הגר גפן נ. משרד המשפטים/פרקליטות המדינה

6 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 74489-12-25 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ העותרת: הגר גפן נגד המשיבים: 1. משרד המשפטים/פרקליטות המדינה 2. משטרת ישראל/ מחוז ש"י 3. פרקליטות מחוז ירושלים פלילי בשם העותרת: עו"ד מיכל פומרנץ בשם המשיבים: עו"ד אילנית ביטאו פסק-דין השופטת יעל וילנר: 1. לפנינו עתירה בה מבוקש, בעיקרו של דבר, כי ייפתח מחדש תיק החקירה בעניין תקיפתה של העותרת; כי תישקל העברת החקירה לגורם אחר במשטרת ישראל; וכי נורה על קיום בדיקה בדבר התנהלות תחנת עציון במשטרת ישראל (להלן: משטרת עציון) בכל הנוגע לטיפול בתלונת העותרת. רקע 2. ברקע העתירה עומד מקרה אלימות חמור שהתרחש לפני למעלה משלוש שנים. כפי שעולה מהעתירה, ביום 19.10.2022 הותקפה העותרת באכזריות, עת שהשתתפה במסיק זיתים בקרבת הכפר כיסאן והיישוב מעלה עמוס (להלן: אירוע התקיפה). בעקבות התקיפה נגרמו לעותרת שברים בצלעות, חור בריאה וכן חבלות נוספות; והיא אושפזה למספר ימים, שלאחריהם אף נדרשה לתקופת שיקום ממושכת. 3. בעקבות אירוע התקיפה פנתה העותרת מספר פעמים לגורמי הביטחון השונים – שב"כ, צה"ל ומשטרת ישראל – והלינה על אי-ביצוען של פעולות חקירה חיוניות בקשר לאירוע התקיפה. ביום 26.10.2022 התקבלה תגובת המשטרה לפניות העותרת, שבה נאמר כי נפתחה חקירה פלילית המנוהלת על ידי משטרת עציון, ו"אף הוקם צוות מיוחד לטיפול באירוע". 4. בהמשך לכך, שלחה העותרת מספר פניות בבקשה לקבל מידע על החקירה. ביום 1.1.2024 התקבלה תשובת המשטרה לפניות העותרת, שלפיה התיק נסגר – ללא שצוינה עילת הסגירה או מועדה. 5. ביום 9.5.2024 הגישה העותרת ערר על סגירת התיק למשיבה 1 – מחלקת העררים בפרקליטות המדינה – בו נטען כי במסגרת החקירה לא בוצעו פעולות חיוניות רבות. לערר צורפו תמונות וסרטונים של אירוע התקיפה. לאחר הגשת הערר פנתה העותרת לקבל אישור על פתיחת תיק ערר, אך מטעם המשיבה 1 נמסר כי חומרי החקירה טרם עברו מהמשטרה, ולפיכך לא נפתח תיק כאמור. העותרת פעלה מול המשיבות 1 ו-2 להעברת חומרי החקירה, ללא הצלחה. רק כעבור כ-8 חודשים, ביום 30.12.2024, הודיעה המשיבה 1 על פתיחת תיק הערר. 6. ביום 13.8.2025, כשנה ושלושה חודשים מיום הגשתו, התקבלה תשובה מטעם המשיבה 1 לערר. בתשובה נאמר כי לאחר תחילת הטיפול בתיק "התברר כי ההחלטה על סגירת התיק התקבלה שלא על-ידי הגורם המוסמך המתאים"; וזאת, משום שתיק החקירה נסגר על ידי קצין חקירות במשטרת ישראל, בעוד, שבהתאם להוראות הדין, סמכות ההחלטה בעניינו נתונה לפרקליטות המחוז. משכך, המשיבה 1 הודיעה כי תיק הערר ייגנז, והערר לא ייבחן לגופו. המשיבה 1 הוסיפה, כי נוכח חלוף הזמן ממועד פתיחת התיק בלשכתה, היא שקלה את האפשרות לטפל בערר לגופו, ולהעבירו להכרעת הגורם שהיה אמור לטפל בתיק. אולם, לדבריה, אפשרות זו אינה ישימה, בשל חוסרים בחומרי החקירה שהועברו אליה. על כן, תיק החקירה הוחזר למשטרת עציון "לשם העברת מלוא החומר לפרקליטות המחוז וקבלת החלטה מחודשת לגופו של עניין". 7. מאז החלטת המשיבה 1 פנתה העותרת מספר פעמים למשיבה 3 – פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) – על מנת לזרז את הטיפול בעניינה; אולם מטעם המשיבה 3 נמסר כי תיק החקירה טרם התקבל במשרדיה. 