פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 7489/11

יורם קניוק נ. שר הפנים

העותר ביקש לקבוע נוהל כללי המאפשר שינוי רישום דת ל'חסר דת' במרשם האוכלוסין על בסיס הצהרה בלבד, ללא צורך בפסק דין.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 25/12/2011 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 7489/11 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה מרשם אוכלוסין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לקבוע נוהל כללי המאפשר שינוי רישום דת ל'חסר דת' במרשם האוכלוסין על בסיס הצהרה בלבד, ללא צורך בפסק דין.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 7489/11

יורם קניוק נ. שר הפנים

העותר ביקש לקבוע נוהל כללי המאפשר שינוי רישום דת ל'חסר דת' במרשם האוכלוסין על בסיס הצהרה בלבד, ללא צורך בפסק דין.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, יורם קניוק, ביקש לשנות את רישום דתו במרשם האוכלוסין מ'יהודי' ל'חסר דת'. לאחר שפנה לבית המשפט המחוזי וקיבל פסק דין המורה על שינוי הרישום, הגיש עתירה לבג"ץ בדרישה לקבוע נוהל כללי שיאפשר לכל אדם לשנות את רישום דתו על בסיס הצהרה בלבד, ללא צורך בפנייה לערכאות. בית המשפט העליון דחה את העתירה בקובעו כי עניינו הפרטני של העותר כבר בא על פתרונו, וכי לא ניתן לדון בעתירה כללית וכוללנית שאינה נוגעת למקרה קונקרטי.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' ריבלין, א' גרוניס, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יורם קניוק

נתבעים

  • שר הפנים
  • משרד הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הצורך בפנייה לבית המשפט לקבלת פסק דין המהווה 'תעודה ציבורית' מכביד על האזרח ועל המערכת השיפוטית.
  • יש לאפשר שינוי רישום דת על בסיס הצהרה בלבד.
טיעוני ההגנה
  • עניינו הפרטני של העותר כבר נפתר ורישומו שונה.
  • העתירה כללית וכוללנית מדי.
  • החוק דורש 'תעודה ציבורית' ואין לעקוף דרישה זו.
מחלוקות עובדתיות
  • האם ניתן להסתפק בהצהרה כ'תעודה ציבורית' לצורך חוק מרשם האוכלוסין.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • פסק הדין של בית המשפט המחוזי בה"פ 25477-05-11

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ה"פ 25477-05-11
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

תגיות נושא

  • מרשם אוכלוסין
  • דת
  • חסר דת
  • תעודה ציבורית

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 7489/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7489/11 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ס' ג'ובראן העותר: יורם קניוק נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. משרד הפנים עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד יעל כץ מסטבאום בשם המשיבים: עו"ד נחי בן אור פסק-דין 1. לפנינו עתירה שעניינה הליך שינוי הרישום של סעיף הדת במרשם האוכלוסין מ"יהודי" ל"חסר דת". העותר מבקש ליתן צו על-תנאי המורה למשיבים להסתפק בהצהרה לפני פקיד הרישום או בתצהיר הערוך על-ידי עורך דין כתנאי לשינוי הרישום לכל מי שיהיה מעוניין בכך. 2. תחילת העתירה בבקשתו של העותר לשנות את הרישום הנוגע לו מ"יהודי" ל"חסר דת". בקשתו נדחתה, מאחר שלא צורפה לה "תעודה ציבורית", כנדרש על ידי סעיף 219ג(א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965. בתשובה לבקשה צוין כי כדי לשנות את הרישום עליו "להמציא תעודה ציבורית אשר במקרה זה הינה פסק דין". לנוכח תשובה זו הגיש העותר המרצת פתיחה (ה"פ 25477-05-11) לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי הצהירה המדינה כי אם יפסוק בית המשפט כי העותר הינו חסר דת – יתנו המשיבים ביטוי לכך במרשם. בית המשפט המחוזי פסק כי אין בנמצא גוף המוסמך להנפיק תעודה ציבורית המעידה על אדם כעל חסר דת. השלמת חוסר זה תעשה בדרך של הבאת בקשה לבית המשפט אשר ביכולתו להצהיר על אדם כעל חסר דת, כך נפסק. בית המשפט מצא כי העותר הוכיח את רצינות כוונותיו להיות חסר דת, וכי ממילא לא הייתה מחלוקת על כך. על כן, הצהיר בית המשפט המחוזי על היותו של העותר "חסר דת" והורה לתקן את הרישום בהתאם. 3. עתה חש העותר כי מלאכתו לא הושלמה, וכי על מדינת ישראל לאפשר לכל מי שמעוניין בכך להירשם כ"חסר דת" גם מבלי הצורך בפניה לבית המשפט. לטענתו, השלמת החסר בחוק בדרך של בקשה למתן פסק דין מכבידה יתר על המידה על המעוניינים בשינוי ועל המערכת השיפוטית. על כן, מבקש העותר סעד כללי, הקובע כי ניתן להסתפק בהצהרה או בתצהיר כדי לקיים את הדרישה של "תעודה ציבורית", במטרה להקל על מי שיבקש להירשם כחסר דת בעתיד. המשיבים טוענים כי עניינו של העותר נפתר וכי משאלתו התמלאה כאשר נרשם כ"חסר דת". על כן נטען כי יש לדחות את העתירה. עוד טוענים המשיבים כי העותר מבקש לעקוף את הוראות החוק, הדורשות במפורש "תעודה ציבורית" – דרישה שאין לה אחיזה בחוק; לפיכך העתירה גם אינה מגלה עילה, לדעתם. דין העתירה להידחות. העותר בא על סיפוקו כאשר ניתן פסק הדין בעניינו ותוקן רישומו. הוא זכה ל"תעודה הציבורית" שאותה ביקש. מעבר לכך עתירתו היא כללית וכוללנית, שאינה מתייחסת לאדם מסוים או לקושי מסויים ולא ניתן לדון בה באופן יעיל. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, כ"ט בכסלו התשע"ב (25.12.2011). המשנה-לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11074890_P04.doc גח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il