פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
ע"א 7492/98
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
המערער: יוסף דר, עו"ד
נגד
המשיבים: 1. לשכת עורכי הדין בישראל
2. דרור חוטר ישי, עו"ד
3. זכריה קורוליק, עו"ד
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי
בירושלים (כבוד הנשיא זילר) מיום
19.11.98 בת.א. 1575/97
בשם המערער: בעצמו
בשם המשיבים: עו"ד יעקב אמסטר
פסק-דין
1. ביום 26.10.98 נדחתה תובענה שהמערער הגיש כנגד המשיבים: לשכת עורכי הדין, דרור חוטר ישי וזכריה קורוליק; הנושא היחיד שנשאר פתוח בפסק הדין היה ההוצאות, שלעניינו נכתב בפסק הדין:
"המדובר הוא בהליכים שהיו מיותרים מלכתחילה והם הטילו על הנתבעים הוצאות ללא צורך. מאידך גיסא, המדובר הוא בחבר לשכת עורכי הדין, ובמחלוקת בין עמיתים למקצוע. בכגון דא אני סבור שראוי יהיה שנושא ההוצאות יוסדר ביניהם בהסכמה.
היה ולא יהיה בידם לעשות כן, אני מאפשר לנתבעים (או מי מהם) להודיעני - אם רצונם בכך - אם הוסכם ביניהם לבין בא כוחם על גובה שכר הטרחה לפני שניתן פסק דין זה, ואם כן מה הוסכם.
מענה לענין ההוצאות יינתן לי תוך 15 יום, ולפי זה אחליט בשאלת ההוצאות...".
לאחר מכן הגיש המערער בקשה לפסילת נשיא בית המשפט המחוזי, שנתן את פסק הדין מלהמשיך לשבת בדין, ומשזו נדחתה הוגש ערעור על החלטתו. נשיא בית משפט זה העביר ענין זה לטיפולי.
2. בקשת הפסילה נתבססה על סדרה של כתבות בעתונות שתקפו את הנשיא בענין פרטי, שאליה הצטרפו לשכת עורכי הדין ועו"ד דרור חוטר ישי. כתבות אלו נתפרסמו כולן, למעט אחת, לפני הגשת התובענה ואחת לפני מתן פסק הדין. העובדות הכלולות בבקשת הפסילה היו ידועות למערער כל העת, אך רק לאחר מתן פסק הדין, ולאור נימוקיו נתברר לו - לטענתו - שהנשיא "נמצא בלחץ" וכי קיימת זיקה בין תוכן פסק הדין לבין העובדות האמורות. המערער אינו מתעלם מהעובדה שבית המשפט המחוזי כבר סיים את מלאכתו ולא נותר לו לפסוק אלא בשאלת ההוצאות, אך טענתו היא שנוכח העובדות שהובאו בבקשת הפסילה דין פסק הדין להתבטל מעיקרא ויש להעביר את הטיפול בתיק מתחילתו לשופט אחר.
3. דין הערעור להידחות. הליכי הערעור לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד1984- נועדו להתקיים רק כל עוד לא סיים בית המשפט את מלאכתו. אכן לו נודעה עילת הפסלות למבקש לאחר פסק הדין, יש להניח שיכול היה לעורר אותה בגדר הליכי התקיפה המקובלים על פסק הדין; יתירה מזו: לפי תקנה 471ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- שומה על המבקש לעורר את טענותיו "מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות", אך במקרה שלפנינו היו העובדות הרלבנטיות ידועות למבקש זמן רב לפני הגשת בקשת הפסילה, ורק למקרא נימוקי פסק הדין (שעליו הוא יכול להשיג בדרכים המקובלות) עלה בדעתו להגיש את בקשת הפסילה.
כבר מטעמים אלה, דין הערעור להידחות והוא נדחה.
ניתן היום כג בטבת תשנ"ט (13.1.99).
המשנה לנשיא
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98074920.B02