פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 7474/00
טרם נותח

עיריית תל אביב נ. המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום 20/11/2001 (לפני 8932 ימים)
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 7474/00 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 7474/00
טרם נותח

עיריית תל אביב נ. המוסד לביטוח לאומי

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)

פסק הדין המלא

-
בבית-המשפט העליון רע"א 7474/00 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט א' א' לוי המערערת: עיריית תל-אביב נגד המשיבים: 1. המוסד לביטוח לאומי 2. מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 18.9.00 בת.א. 1657/99 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ד"ר ד' פלפל תאריך הישיבה: ה' בכסלו תשס"ב (20.11.01) בשם המערערת: עו"ד אהוד שטיין; עו"ד שולמית מלט בשם המשיב 1: עו"ד אביבה בן אפרים; עו"ד רעיה טננהאוס בשם המשיבה 2: עו"ד ירון בשן פסק-דין השופטת ד' דורנר: המוסד לביטוח לאומי הגיש תביעת שיבוב נגד המערערת בגין תגמולים אשר שולמו על-ידו לנפגעת בתאונת-עבודה. בגדרי תביעתו ביקש המוסד לביטוח לאומי לפטור אותו מן החובה - המוטלת על בעל-דין המבקש להוכיח עניין שברפואה - לצרף חוות-דעת של מומחה, כפי שנקבעה בתקנה 127 לתקנות סדר דין אזרחי, תשמ"ד1984- (להלן: התקנות), שזו לשונה: רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א1971- (להלן: חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו. טענת המוסד לביטוח לאומי הייתה, כי ראוי הוא לאפשר לו לצרף את חוות-דעת הוועדות הרפואיות מטעמו במקום חוות-הדעת המוזכרת בתקנה 127 הנ"ל. נימוקיו העיקריים של המוסד לביטוח לאומי היו, כי החלטות הוועדות הרפואיות מטעמו משקפות את האחריות הציבורית הכבֵדה אשר רובצת על המוסד להקצאת כספי מבוטחים באופן שיבטא את קביעת המחוקק, ואת העובדה שאין המוסד לביטוח לאומי שש לפזר כספים ללא סיבה מוצדקת; ועל-כן אין לו אינטרס בקביעת שיעורי נכות גבוהים לנפגעים. המוסד לביטוח לאומי הסביר עוד, כי דרישה לקיים בדיקות רפואיות נוספות לשם הכנת חוות-דעת של מומחה לפי תקנה 127 לתקנות תכביד על הנפגעים ותסרבל את ההליך המשפטי. בנימוקים אלו ראה בית-המשפט המחוזי את הטעם המיוחד הדרוש, ונענה לבקשה. הבקשה למתן רשות ערעור שהוגשה על-ידי המבקשת התקבלה. ואכן, הערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בדין יסודו. הטעמים המיוחדים שאליהם מכוונת תקנה 127 הנ"ל עניינם בשאלת עצם הצורך בחוות-הדעת נוכח נסיבות המקרה המיוחד הנדון בפני בית-המשפט. במקרה שבפנינו המוסד לביטוח לאומי לא חלק על הצורך להגיש חוות-דעת, אלא טען כי עקרונית יש לאפשר לו להגיש חלף חוות-הדעת את חוות-דעתן של הוועדות הרפואיות מטעמו. ברם, נימוקו של המוסד לביטוח לאומי חורג מן ההסמכה שניתנה לבית-המשפט בגדרי תקנה 127 לתקנות, מה גם שעל-ידי מתן האפשרות להגיש את חוות-דעתן של הוועדות הרפואיות מוקנה לבעל-הדין המגיש חוות-דעת אלו יתרון לא ראוי, אף אם בעל-הדין הוא רשות שלטונית. שכן, ברור כי לא ניתן יהיה לחקור חקירה-שכנגד את חברי הוועדה הרפואית שאת חוות-דעתם מבקש המוסד לביטוח לאומי להגיש. אנו מקבלים, איפוא, את הערעור ומבטלים את החלטת בית-המשפט המחוזי. המוסד לביטוח לאומי ישלם למבקשת הוצאות-משפט בסך 20,000 ש"ח. ניתן היום, ה' בכסלו תשס"ב (20.11.01). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 00074740.L05 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444