יאיר חסן נ. כונס הנכסים הרשמי

6 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 7482/21 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט א' שטיין המערער: יאיר חסן נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עו"ד מיטל צפרוני ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ג' שני) מיום 8.9.2021 בפש"ר 21137-08-18 בשם המערער: בעצמו פסק-דין השופט ד' מינץ: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ג' שני) מיום 8.9.2021 בפש"ר 21137-08-18, בגדרו בוטל הליך פשיטת הרגל שנפתח בעניינו של המערער. הרקע לערעור ביום 9.8.2018 הגיש המערער בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו פושט רגל. על פי הצהרתו, חובותיו עמדו על סך של 118,140 ש"ח. ביום 2.9.2018 ניתן צו כינוס לנכסי המערער, הושת עליו צו תשלומים חודשי בסך של 200 ש"ח ומשיבה 2 מונתה למנהלת מיוחדת לנכסיו. דיון בהליך נקבע ליום 7.1.2020. ביום 29.12.2019 הגישה המנהלת המיוחדת דו"ח מסכם, בו צוין כי סך תביעות החוב המאושרות נגד המערער עומד על 64,666 ש"ח וכי בקופת הכינוס הצטבר סך של 3,000 ש"ח. עוד צוין כי ביום 17.1.2019 הוגש נגד המערער כתב אישום המייחס לו עבירות רכוש שונות, ולנוכח חוסר הבהירות באשר לתוצאותיו והשלכותיו על הליך פשיטת הרגל, יהיה נכון לדחות את מועד הדיון עד לסיום ההליך הפלילי. המערער התנגד לכך וביקש כי הדיון יתקיים במועדו ובמסגרתו תאושר לו תכנית פירעון. משכך, בהתחשב בנסיבותיו האישיות וביכולת ההשתכרות שלו, המליצה המנהלת המיוחדת להכריז על המערער פושט רגל וליתן לו הפטר מותנה בביצוע תכנית פירעון אשר תכלול צו תשלומים חודשי בסך של 1,500 ש"ח למשך 50 חודשים. במסגרת הדיון שהתקיים ביום 7.1.2020 ציינה המנהלת המיוחדת כי המערער ביקש להפחית את סכום התשלומים החודשיים לסך של 1,000 ש"ח וכי היא סבורה שבשים לב לגובה החובות ניתן ללכת לקראתו. הכנ"ר הביע את הסכמתו לתכנית הפירעון המוצעת, והמערער הצהיר כי ברור לו שיהיה עליו לעמוד בתכנית הפירעון אף אם ייגזר עליו עונש מאסר במסגרת ההליך הפלילי. על כן בתום הדיון הכריז בית המשפט על המערער פושט רגל, מינה את המנהלת המיוחדת לנאמנת על נכסיו (להלן: הנאמנת) והורה על מתן צו הפטר על בסיס עמידה בתכנית הפירעון המוצעת. בית המשפט ציין כי על פי רוב אדם בגילו של המערער, יליד שנת 1993, אמור לשלם לנושיו דיבידנד בשיעור של 100%. יחד עם זאת, לנוכח נסיבות חריגות שהוצגו בעניינו ובכללן ההליך הפלילי, נמצא כי תכנית הפירעון שהוסכמה סבירה ומאזנת בין השיקולים השונים. ברם, ביום 4.4.2021 הגישה הנאמנת דו"ח מעדכן ובקשה לביטול הליך פשיטת הרגל. במסגרת הבקשה הודיעה הנאמנת כי המערער לא עומד בתנאי תכנית הפירעון שאושרה, כאשר עד לאותו המועד הוא לא שילם ולוּ תשלום אחד מבין התשלומים החודשיים, כך שעומד לו חוב פיגורים בסך של 15,000 ש"ח. הנאמנת ציינה כי בשל אי-עמידתו של המערער בתנאי תכנית