ס.י.א. שיא סיטונאות מזון בע"מ נ. אריה מורי

בבית המשפט העליון רע"א 7459/98 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט מ' אילן המבקשים: 1. ס' י' א' שיא סיטונאות מזון בע"מ 2. עודד יורן 3. נחמן שכטר נגד המשיב: אריה מורי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 14.10.98 בתיק בר"ע 1724/98 שניתן על ידי כבוד השופט י' בנאי בשם המבקשים: עו"ד דורון חכם בשם המשיב: עו"ד רוני גורסקי פסק-דין השופט ת' אור: 1. המשיב הגיש נגד המבקשים תביעה להשבה ולתשלום דמי נזק בסך כולל של 500,000 ש"ח לבית משפט השלום באילת (ת"א 1231/97). ביום 6.5.97 ניתן פסק דין לטובת המשיב, באין הגנה מטעם המבקשים. המבקשים הגישו בקשה לביטול פסק הדין. בית המשפט השתכנע שלכאורה יש למבקשים הגנה, ועל כן החליט ביום 19.10.97 לבטל את פסק הדין ולראות בכתב הגנה, אשר הוגש על ידי המבקשים מספר ימים לאחר מתן פסק הדין, ככתב הגנה מטעמם. בית משפט השלום התנה את החלטתו בדבר ביטול פסק הדין בהפקדת סכום של 40,000 ש"ח על ידי המבקשים בקופת בית המשפט, תוך שלושים ימים. 2. על ההחלטה לחייבם להפקיד את הסכום של 40,000 ש"ח הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ע"א 1233/97). ערעור זה נמחק, הואיל ועל החלטה בדבר ביטול פסק דין ניתן לערער רק לאחר נטילת רשות, בהיותה "החלטה אחרת". 3. על ההחלטה לבטל את פסק הדין שניתן ללא הגנה מיום 19.10.97 הוגשה גם בקשת רשות ערעור מטעם המשיב לביטול ההחלטה (רע"א 1724/97). טענת המשיב בבקשתו היתה, שלא היה מקום לבטל את פסק הדין. ביום 3.2.98 קבל בית המשפט המחוזי בבאר שבע את הבקשה ואת הערעור, וביטל את ההחלטה מיום 19.10.97. זאת, הואיל ולא באה תגובה של המבקשים לבקשת המשיב, על אף שנדרשו על ידי בית המשפט להמציא את תגובתם לה. התוצאה של החלטה זו היא, שפסק דינו של בית משפט השלום הושב על כנו, וההחלטה בדבר ביטולו כאמור בהחלטה מיום 19.10.97 בוטלה. 4. ביום 18.8.98 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשה לביטול ההחלטה מיום 3.2.98, וכן בקשה להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול ההחלטה כאמור. בקשות אלו נדחו על ידי בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 14.10.98. על החלטה אחרונה זו הוגשה בקשה זו לרשות ערעור שבפנינו. 5. עיינו בטענות באי כוח הצדדים בפנינו, ובפני בית המשפט המחוזי, ונחה דעתנו כי היה מקום להעתר למבקשים, דהיינו ליתן להם ארכה להגשת הבקשה לביטול ההחלטה, ולבטל את החלטת בית המשפט המחוזי מיום 3.2.98. הגענו למסקנה זו, נוכח הסברי המבקשים לאיחור בהגשת התגובה ונוכח קביעת בית משפט השלום שיש למבקשים, לכאורה, הגנה בפני תביעת המשיב. אנו מחליטים, על כן, לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וערעור הוגש על פי הרשות שניתנה. כן מחליטים אנו לקבל את הערעור, ואנו מחליטים לבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 3.2.98. הדיון מוחזר לבית המשפט המחוזי, על מנת שידון בבקשה לרשות ערעור אשר הוגשה בתיק רע"א 1724/97 מחדש. 6. ניסינו במהלך הדיון בפנינו להביא את בעלי הדין להסכמה, על פיה יבוטל פסק דינו של בית משפט השלום ובכפוף לתשלום הוצאות הולמות, תתברר תביעת המשיב מהמבקשים מתחילתה. תוצאה זו נראתה לנו הוגנת בנסיבות המקרה. בא כוח המשיב לא הסכים לכך, תוך שהוא מציין, בצדק, שאף אם בקשתו לרשות ערעור אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי תדחה, עדיין תשאר על כנה החלטת בית משפט השלום, על פיה תנאי לביטול פסק הדין של בית משפט השלום הוא שהמבקשים יפקידו סכום של 40,000 ש"ח תוך שלושים ימים, ודבר זה לא נעשה על ידם. נזכיר, שהמבקשים בקשו לערער על תנאי זה, אך הוגש על ידם בעניין זה ערעור, במקום בקשה לרשות ערעור, וזה נמחק. במצב דברים זה, שקלנו מה הטעם בהחזרת הדיון לבית המשפט המחוזי, כשפסק הדין של בית משפט השלום נשאר על כנו עקב אי הפקדת הסכום של 40,000 ש"ח. בסופו של דבר, החלטנו בכל זאת לדון בבקשה לגופה, ולהחליט כאמור. זאת, הואיל ועדיין עומדת למבקשים אפשרות להגיש בקשה למתן ארכה להגשת בקשה לרשות ערעור על החלטת בית משפט השלום מיום 19.10.97. אם תוגש בקשה כזו, בית המשפט ידון ויחליט בה על פי הנסיבות, מבלי שנחווה דעתנו לגבי סיכוייה של בקשה כזו, אם תוגש. על סמך כל האמור, התוצאה היא כמפורט בפיסקה 5 לעיל. בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ל' בסיון התשנ"ט (14.6.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98074590.E03 /עכב