פלוני נ. משרד המשפטים- הלשכה לסיוע משפטי

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 745/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט מ' מזוז העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. משרד המשפטים- הלשכה לסיוע משפטי 2. פלונית עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותר: עו"ד ד"ר מתן גוטמן; עו"ד ניר פרידמן; פסק-דין עתירה נגד החלטת המשיב 1 (להלן: לשכת הסיוע המשפטי) להעניק סיוע משפטי למשיבה 2, גרושתו של העותר, במסגרת הליך משפטי שפתחה כנגדו. לאחר הגשת העתירה הגיש העותר בקשה נפרדת למתן צו ביניים, במסגרתו יורה בית המשפט ללשכת הסיוע המשפטי להשהות את מתן הסיוע המשפטי למשיבה 2 עד להכרעה בעתירה. על פי הנטען בעתירה, המשיבה 2 יוצגה תחילה על ידי משרד עורכי דין פרטי בתמורה לאחוזים מסוימים משווי התביעה שהגישה נגד העותר, וכי החלטתה לפנות לקבלת סיוע מלשכת הסיוע המשפטי נעשתה אך ורק על מנת ליהנות מפטור מתשלום אגרה שמוקנה למקבלי סיוע משפטי בהליכים המתנהלים בבתי המשפט לענייני משפחה, מכוח תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995. כלפי לשכת הסיוע המשפטי נטען כי החלטתה להעניק סיוע משפטי למשיבה 2 נעשתה בחוסר סמכות, שכן על פי סעיף 2 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, שירותים משפטיים יינתנו "...למי שידו אינה משגת לשאת בהם...". לשיטתו של העותר, המשיבה 2 לא עונה על קריטריון זה נוכח האפשרות העומדת לה, לטענתו, לייצוג שלא מטעם לשכת הסיוע המשפטי. עוד נטען כי פנייתה של המשיבה 2 ללשכת הסיוע המשפטי היתה צריכה להיפסל בגין חוסר תום ליבה ובגין ניצול הליכי הסיוע המשפטי לרעה, היות שנעשתה אך ורק על מנת לזכות בפטור מאגרה. לענין שאלת מעמדו של העותר, נטען כי קבלת הפטור מתשלום האגרה מאפשרת למשיבה 2 לנהל כנגדו הליכים המשפטיים המסבים לו נזק רב. לאחר עיון בעתירה ובנספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות בהחלטתה המקצועית של לשכת הסיוע המשפטי. כידוע, בית המשפט לא יחליף את שיקול דעתה של הרשות המוסמכת בשיקול דעתו, כל עוד החלטתה עומדת בכללי המינהל התקין. זכאותה של המשיבה 2 לקבלת סיוע משפטי נבדקה על ידי לשכת הסיוע המשפטי פעמיים, והיא נמצאה כזכאית לסיוע. למדינה עומדת חזקת התקינות המינהלית, במסגרתה המעשה המינהלי של הרשות מוחזק כתקין אלא אם הוכח אחרת (בג"ץ 10907/04 סולודוך נ' עיריית רחובות, פ"ד סד(1) 331, פסקה 54 (2010)). במקרה הנדון לא הונחה בפני כל תשתית עובדתית המבססת את הטענה כי לשכת הסיוע המשפטי פעלה שלא כדין, ועל כן לא קמה כל עילה להתערבות בהחלטתה. אף שברור שהעותר אינו שבע רצון מהחלטת לשכת הסיוע המשפטי להעניק סיוע משפטי למשיבה 2, אין בכך משום פגיעה בזכויותיו, שכן קבלת סיוע משפטי בהתאם לחוק הסיוע המשפטי היא ענין שבין המבקש לבין המדינה, ואין לעותר כל מעמד חוקי לענין זה, והוא בגדר מתעבר על ריב לא לו (בג"ץ 5787/18 רובינשטיין נ' לשכת הסיוע המשפטי, פסקה 7 (21.11.2018)). העתירה אף לא מעלה שאלות בעלות חשיבות ציבורית החורגות מנסיבותיו של המקרה הקונקרטי, אשר עשויות להצדיק בירורה בגדר עתירה ציבורית. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. העותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ₪. ניתן היום, ‏ט' באדר התשפ"א (‏21.2.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21007450_B02.docx דמ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il