הפירעון היא פנתה אליו והבהירה כי עליו לפעול לסילוק חוב הפיגורים, אולם הוא לא עשה כן ואף צבר פיגורים נוספים. בתשובתו לבקשה טען המערער כי לא עלה בידיו לעמוד בתנאי תכנית הפירעון המוצעת, בין היתר, נוכח שהותו במעצר במהלך החודשים ספטמבר-דצמבר 2020; נוכח עבודות שירות שנגזרו עליו במסגרת הליך פלילי נוסף שנפתח נגדו, עד לחודש אוקטובר 2021; ובשל התפרצות מגפת הקורונה אשר הותירה אותו ללא מקור הכנסה. בנסיבות אלה, התבקש בית המשפט להורות על תכנית פירעון מדורגת חדשה שהוצעה על ידו. בתגובתה דחתה הנאמנת את הצעת המערער, תוך שהדגישה כי במסגרת הדיון בו אושרה תכנית הפירעון הצהיר המערער כי ימשיך לפרוע את תכנית הפירעון אף אם ייגזר עליו עונש מאסר. באשר לתכנית הפירעון שהציע המערער צוין כי משמעותה אינה אלא צבירת פיגורים נוספים מבלי לסלק את חוב הפיגורים הקיים. עם זאת, ככל שהמערער יציע מתווה ראוי לסילוק מלוא חוב הפיגורים, הנאמנת לא תעמוד על בקשתה לביטול ההליך. בהחלטתו מיום 10.5.2021 התיר בית המשפט למערער, לפנים משורת הדין, לבוא בדברים עם הנאמנת לצורך גיבוש מתווה מניח את הדעת לסילוק חוב הפיגורים שצבר ולקיום תכנית הפירעון, וזאת בתוך 21 ימים. ביום 3.6.2021 הגישה הנאמנת הודעת עדכון בה נמסר כי המערער לא הציג כל מתווה לסילוק מלוא חוב הפיגורים ואף המשיך שלא לשלם את התשלומים החודשיים בהתאם לתכנית הפירעון. בהחלטה שניתנה באותו היום קבע בית המשפט כי יש לראות בחומרה רבה את העובדה שהמערער הפר למן הרגע הראשון את תכנית הפירעון המוצעת מבלי שהגיש בקשה מתאימה, וכי לא בכדי עתרה הנאמנת לביטול ההליך. יחד עם זאת, לפנים משורת הדין ונוכח כלל נסיבות העניין, בית המשפט אִפשר למערער להיוותר בהליך בכפוף לעמידה במתווה תשלומים מדורג שנקבע בהחלטה. בית המשפט ציין כי כל הפרה של המתווה שנקבע תוביל לביטול ההליך. כחודשיים לאחר מכן, ביום 17.8.2021 הגיש המערער בקשה להורות על הקפאת התשלומים עד לאחר שיסיים לרצות את עבודות השירות ויחזור למעגל העבודה. כן ביקש המערער כי בית המשפט יתיר לו להגיש תביעה כספית נגד מעסיקו לשעבר. בתגובתה טענה הנאמנת כי יש לדחות את הבקשה ולהורות על ביטול ההליך. על אף ההזדמנות הנוספת שניתנה למערער על ידי בית המשפט, הוא הפר את המתווה המעודכן שנקבע ושילם שני תשלומים בלבד בסך כולל של 3,000 ש"ח מתוך סך של 11,000 ש"ח שהיה עליו לשלם. כמו כן, המערער התעלם מכך שבנוסף לעבודות השירות שהוא מרצה, מתנהל נגדו הליך פלילי נוסף בו טרם נגזר דינו. בפסק דינו מיום 8.9.2021 מושא ערעור זה נעתר בית המשפט לבקשת הנאמנת והורה על ביטול הליך פשיטת הרגל. המערער הוא שהתעקש כי תיקבע בעניינו תכנית פירעון, אולם מיד לאחר מכן הפר אותה ברגל גסה, לא שילם ולוּ תשלום אחד, ועשה דין לעצמו. אף שמדובר בהתנהלות שאינה בתום לב ובניצול לרעה של ההליך, הלך בית המשפט כברת דרך ארוכה לקראת המערער בכך שנמנע מביטולו של ההליך. אלא שהמערער נמנע מלעמוד גם במתווה הנוסף