8. בעקבות השתלשלות האירועים המתוארת, ביום 26.12.2026 הוגשה העתירה שלפנינו. העתירה והמשך ההליכים 9. בעתירתה, מלינה העותרת על התנהלות המשיבה 2 בעניינה, וטוענת כי מחדלי החקירה הרבים הם שהביאו לכך שחקירת אירוע התקיפה נסתיימה מבלי שהועמדו האשמים לדין. העותרת גם תוקפת את המשיבות 1 ו-3, וטוענת כי התנהלותן תרמה, ועודנה תורמת, לפגיעה בחקירת האירוע. העותרת מפרטת בהרחבה את המחדלים השונים שהתרחשו לטענתה במהלך החקירה. בסיכומם של דברים, העותרת מבקשת כי נורה למשיבות להשלים את פעולות החקירה הנדרשות, ובתוך כך כי נורה למשיבה 2 להעביר את חומרי החקירה למשיבה 3. כמו כן, מבקשת העותרת כי נורה על עריכת בדיקה בדבר התנהלותה הפסולה, לטענתה, של משטרת עציון במסגרת החקירה, וכן כי תישקל העברת החקירה לידי גורם אחר במשטרה. 10. ביום 2.1.2026, כשבוע לאחר הגשת העתירה, הודיעו המשיבים כי ביום 31.12.2025 הועברו חומרי החקירה ממשטרת ישראל לפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), וביקשו פרק זמן נוסף לצורך בחינת חומרי החקירה וקבלת החלטה בעניינם. 11. ביום 29.1.2026 עדכנה העותרת כי יום קודם לכן נשלחה אליה הודעה מטעם המשיבה 3, שלפיה הוחלט על גניזת התיק בגין חוסר ראיות מספיקות. באותה הודעה מטעם המשיבה 3 נמסר לעותרת כי באפשרותה להגיש ערר על החלטת הסגירה תוך 60 ימים. בהמשך להודעת המשיבה 3, העותרת ביקשה כי נורה על הותרת העתירה תלויה ועומדת; וכי נורה למשיבים לטפל ולהכריע בערר כפי שהוגש על ידה ביום 9.5.2024 – שכן לטענתה, הערר שהגישה בזמנו זהה לערר בו על המשיבה 1 להכריע כעת. העותרת מוסיפה כי היא עומדת על הסעד העקרוני שהתבקש בעתירה בדבר הבדיקה שיש לערוך ביחס להתנהלות משטרת עציון בנוגע לטיפול בתלונתה. עוד טוענת העותרת כי יש לדידה צורך לבדוק גם את הכשלים החמורים בממשק בין המשיבות 1-2, שתוארו לעיל. 12. ביום 8.2.2026 הגישו המשיבים את תגובתם המקדמית לעתירה, במסגרתה טענו כי יש לדחות את בקשת העותרת להותיר את העתירה תלויה ועומדת. לעמדתם, בנסיבות שבהן התקבלה החלטה חדשה בעניינה של העותרת על ידי הגורם המוסמך, עליה למצות את ההליך המנהלי העומד לרשותה – הגשת ערר חדש למשיבה 1. המשיבים מציינים, כי ככל שהעותרת תחלוק על ההכרעה בערר, תעמוד בפניה האפשרות להגיש עתירה חדשה מתאימה. בשל האמור, המשיבים סבורים שהעתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה, ודינה להימחק. 13. ביום 11.2.2026 (ולאחר מכן שוב ביום 23.2.2026) הוגש ערר כאמור מטעם העותרת. בהתאם להחלטתנו התבקשו המשיבים להבהיר מהו פרק הזמן הקצר ביותר, בהתחשב בהשתלשלות העניינים עד כה, בו ניתן יהיה להכריע בערר. ביום 25.3.2026 הוגשה הודעה מעדכנת מטעם המשיבים במסגרתה נמסר מטעם המשיבה 1 כי פרק הזמן הצפוי לקבלת החלטה בערר בעניינה הוא "כשלושה חודשים ממועד פתיחת תיק הערר בפועל ועם החזרה לשגרת עבודה במתכונתה המלאה במשרד". דיון והכרעה 14. בפתח הדברים אציין את המובן מאליו – יש להצר מאוד על הימשכות ההליכים ועל הליקויים שנפלו בטיפול בעניינה של העותרת, אשר הביאו להגשת העתירה. 