פלוני נ. משרד הביטחון

פסק-דין בתיק בג"ץ 7467/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7467/17 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת י' וילנר העותרים: 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני 4. פלוני 5. פלוני 6. פלוני 7. פלוני 8. פלוני 9. פלוני 10. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. משרד הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים: עו"ד אדיסו מקונן בשם המשיבים: עו"ד פנחס גורט פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. מונחת לפני עתירה במסגרתה מבקשים העותרים להורות למשיבים לנמק מדוע לא יעניקו להם "אישורי שהייה כדין בישראל". למעשה, מדובר בשתי עתירות נפרדות: עותרים 1-5 טוענים כי הם נרדפים על ידי "הרשות הפלסטינית וגם ע"י אנשים תושבי הגדה", עקב מכירת אדמות ליהודים. לדבריהם, "פעמים רבות הגיעו אנשי התנזים" על מנת לעצור אותם, ובאחד המקרים נפגע בנו הקטן של משיב 2 באופן "קשה מאוד" במהלך בריחת המשפחה. בנוסף, ביתם נשרף על רקע מכירת הקרקעות. התשתית העובדתית הנוגעת לעותרים 6-10 שונה לחלוטין. לדבריהם, "עותר 6 עבד עם השב"כ הישראלי", וזוהי הסיבה לכך שקבוצת עותרים זו מאוימת "ואין ספק באם יגיעו לרשות הפלסטינית ייעצרו מייד". לטענתם, "אנשים מקומיים" שרפו את בתיהם ואת רכבו של עותר 6, והרשות הפלסטינית "שלחה לא אחת לעותרים 6-10 הזמנות". הם טוענים כי פנו בעבר אל ועדת המאוימים, אך זכו לתשובה "לא עניינית". 2. בתגובתם המקדמית, טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף. עותרים 1-5 מעולם לא פנו לוועדת המאוימים, ולא התקבלה בעניינם כל החלטה מינהלית – כך שמדובר בעתירה מוקדמת, הנגועה באי מיצוי הליכים. המשיבים מצביעים אף על חוסר ניקיון הכפיים הבוטה של עותרים 1-5, שלא טרחו לגלות כי עתירות קודמות שהגישו נדחו מסיבה דומה – העדר פנייה לרשויות המוסמכות – ואף נותרו בתחומי מדינת ישראל שלא כדין. אשר לעותרים 6-10 – אלה אמנם פנו לוועדת המאוימים ביום 11.5.2017. אולם, ביום 14.5.2017 השיבה להם הוועדה במכתב בו התבקשה שורת השלמות (הגשת טופס ממוחשב, ייפוי כוח, וצירוף "ההזמנות לחקירה" (להלן: מכתב הוועדה). עותרים 6-10 לא השיבו למכתב זה, והעדיפו להגיש את העתירה הנוכחית חלף מיצוי ההליך המינהלי. משכך, דינה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים, ובהיותה עתירה מוקדמת – שהרי טרם התקבלה החלטה עניינית לגבי העותרים. המשיבים מוסיפים כי הגשת העתירה בנסיבות אלה מעוררת חשש ממשי שלפנינו שימוש לרעה בהליכי משפט – ניסיון לזכות בסעד ארעי שיתיר את שהיית העותרים בישראל, חלף מיצוי הליכים סדור מול הרשויות הרלוונטיות – ואף משום כך יש לדחותה. ביום 1.8.2018 התבקשו העותרים להודיע האם הם עומדים על עתירתם, נוכח האמור בתגובת המשיבים, "או שמא ניתן למחוק את העתירה, ללא עשיית צו להוצאות". העותרים מסרו כי הם עומדים על העתירה, וביקשו כי "באם כב' בית המשפט הנכבד רואה אחרת", הצו הארעי שניתן להם יעמוד בתוקף עד ליום 31.12.2018. 