שנקבע, וביקש דחיות והקלות אף שהובהר לו כי כל הפרה נוספת של ההליך תוביל לביטולו. יתרה מזאת, המערער עודנו מתמודד עם תוצאות הסתבכויותיו בפלילים ומשכך קיים קושי להניח כי נושיו יוכלו להפיק תועלת מהליך פשיטת הרגל. בנסיבות אלה, אין עוד מקום להותיר את ההליך על כנו. מכאן הערעור שלפנינו, במסגרתו מלין המערער על ביטול הליך פשיטת הרגל בעניינו. המערער, שאינו מיוצג, טוען, בין היתר, כי עורכי הדין שמונו לו על ידי הסיוע המשפטי לא עשו את עבודתם נאמנה, לא היו זמינים ולא נרתמו ליתן לו מידע על אודות ההליך. עורכי הדין אף פעלו בניגוד לרצונו ושכנעו אותו להסכים לתנאים שלא תאמו את יכולותיו. המערער עצמו היה מחויב מאוד להליך וחרף התנהלות באי-כוחו פעל בכוחות עצמו להגיש דוחות ולעמוד בצווי התשלומים. אלא שנסיבותיו האישיות, המגבלות שהוטלו עליו במסגרת ההליכים הפליליים ומגפת הקורונה, פגעו ביכולתו לעמוד בתשלומים החודשיים. המערער יצר מספר פעמים קשר עם הנאמנת, הציג את קשייו והציע פתרונות שונים לפירעון חובותיו, אולם אלה לא התקבלו. בין היתר הציע המערער כי תאושר התביעה נגד מעסיקו, שכן ככל שיזכה בה, הפיצויים שיקבל ישולמו לקופת הכינוס, ובמידה שלא יזכה בה – עד אז כבר יסיים את תקופת ריצוי עבודות השירות ויוכל לעבוד בעבודה מסודרת. אלא שהנאמנת סירבה לכך. המערער הוסיף כי טענות הנאמנת כי הוא פעל בחוסר תום לב שגויות. התנהלותו ישרה וכנה, והפגמים שנפלו נובעים מהכשל בייצוגו על ידי באי-כוחו השונים. על רקע כל האמור ביקש המערער כי הליך פשיטת הרגל בעניינו יושב על כנו והציע תכנית פירעון הכוללת תשלומים על ידו לצד ניהול התביעה נגד מעסיקו. דיון והכרעה  לאחר עיון בערעור ובנספחיו הגענו לכלל מסקנה כי דינו להידחות על הסף לפי תקנה 138(1)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. עקרון יסוד בהליכי פשיטת רגל הוא כי על החייב לנהוג בתום לב בכל אחד משלבי ההליך. עמידת החייב בחובת תום הלב מהווה תנאי לקיומם של הליכי פשיטת הרגל שנפתחו לבקשתו (ע"א 3631/21 שר נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב, פסקאות 13-10 (7.12.2021) (להלן: עניין שר)). הצבת חובת תום הלב ביסוד הליכי פשיטת הרגל נובעת מהתפישׂה לפיה הליכים כגון דא הם בבחינת "חסד של המחוקק", לנוכח ההזדמנות הניתנת לחייב להיחלץ ממצבו ולהשתקם כלכלית (ראו למשל: ע"א 7708/21 לנקרי נ' עו"ד איהאב סבאח - הנאמן לנכסי החייב‏, פסקה 10 (12.12.2021); ע"א 4390/21 עיראקי נ' בתרון - מנהל מיוחד, פסקה 5 (1.9.2021)). על כן, ובשל הפגיעה הגלומה בנושים אשר לא ייפרעו את מלוא חובם, על בעלי התפקיד ובית המשפט לוודא שהחייב לא ינצל אפשרות חסד זו לרעה (ע"א 4174/21 חוסין נ' עו"ד גבריאלי, פסקה 6 (22.6.2021); ע"א 3544/21 פלדבאו נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 7 (24.8.2021). כחלק מחובת תום הלב נדרש החייב בין היתר לשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת