פסק-דין בתיק בג"ץ 7489/11
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 7489/11
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט ס' ג'ובראן
העותר:
יורם קניוק
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. משרד הפנים
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
עו"ד יעל כץ מסטבאום
בשם המשיבים:
עו"ד נחי בן אור
פסק-דין
1. לפנינו עתירה שעניינה הליך שינוי הרישום של סעיף הדת במרשם האוכלוסין מ"יהודי" ל"חסר דת". העותר מבקש ליתן צו על-תנאי המורה למשיבים להסתפק בהצהרה לפני פקיד הרישום או בתצהיר הערוך על-ידי עורך דין כתנאי לשינוי הרישום לכל מי שיהיה מעוניין בכך.
2. תחילת העתירה בבקשתו של העותר לשנות את הרישום הנוגע לו מ"יהודי" ל"חסר דת". בקשתו נדחתה, מאחר שלא צורפה לה "תעודה ציבורית", כנדרש על ידי סעיף 219ג(א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965. בתשובה לבקשה צוין כי כדי לשנות את הרישום עליו "להמציא תעודה ציבורית אשר במקרה זה הינה פסק דין". לנוכח תשובה זו הגיש העותר המרצת פתיחה (ה"פ 25477-05-11) לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.
במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי הצהירה המדינה כי אם יפסוק בית המשפט כי העותר הינו חסר דת – יתנו המשיבים ביטוי לכך במרשם. בית המשפט המחוזי פסק כי אין בנמצא גוף המוסמך להנפיק תעודה ציבורית המעידה על אדם כעל חסר דת. השלמת חוסר זה תעשה בדרך של הבאת בקשה לבית המשפט אשר ביכולתו להצהיר על אדם כעל חסר דת, כך נפסק. בית המשפט מצא כי העותר הוכיח את רצינות כוונותיו להיות חסר דת, וכי ממילא לא הייתה מחלוקת על כך. על כן, הצהיר בית המשפט המחוזי על היותו של העותר "חסר דת" והורה לתקן את הרישום בהתאם.
3. עתה חש העותר כי מלאכתו לא הושלמה, וכי על מדינת ישראל לאפשר לכל מי שמעוניין בכך להירשם כ"חסר דת" גם מבלי הצורך בפניה לבית המשפט. לטענתו, השלמת החסר בחוק בדרך של בקשה למתן פסק דין מכבידה יתר על המידה על המעוניינים בשינוי ועל המערכת השיפוטית. על כן, מבקש העותר סעד כללי, הקובע כי ניתן להסתפק בהצהרה או בתצהיר כדי לקיים את הדרישה של "תעודה ציבורית", במטרה להקל על מי שיבקש להירשם כחסר דת בעתיד.
המשיבים טוענים כי עניינו של העותר נפתר וכי משאלתו התמלאה כאשר נרשם כ"חסר דת". על כן נטען כי יש לדחות את העתירה. עוד טוענים המשיבים כי העותר מבקש לעקוף את הוראות החוק, הדורשות במפורש "תעודה ציבורית" – דרישה שאין לה אחיזה בחוק; לפיכך העתירה גם אינה מגלה עילה, לדעתם.
דין העתירה להידחות. העותר בא על סיפוקו כאשר ניתן פסק הדין בעניינו ותוקן רישומו. הוא זכה ל"תעודה הציבורית" שאותה ביקש. מעבר לכך עתירתו היא כללית וכוללנית, שאינה מתייחסת לאדם מסוים או לקושי מסויים ולא ניתן לדון בה באופן יעיל.
אשר על כן, העתירה נדחית.
ניתן היום, כ"ט בכסלו התשע"ב (25.12.2011).
המשנה-לנשיאה
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11074890_P04.doc גח
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il