרות התאונה הנטענת, וממשיך לעבוד ולהשתכר באופן מלא מאז התאונה, כך שלא ייגרם לו נזק רב אם תשלום הפיצויים יעוכב. עוד גורסת המבקשת כי סיכויי הערעור להתקבל טובים מכיוון שהוא נשען על טעויות בממצאים וביישום הדין.
המשיב סבור כי דין הבקשה להידחות, בין היתר, מכיוון שהיא לא מעוררת שאלה בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים; וכי טענות המבקשת לעניין מאזן הנוחות נטענו בעלמא ומבלי שנתמכו בראיות.
4. "קבלת בקשות רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה שהוגשה אליו, כערכאת ערעור, לעיכוב ביצוע פסק דינה של הערכאה הדיונית, אמורה להיעשות במשורה, כאשר הדבר נדרש למניעת עוול או נזק בלתי הפיך לבעל דין" (רע"א 7421/22 לוי נ' בן שלום ביסוד המעלה 11 בע"מ, פסקה 13 (23.11.2022); ראו גם: רע"א 3006/24 יפת נ' יפת, פסקה 11 (22.5.2024)). מצאתי כי עניין לנו באחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור. משכך, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), מצאתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה. בהתאם לכך, המבקשת תיקרא להלן המערערת. עוד מצאתי כי דין הערעור להתקבל בחלקו, כפי שיפורט להלן.
5. כידוע, אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע ההחלטה עליה מערערים (תקנה 145(א) לתקנות). המבקש את עיכוב הביצוע נדרש להוכיח כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כאשר מקובל לראות במאזן הנוחות כאבן הבוחן המרכזית להכרעה בבקשה (ע"א 57104-12-25 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' שמעון, פסקה 8 והאסמכתאות שם (29.1.2026)). ענייננו בפסק דין המטיל חיוב כספי, והגם שהנטייה תהיה שלא לעכב את ביצועו, לכלל זה נקבעו חריגים, ובין היתר, מקרים שבהם המבקש הוכיח כי יהיה קשה עד בלתי אפשרי להיפרע מן המשיב בחזרה ככל שערעורו יתקבל (ראו, מיני רבים, ע"א 70214-05-25 גרי נ' פנגו פיי אנד גו בע"מ, פסקה 2 והאסמכתאות שם (12.8.2025)).
6. מהכלל אל הפרט. ערעורה של המערערת על פסק הדין של בית משפט השלום נוגע, בין היתר, לשאלת אחריותה שלה וכן לאחריותה של המשיבה 2. במובן זה, ככל שערעורה יתקבל, ואיני קובע מסמרות באשר לסיכויי הערעור, ייתכן והיא לא תידרש לשלם דבר. זאת ועוד, המשיב מתגורר בשטחי הרשות הפלסטינית (צויין בכתב התביעה כי הוא תושב יטא) ולא בנקל ניתן יהיה להיפרע ממנו אם הערעור יתקבל (ע"א 21755-10-25 כרמיה (קסטנבוים) טקסטיל בע"מ נ' עואד, פסקה 3 (11.11.2025); רע"א 8205/08 מצלח נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 10 (12.11.2008)). משכך, אני סבור כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה של המערערת.
7. אשר על כן, הערעור מתקבל באופן חלקי במובן זה שחלף החלטת בית המשפט המחוזי, כלל הסכום שנפסק בבית משפט השלום יופקד בקופת בית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור, וזאת תוך 30 ימים. בנסיבות העניין לא מצאתי ליתן צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ג שבט תשפ"ו (10 פברואר 2026).
יצחק עמית
נשיא