סלאח חביישי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 7440/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 7440/07 בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט י' אלון המערער: סלאח חביישי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בתפ"ח 4001/07 שניתן ביום 4.7.07 על ידי כבוד השופטים א' שיף, ח' הורוביץ וצ' קינן תאריך הישיבה: כ' באדר ב התשס"ח (27.03.08) בשם המערער: עו"ד ז' גלעד בשם המשיבה: עו"ד מ' קרשין פסק-דין השופט י' אלון: 1. המערער הורשע על פי הודאתו בבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים א' שיף, ח' הורוביץ וצ' קינן), במעשה אינוס בנסיבות מחמירות, מעשי סדום ומעשים מגונים. דינו נגזר לעשר שנות מאסר, למאסר על תנאי ולפיצוי כספי למתלוננת. בפנינו ערעור שהגיש על גזר הדין. ואלה המעשים בהם הודה והורשע המערער: המתלוננת וחברתה הגיעו ביום 18.12.06 לחגוג מסיבת חנוכה במכללת הגליל המערבי. גם המערער וחבריו הגיעו לאותה החגיגה. סמוך ל-19:30 פנתה המתלוננת לחברתה וביקשה כי יחזרו למכינה הסמוכה בה התגוררו. החברה סירבה. המערער ששמע זאת, הציג עצמו בפני המתלוננת כ"אמיר מאגודת הסטודנטים", והציע לה כי יסיע אותה ליעדה. המתלוננת הסכימה והשניים יצאו לדרכם. בעת הנסיעה נישק המערער את המתלוננת, היא הדפה אותו מעליה ודרשה שיניח לה. בתגובה, חיבק אותה המערער, התנצל ואמר כי יביא אותה ליעדה. השניים הגיעו לתחנת האוטובוס שליד המכינה. המתלוננת ירדה והחלה לצעוד ליעדה. המערער יצא אחריה, דחף אותה לתעלה סמוכה, נשכב עליה והחל לנשקה. על אף תחינותיה כי יניח לה, פשט ממנה המערער בכוח את בגדיה, תוך שהוא קורע אותם, רכן על חזה, פישק בכוח את רגליה ותוך הפעלת כוח ואיומים בעל אותה, ביצע בה מין אוראלי והחדיר אצבעות לאיבר מינה ולפי הטבעת. כל אותה העת התחננה בפניו המתלוננת כי יחדל, צעקה, ניסתה להאבק עמו, שרטה בו ונשכה בגופו – אולם המערער, תוך הפעלת כוח, ביצע בה את מעשיו. לאחר שסיים הותיר אותה המערער בתעלה שלצד הכביש כשהיא חבולה חבלות רבות בכל חלקי גופה, לקח עמו את מכשיר הטלפון הנייד שלה והסתלק מהמקום. 2. בהודעת הערעור ובטיעוניו על פה אין הסניגור חולק על חומרתם הקשה מאוד של המעשים בהם הורשע המערער. טיעוניו להתערבות בעונשו מתמקדים כולם בנתוניו האישיים של המערער, גילו הצעיר, עברו הנקי מפלילים, רקעו ומשפחתו הנורמטיביים, העובדה שהתנדב משך שנתיים לשרות לאומי בבית חולים על אף היותו בן למשפחה מוסלמית, ועוד מעלות טובות באישיותו. על כך מוסיף הסנגור, כי המערער הודה בכל המיוחס לו בחקירתו במשטרה ולאחר מכן מיד בפתח המשפט. משפחתו גייסה, עוד בטרם גזר דין, סכום כספי לפיצוי המתלוננת, ולאחר מתן גזר הדין שולם מלוא סכום הפיצוי למתלוננת שנפסק כנגד המערער (30,000 ש"ח). לטענת הסנגור, נתונים אלה של המערער, אישיותו ומשפחתו – מן הדין היה שמשקלם יגבר באיזוני הענישה של בית המשפט קמא, אולם אלה לא באו לידי ביטוי כנדרש בעונש הקשה של עשר שנות מאסר שנגזר עליו. 3. בבוא בית המשפט לגזור דינו של נאשם על פשעיו ומעלליו – יאזן וישקול אלה מול אלה את חומרת המעשים ותוצאותיהם, מחד גיסא, ואת נסיבותיו, דמותו ואישיותו של הנאשם, מאידך גיסא. חומרת המעשים בהם הורשע המערער שבפנינו קשה היא עד למאוד. האיש עינה, התעלל, השפיל ואנס אשה צעירה – כמעט נערה – וזאת בברוטאליות, באלימות ובכוונת מכוון. מעשיו המחרידים תוכננו על ידו מראש. משהבחין כי הנערה מבקשת לנסוע ממקום המסיבה בה היו למכינה בה התגוררה, התחזה בפניה כאדם אחר והציע להסיעה. כבר בדרכם למכינה החל כופה עצמו עליה, והיא הדפה אותו מעליה. הוא התנצל והבטיח כי ימשיך להסיעה למכינה, ובכך מנע את חמיקת הטרף מבולעו. כשיצאה את המכונית, הלך אחריה, הפילה לתעלה לצד הדרך ושם התעלל בה וביצע בה את זממו הנפשע שוב ושוב. כל אותו הזמן התחננה בפניו שיניח לה, נאבקה בו, ניסתה להדפו מעליה – אולם הוא בברוטאליות ובכוח אנס אותה, ביצע בה מעשי סדום רעים וקשים והוסיף והשפיל את צלמה וכבודה במעשים מכוערים ומגונים. לאחר שסיים לבצע את מעשיו הותיר אותה בתעלה חבולה בנפשה ובגופה, ואף דאג ליטול עמו את מכשיר הטלפון שלה על מנת שלא תוכל להזעיק עזרה. אלה היו מעשיו. תוצאות אותם המעשים – כפי שפורטו בתסקיר נפגעת העבירה – הן מחרידות. קרבן מעשיו של המערער הינה צעירה כבת עשרים, נערה מבית דתי אשר שרתה אותה תקופה במסגרת השרות הלאומי ובמקביל למדה במכללה בצפון. המעשים הנפשעים שביצע בה המערער הותירו חותמם בגופה ובנפשה ושינו מן הקצה אל הקצה את מהלך חייה. גם אלמלא הוגש תסקיר נפגע העבירה, לא קשה היה לשער ולהעריך את ההרס והאובדן שמותירים מעשים – כמעשיו של המערער – בנפש הקורבן. התכנון הברוטאליות והאכזריות בהם עשה המערער את מעשיו, ממקמים אותם במרום החומרה של מעשי האינוס, ופועל יוצא מכך ברמת הענישה המתבקשת. לצד חומרתם המופלגת של פשעי המערער ומעשיו, שקל בית המשפט קמא לזכותו כל צד זכות וכל טענת קולא אפשרית. תוצאת גזר הדין נמצאת בעינינו בנסיבות הדברים מאוזנת וראויה. אלמלא נסיבותיו האישיות, עברו הנקי מפלילים והודאתו כאמור – ראוי היה המערער לעונש חמור מזה שהוטל עליו. לא מצאנו מקום להוסיף ולהקל עם המערער מעבר לכך. לאור זאת, אציע לחברי כי נדחה את הערעור. ש ו פ ט המשנה לנשיאה א' ריבלין: אני מסכים. המשנה לנשיאה השופט י' דנציגר: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' אלון. ניתן היום, י"ז באייר התשס"ח (22.5.2008). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07074400_A01.doc עכב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il