15. לעצם העניין, הרי שכידוע, בהתאם לפסיקתו של בית משפט זה, כאשר חל שינוי מהותי בתשתית העובדתית הניצבת ביסוד עתירה, אין מקום להשאירה תלויה ועומדת – ויש להורות על דחייתה (ראו, מיני רבים: בג"ץ 8760/21 רגבים נ' שר הבטחון, פס' 9 ‏(‏14.9.2022‏);‏‏‏‏ בג"ץ 10183/16 קומותיים בע"מ נ' שר האוצר , פס' 4 ‏(‏21.3.2017‏)). 16. כך, בענייננו, הסעד העיקרי שמבוקש בעתירה הוא להורות על פתיחה מחדש של תיק החקירה בעניין אירוע התקיפה. בשלב זה, לאחר שתיק החקירה הועבר למשיבה 3 לבחינה ולמתן הכרעה, ומשזו מסרה את החלטתה, נראה כי התשתית העובדתית שביסוד העתירה אינה עדכנית, והסעד העיקרי שמבוקש בגדרה אינו רלוונטי עוד. 17. על האמור יש להוסיף כי העותרת החלה כאמור למצות את ההליך המנהלי העומד לרשותה – הגשת ערר לפי סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982; וכי לאחר שתימסר לה ההחלטה בהליך הנ"ל תעמוד בפניה גם האפשרות לפנות שוב לבית המשפט, ככל שתסבור שתוצאות ההליך מצדיקות זאת. נציין כי רשמנו לפנינו את הודעת המשיבה 1 שלפיה ההחלטה בערר כאמור תינתן תוך 3 חודשים ממועד החזרה לשגרת עבודה מלאה במשרדיה. חזקה על המשיבה כי תעמוד במסגרת הזמנים האמורה. 18. בשים לב לכל האמור, אציע לחברותיי כי העתירה תידחה. מאחר שהעתירה השיגה את מטרתה, ולו באופן חלקי, אציע כי המשיבים יישאו בהוצאות העותרת בסכום של 10,000 ש"ח. יעל וילנר שופטת השופטת גילה כנפי שטייניץ: אני מסכימה. גילה כנפי-שטייניץ שופטת השופטת דפנה ברק-ארז: אני מצטרפת לתוצאה שאליה הגיעה חברתי השופטת י' וילנר במקרה זה, אך אני רואה חובה לעצמי להוסיף מספר דברים משלי. אכן, משההתדיינות בעתירה סייעה להעלות את הטיפול בעניין על מסלולו התקין, גם אם באיחור רב, אין מקום למתן סעד אופרטיבי נוסף בשלב זה. אולם, חשוב להדגיש כי התמונה שהצטיירה מן המסמכים שהוגשו לבית המשפט – משני הצדדים – היא קשה. מדובר במקרה אלימות חמור משנת 2022 שבו אשה הותקפה באכזריות, אשר לכאורה לא זכה להתייחסות רצינית ומכבדת מגורמי אכיפת החוק במשך זמן רב. המתלוננת הובלה תקופה ממושכת לאורכה של דרך ללא מוצא, נדחתה בטענות פורמאליות, ולא קיבלה כל מענה ממשי מצד הרשויות. תיק החקירה שנפתח נסגר לאחר יותר משנה ללא כל הסבר, על-ידי גורם בלתי מוסמך במשטרה. כמעט שנתיים נוספות שחלפו בחוסר מעש, או לכל הפחות בגרירת רגליים, הולידו את העתירה הנוכחית. רק לאחר הגשתה, ולמעלה משלוש שנים מאירוע התקיפה, הועברו חומרי החקירה לראשונה לבחינתם של הגורמים המוסמכים בפרקליטות. הנזק אינו רק נזקה הפרטי של העותרת – בגוף ובנפש – אלא נזק לחברה כולה. אכן, תחומי האחריות של רשויות האכיפה הם רבים. אולם, מושכלות ראשונים הם כי מתן מענה לאירועי אלימות חמורים, שאף הביאו לתוצאות קשות, אמורים להיות בסדר עדיפות עליון. העותרת – נפגעת עבירה – אינה אמורה להיות הגורם היוזם, הדוחף והמדרבן את הליכי החקירה והאכיפה ביחס לתקיפתה. גורמי אכיפת החוק הם אלה שאמורים להוביל את התהליך ולקדם אותו בשקידה ראויה, בהתאם להוראות הדין. ניתן אך להרהר מה היה עולה בגורלו של אדם אשר אין בידיו המשאבים והכלים לנהל בעצמו את המסע לרדיפת צדק בעניינו. לא ניתן לעבור לסדר היום על התנהלות מסוג זה, ולא ניתן להחריש. דפנה ברק-ארז שופטת הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת י' וילנר. ניתן היום, י"א ניסן תשפ"ו (29 מרץ 2026). דפנה ברק-ארז שופטת יעל וילנר שופטת גילה כנפי-שטייניץ שופטת