פלוני נ. משרד הפנים - וועדה מקצועית מייעצת לשר הפנים

בבית המשפט העליון בג"ץ 7471/17 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט א' שטיין העותרים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלונית 9. פלוני 10. פלוני 11. פלוני נ ג ד המשיב: משרד הפנים – ועדה מקצועית מייעצת לשר הפנים עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים: עו"ד אדיסו מקונן בשם המשיב: עו"ד תהילה רוט פסק דין השופט א' שטיין: בעתירה זו מבקשים העותרים כי נורה למשיב לנמק מדוע לא יונפקו להם תעודות זהות זמניות מסוג 5/א, וכן מדוע לא יינתנו להם אישורי שהייה כדין בישראל. העותרים 2-11 הם בני משפחתו של העותר 1, תושב ישראלי, שלפי הנטען שיתף בעברו פעולה עם גורמי ביטחון ישראליים. מכתב העתירה עולה כי עקב שיתוף פעולה זה נשקפת לחייהם של העותרים סכנה ממשית, וזאת לנוכח היותם חשופים להתנכלויות חוזרות ונשנות מצד הרשות הפלסטינית ותושביה. כמו כן טענו העותרים כי ביום 28.6.2017 הם פנו לוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים (להלן: הוועדה ההומניטרית) בבקשה להנפיק להם תעודות זהות ישראליות; ומשלא זכו לכל מענה מצדה, הגישו את עתירתם הנוכחית. בד-בבד עם הגשת העתירה הגישו העותרים בקשה למתן צו ביניים שימנע את הרחקתם משטח מדינת ישראל עד להכרעה בעתירתם, וביום 26.9.2017 ניתן צו ארעי בהתאם. בתגובתו המקדמית מיום 17.2.2019 ביקש המשיב שנדחה את העתירה על הסף. לטענתו, העתירה מנוסחת באופן כוללני וחסרה תשתית ראייתית לתמיכה בטענות שהועלו בה. עוד נטען כי העותרים לא מיצו את ההליכים העומדים לרשותם בפני הרשות המינהלית המוסמכת בעניין – הוועדה לבחינת טענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל (להלן: ועדת המאויימים) – וכן כי הגורם העומד בראש הוועדה, משרד הביטחון, לא צורף כמשיב לעתירה. בהחלטתי מיום 1.4.2019 ביקשתי מהעותרים להודיע לבית המשפט האם הם עומדים על עתירתם לנוכח האמור בתגובתו המקדמית של המשיב, וביום 14.4.2019 הודיעו העותרים כי הם עומדים על עתירתם. בהודעה זו טענו העותרים כי בפנייתם לוועדה ההומניטרית הם מיצו את ההליכים בפני הרשות המינהלית המוסמכת לדון בעניינם. משכך, לא נותר לנו אלא לכתוב פסק דין בעתירה דנן, וכך נעשה. דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים בפני הרשות המוסמכת – ועדת המאויימים. הלכה היא עמנו כי בטרם פנייה לבית משפט זה בשבתו כבג"ץ על העותר לשטוח טענותיו בפני הרשות המינהלית המוסמכת, שאם לא כן תידחה עתירתו על הסף מפאת אי-מיצוי הליכים (בג"ץ 2209/17 פלוני נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון (18.4.2017); בג"ץ 7826/16 פלוני נ' רשות המיסים לישראל (11.1.2017); בג"ץ 3231/16 פלוני נ' וועדת מאוימים, פסקה 5 (10.5.2016)). כלל זה מבוסס על העיקרון שלפיו כל החלטה מינהלית בעניינו של הפרט צריכה להתקבל בראש ובראשונה על ידי הגורם שהוסמך לקבלה, שכן "לא בדקדוקי עניות של פרוצדורה עסקינן, אלא במהות: הסדר הטוב; היעילות; החסכון במשאבים; מיקוד המחלוקת וציוני-דרך לפתרונה; הפעלת שיקול דעת מקצועי; הפריית השיח שבין האזרח לבין הרשות; כיבוד הדדי בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת" (בג"ץ 112/12 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ממשלת ישראל, פסקה 8 לפסק דינו של השופט נ' סולברג (24.5.2012)). ברי הוא, כי העותרים לא מיצו את ההליכים העומדים לרשותם עובר להגשת העתירה. טענתם לפיה הם יצאו ידי חובה בפנייתם לוועדה ההומניטרית בטרם הגשת העתירה אין בה ממש, משום שוועדה זו אינה הגורם המתאים לטיפול בטענות המאויימות שבפיהם. די באמור לעיל כדי להורות על דחייתה של העתירה על הסף מבלי להידרש לטענות המקדמיות הנוספות שהעלה המשיב. ואולם, אציין כי גם טענות אלו תומכות בדחיית העתירה על הסף. באפשרותם של העותרים לפנות אל קצין המאויימים במנהלת התיאום והקישור הקרובה לאיזור מגוריהם ולבקש היתר שהייה זמני בישראל עד להחלטת הוועדה בעניינם. העתירה נדחית אפוא. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ט באייר התשע"ט (‏3.6.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 17074710_F07.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il