אילן אשד נ. כבוד השופט אשר גרוניס

פסק-דין בתיק בג"ץ 7486/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7486/08 בפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ח' מלצר העותר: אילן אשד נ ג ד המשיבים: 1. כבוד השופט אשר גרוניס 2. משרד הרווחה-שירות המבחן למבוגרים 3. פרקליטות המדינה עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופטת א' חיות: בעתירה שלפנינו מלין העותר על החלטות שניתנו בבית המשפט העליון בעניין הארכת מעצרו והוא מבקש כי נורה על שחרורו לאלתר מן המעצר. 1. העותר עומד לדין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירות של אינוס במרמה, ניסיון למעשה סדום במרמה ומעשים מגונים במרמה. עם הגשת כתב האישום, ביום 1.3.2007, הגישה המדינה בקשה למעצר העותר עד תום ההליכים, אך בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה ובניגוד לעמדת שירות המבחן הורה על שחרורו של העותר לחלופת מעצר. ערר שהגישה המדינה לבית המשפט העליון על החלטה זו התקבל, והעותר נעצר עד תום ההליכים. משחלפו תשעה חודשים ומשפטו של העותר טרם הסתיים, הוארך מעצרו ארבע פעמים, בכל פעם למשך תשעים ימים. בהחלטתו בבקשה השלישית להארכת המעצר ציין בית המשפט העליון (כב' השופט ס' ג'ובראן, בש"פ 4072/08 מיום 27.7.2008) כי הוא ער לקושי שבהתמשכות ההליכים בתיק אך נוכח חומרת המעשים המיוחסים לעותר והמסוכנות הנשקפת ממנו, כפי שזו עולה מתסקיר מעצר נוסף שהוגש בעניינו, אין מנוס מהארכת המעצר. בית המשפט הוסיף וציין כי יש לקוות שבית המשפט המחוזי יעשה כל שניתן כדי לקבוע מועדי דיון נוספים, שאם לא כן ייאלץ בית המשפט לשקול את אפשרות שחרורו של העותר. ביום 11.8.2008 הורה בית המשפט העליון על הארכת מעצרו של העותר בפעם הרביעית (כב' השופט א' גרוניס, בש"פ 6931/08). במסגרת הדיון בבקשה העלה העותר טענות נגד תסקיר המעצר שהוגש בעניינו אך בית המשפט לא נדרש לטענות אלה בציינו כי התסקיר הונח בפני כב' השופט ג'ובראן וכי הוא אינו יושב בערר על החלטתו של השופט ג'ובראן. בית המשפט אף לא נדרש לטענות שהעלה העותר לגבי כרסום בראיות, בקובעו כי עליו להעלותן בפני הערכאה הדיונית. השופט גרוניס הוסיף וציין בהחלטתו כי נוכח העובדה שמדובר בתקופת פגרת הקיץ ספק אם יש תועלת בהגשת בקשה לקביעת מועדי דיון נוספים במשפטו של העותר, אך הביע תקווה כי בקשה כזו אכן תוגש וכי בית המשפט המחוזי יידרש לה בסמוך לאחר הפגרה. 2. בעתירה שלפנינו מלין העותר על שתי ההחלטות האחרונות בהן הורה בית המשפט העליון על הארכת מעצרו. לטענת העותר, החלטתו של כב' השופט ג'ובראן ניתנה רק לקראת תום שלושת חודשי הארכת המעצר השלישית והיא ניתנה מבלי שבית המשפט דן בטענתו ולפיה תסקיר המעצר שהוגש בעניינו אינו ערוך כראוי ולוקה בפגמים מהותיים. העותר מוסיף ומלין על החלטתו של כב' השופט גרוניס להאריך את המעצר, שכן גם כאן לא נערך לטענתו דיון מהותי בטענות שהועלו על-ידו אף שעם חלוף הזמן גובר משקלה של זכות הנאשם לחירות ונדרשת הצדקה משמעותית יותר להמשך המעצר. העותר מלין על כך שחרף התמשכות המשפט הוא עדיין שוהה במעצר בלא הצדקה ועוד הוא טוען כי נפלו פגמים קשים בתסקירי המעצר שהוגשו בעניינו, ובמיוחד בתסקיר השני, שאינו מבוסס לטענתו על תשתית עניינית ועדכנית בדבר מצבו. כמו כן מפנה העותר לעדויות שמסרו המתלוננות במשפט וטוען כי עולה מהן שאין כל הצדקה להמשך מעצרו. לבסוף מבקש העותר כי יינתן צו ביניים המורה למשיב 2 לאפשר לו לעיין בכל המסמכים ששימשו להכנת התסקיר שהוגש בעניינו; כי יוטל צו איסור פרסום "על כל עניין ותוכן הבא והעולה מבקשה זו, גם מהתסקיר והמועלה בו"; וכן כי תיערך לו בדיקת פוליגרף לצורך בחינת אמיתות הטענות המועלות על-ידו בעתירה. 3. דין העתירה להידחות על הסף. העותר מעלה שורה של טענות "ערעוריות" נגד מעצרו ונגד החלטותיו של בית המשפט העליון אשר הורה על הארכת המעצר. ואולם, כבר נפסק כי בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות בענייני מעצרים. העותר רשאי להעלות את טענותיו בעניין מעצרו במסגרת ההליך הפלילי ובדרכים הקבועות לכך בדין, ומשקיים לעותר סעד חלופי כאמור אין מקום כי בית משפט זה יידרש לעתירה (ראו סעיפים 52 ו-53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996; כן ראו והשוו בג"ץ 1987/08 נג'אר נ' מדינת ישראל, פיסקה 6 (טרם פורסם, 3.3.2008); בג"ץ 3697/08 חבר נ' משטרת ישראל, פיסקה 3 (טרם פורסם, 4.5.2008)). בנסיבות אלה לא מצאתי מקום להיעתר אף ליתר הבקשות שהעלה העותר. העתירה נדחית, אפוא, על הסף. ניתן היום, ז' אלול, תשס"ח (07.09.2008). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08074860_V01.doc מא מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il