3. למעשה, די היה בכריכתן תחת קורת גג אחת של שתי עתירות שונות, שכל אחת מהן קשורה במסכת עובדתית נפרדת, כדי להביא לדחיית העתירה על הסף (בג"ץ 6012/18 דנן נ' מפקד מיט"ב (15.8.2018); בג"ץ 1431/18 חיון נ' רשות המיסים, פסקה 2 (29.5.2018)). עם זאת, דין כל אחד מרכיבי העתירה להידחות על הסף גם כשלעצמו. 4. אשר לעותרים 1-5 – עותרים אלה כלל אינם טוענים כי פנו לוועדת המאוימים בטרם הגשת העתירה. משכך, דין עתירתם המוקדמת, שהוגשה בטרם מוצה ההליך המינהלי – ולמעשה, עוד טרם פתיחתו – להידחות על הסף. יתר על כן, הגשת העתירה הנוכחית, תוך התעלמות מפסקי הדין הקודמים בהם הובהר לעותרים כי עליהם למצות תחילה את ההליך המינהלי (בג"ץ 3217/17 פלוני נ' שר הביטחון (18.4.2017); בג"ץ 5227/17 פלוני נ' מדינת ישראל (5.7.2017)), תומכת במסקנה בדבר שימוש לרעה בהליכי משפט. על כך מלמד גם מצג השווא שיצרו העותרים, שציינו בגוף העתירה כי מצורפים לה מסמכים המבססים את טענותיהם (למשל, מסמכים ותמונות לגבי אשפוז בנו של עותר 2 [פסקה 4 לעתירה], או מסמך ה"התנערות" של בני המשפחה [פסקה 9 לעתירה]), אך למעשה רק חלק קטן מאותם מסמכים אכן צורף. מטעמים אלה, ובשל חוסר ניקיון הכפיים שבאי הגילוי אודות שני פסקי הדין הקודמים שניתנו בעניינם של העותרים, דין רכיב זה של העתירה להידחות על הסף. 5. התוצאה דומה ביחס לעותרים 6-10. מעבר לטענה סתמית כי התשובה שקיבלו מוועדת המאוימים "לא עניינית", עותרים אלה לא הבהירו מדוע נמנעו ממיצוי ההליך המינהלי, בהתאם להנחיות – הקלות, לכאורה, ליישום – שנמסרו במכתב הוועדה. מאחר ומכתב זה אינו מהווה החלטה סופית בבקשת העותרים, כי אם הזמנה לעריכת תיקונים והשלמות שיאפשרו לדון בה (ראו והשוו בג"ץ 7514/17 פלוני נ' משרד הביטחון, פסקה 5 (29.1.2018)), העתירה שלפנינו מוקדמת – ודינה להידחות גם בשל אי מיצוי הליכים. אוסיף כי גם ביחס לעותרים אלה מתעוררת שאלה בדבר שימוש לרעה בהליכי משפט – ולא רק משום שהגישו את העתירה שלא כדין, חלף מיצוי הערוץ המינהלי. בעתירה נאמר כי מצורפות לה "הזמנות" ששלחה, כביכול, הרשות הפלסטינית לעותרים 6-10, וכן תמונות המעידות על שריפת בתיהם ורכבם של העותרים. דא עקא, ההזמנות היחידות שצורפו נושאות את מספר תעודת הזהות של עותר 1, בעוד זכרן של התמונות לא נודע כלל. אוסיף כי כך אירע גם בפנייתם של עותרים 6-10 לוועדת המאוימים – או, כפי שהדבר הוצג במכתב הוועדה (שצורף לעתירה), "בעניין ההזמנות לחקירה – הן לא צורפו לפנייתך כמו שציינת ולכן גם אותן נבקש להעביר לידינו". לא זו בלבד שעותרים 6-10 לא טרחו להעביר לוועדה הזמנות אלה, במענה למכתבה, אלא שגם בהליך דנן הם הצהירו על צירופן – מבלי לעשות זאת בפועל. 6. מן הטעמים האמורים, העתירה נדחית על הסף. הסעד הארעי שניתן לעותרים בטל. העותרים יישאו בהוצאות המשיבים בסך 4,000 ₪. מטעמי זהירות יצוין כי במידה והעותרים סבורים שהם ניצבים בפני סכנת חיים, בידיהם לפנות לוועדת המאוימים – או, במקרה של עותרים 6-10, לתקן את פנייתם לוועדה – ובד בבד, לבקש מקצין המאוימים במינהלת התיאום והקישור באזור מגוריהם סעד זמני עד להכרעה סופית בעניינם. ניתן היום, ח' בתשרי התשע"ט (‏17.9.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 17074670_Z10.doc מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il