ההליך (ע"א 893/21 אברהם נ' יניב אינסל – המנהל המיוחד, פסקה 4 (25.4.2021); ע"א 232/21 אלמקייס נ' עו"ד אהד בתרון, פסקה 5 (11.4.2021); ע"א 3414/19 מיכאלי נ' המנהל המיוחד, פסקה 8 (23.2.2020)). ויוער כי גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, התנהלות בחוסר תום לב שומטת את הקרקע תחת ההצדקה להעניק סיוע למבקש ליהנות מחסדי המחוקק ומהגנות ההליך (עניין שר, פסקאות 22-21; ע"א 6892/18 ‏רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן – מנהל מיוחד, פסקה 9 (18.12.2019); ע"א 7375/18 גל נ' בן ארצי, עו"ד, פסקה 12 (2.10.2019))‏. בענייננו, המערער הפר את חובתו לעמוד בתשלומים החודשיים שנקבעו לו כבר בתחילת הדרך. כאמור לעיל, לנוכח ההליך הפלילי שהתנהל בעניינו סברה הנאמנת כי יש לעכב את הדיון בהליכי פשיטת הרגל עד להכרעה בהם. אלא שהמערער התעקש כי תיקבע לו תכנית פירעון. בשל התנגדותו ולנוכח נסיבותיו האישיות הנאמנת הלכה לקראתו וערכה תכנית לפירעון חובותיו. המערער ביקש להפחית את גובה התשלומים החודשיים שהוצעו על ידי הנאמנת, והיא הלכה לקראתו גם בהקשר זה. בית המשפט אישר את תכנית הפירעון שהוצעה על ידי המערער, לא לפני שהצהיר המערער כי יעמוד בתשלומים אף אם ייגזר עליו עונש מאסר. אלא שמטעמיו שלו לא עמד המערער בתנאי תכנית הפירעון. חרף התנהלות זו הסכימה הנאמנת לאפשר לו להציע מתווה ראוי לסילוק מלוא חוב הפיגורים, ובית המשפט נתן למערער שהות לעשות כן. אלא שגם בכך לא עמד המערער, ואף המשיך להימנע מלעמוד בתשלומים החודשיים שנקבעו בתכנית הפירעון. הגם שדי היה בכך כדי להביא לביטול ההליך, בית המשפט הלך כברת דרך נוספת לקראת המערער וקבע מתווה תשלומים מדורג, תוך שהדגיש כי כל הפרה תביא לביטול ההליך. ברם, המערער לא עמד גם בכך. על כל האמור יש להוסיף כי טרם נגזר דינו של המערער בהליך הפלילי הראשון שנפתח נגדו, ולא ברור מתי הוא יוכל לשוב למעגל העבודה כטענתו. המסקנה המתבקשת מהתנהלותו של המערער בצירוף הסָפֵק בדבר התועלת לנושים מההליך בעתיד הנראה לעין, היא כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו מקים כל עילה להתערבותנו. המערער הגדיש אפוא את הסאה ושפתותינו כבר בלו מלומר די. בשולי הדברים יוער כי בשים לב להצהרתו האישית של המערער בדיון מיום 7.1.2021, לפיה יעמוד בתשלומים שנקבעו לבקשתו בתכנית הפירעון אף אם יושת עליו עונש מאסר, ולעובדה שחרף הצהרה זו המערער לא עמד בתשלומים השונים, לא מצאנו כי יש בטענותיו לעניין ייצוגו כדי לשנות מהאמור לעיל. מה גם, שטענות אלה כלל לא הועלו על ידו בבית המשפט המחוזי. הערעור נדחה אפוא. לפנים משורת הדין, משלא התבקשה תשובת המשיבים ובהתחשב במתכונת הדיונית שבה ניתנה ההכרעה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ח בטבת התשפ"ב (‏22.12.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 21074820_N03.docx לש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1