פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 7439/04

משה זר נ. אלוף משה קפלינסקי

עתירה נגד הכרזת המשיב על מאחז 'רמת גלעד' כשטח מתוחם האוסר כניסה ושהייה בו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 12/09/2004 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 7439/04 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תכנון ובנייה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד הכרזת המשיב על מאחז 'רמת גלעד' כשטח מתוחם האוסר כניסה ושהייה בו.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 7439/04

משה זר נ. אלוף משה קפלינסקי

עתירה נגד הכרזת המשיב על מאחז 'רמת גלעד' כשטח מתוחם האוסר כניסה ושהייה בו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים הגישו עתירה נגד החלטת אלוף פיקוד המרכז להכריז על מאחז 'רמת גלעד' כשטח מתוחם, הכרזה האוסרת על כניסה ושהייה במקום. העותרים טענו לבעלות על הקרקע וטענו כי הם פועלים להסדרת הבנייה. המשיבים טענו כי המבנים הוקמו ללא היתר וכי הליך הרישום של העותרים לא הושלם מזה שנים בשל מחדליהם. בית המשפט העליון דחה את העתירה, בקובעו כי המבנים הוקמו ללא היתר וכי העותרים לא הוכיחו בעלות על הקרקע. בית המשפט הדגיש כי כל עוד לא הושלם הליך הרישום, אין בטענת הבעלות כדי למנוע מהמשיב להפעיל את סמכותו להכרזה על שטח מתוחם.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' ברק, א' מצא, מ' חשין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • משה זר
  • משפחת שוהם
  • משפחת גבאי
  • משפחת יעיש
  • משפחת יהודה
  • משפחת זוהר
  • המועצה המקומית קרני שומרון

נתבעים

  • אלוף משה קפלינסקי
  • תא"ל אילן פז
  • אל"מ שלמה פוליטיס

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרים טוענים לבעלות על השטח.
  • העותרים פועלים להקמת שכונת מגורים ולקבלת היתרי בנייה.
  • הכרזת המשיב על השטח כשטח מתוחם ניתנה שלא כדין.
טיעוני ההגנה
  • המאחז הוקם ללא היתרי בנייה וללא אישור רשויות התכנון.
  • השטח מצוי בחלקו בבעלות המדינה ובחלקו בבעלות פרטית שלא הובררה.
  • הליך הרישום של העותר לא הושלם בשל אי-צירוף מפות נדרשות.
מחלוקות עובדתיות
  • שאלת הבעלות על הקרקע.
  • קיומם של אישורים לבנייה בשטח המאחז.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • צו בדבר מבנים בלתי מורשים (הוראת שעה) (יהודה ושומרון) (מס' 1539), התשס"ד-2003.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • מסמכים סודיים שהוצגו על ידי העותרים כראיה לבעלות או לאישור בנייה.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 7439/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7439/04 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא א' מצא כבוד השופט מ' חשין העותרים: 1. משה זר 2. משפחת שוהם 3. משפחת גבאי 4. משפחת יעיש 5. משפחת יהודה 6. משפחת זוהר 7. המועצה המקומית קרני שומרון נ ג ד המשיבים: 1. אלוף משה קפלינסקי 2. תא"ל אילן פז 3. אל"מ שלמה פוליטיס עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ב' באלול התשס"ד (19.08.2004) בשם העותרים: עו"ד יוסף פוקס בשם המשיבים: עו"ד הרן רייכמן; עו"ד מרן אשונגר פסק-דין הנשיא א' ברק: עתירה המופנית כנגד הכרזתו של המשיב 1 על מאחז "רמת גלעד" כשטח מתוחם, כאמור בצו בדבר מבנים בלתי מורשים (הוראת שעה) (יהודה ושומרון) (מס' 1539), התשס"ד-2003 (להלן: הצו). 1. מאחז רמת גלעד (להלן: המאחז) הוקם במאי 2001, בפאתיה הדרומיים של העותרת 7. במסגרתו הוצבו מספר מבנים יבילים, בהם מתגוררים העותרים 1-6. המאחז סווג (ביום 5.11.03) על ידי המנהל האזרחי באזור יהודה ושומרון כמאחז בלתי חוקי. בעקבות זאת הוצאו צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה מכוח חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים (מס' 79) לשנת 1966. כמו כן המשיב 1 הכריז (ביום 9.5.04), מכוח הסמכות שניתנה לו בצו, על שטח המאחז כשטח מתוחם. הכרזה זו אוסרת, בין היתר, כניסה ושהיה בשטח המתוחם. העותרים השיגו (ביום 16.5.04) על הכרזת המשיב 1. בהשגתם טענו העותרים כי לעותר 1 (להלן: העותר) הבעלות על השטח ולחילופין כי שאלת בעלותו מצויה בהליך של בקשה לרישום ראשון במקרקעין לא מוסדרים. ההשגה נדחתה (ביום 4.8.04). המשיב 1 (להלן: המשיב), באמצעות היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון, נימק את דחיית ההשגה בכך שלא הוצגו מסמכים המעידים על קבלת היתרי בנייה בשטח המתוחם, תוך שהוא דוחה את טענות העותר לבעלות על שטח המאחז. על דחיית השגתם הגישו העותרים (ביום 10.8.04) את העתירה שלפנינו. 2. העותרים טוענים בעתירתם, כי הכרזת המשיב על המאחז כשטח מתוחם ניתנה שלא כדין. לטענתם, המשיב אינו מוסמך להכריז על שטח המצוי בבעלות העותר כשטח מתוחם. עוד טוענים העותרים כי הם פועלים להקמת שכונת מגורים בשטח המאחז ולקבלת היתרי בנייה. במסגרת זאת הוגשו בקשות להקמת שכונת מגורים בשטח המאחז (תב"ע 117/16) ולקבלת היתרי בנייה. המשיבים טוענים, לעומת זאת, כי שטח המאחז מצוי בחלקו בבעלות המדינה ובחלקו האחר בבעלות פרטית שלא הובררה זהות בעליו. המשיבים מציינים, כי בקשת העותר לרישום ראשון של הקרקע הוגשה עוד בראשית שנת 1992. עם זאת, הדיון בבקשה לגופה לא החל עד למועד הגשת העתירה וזאת מכיוון שהעותר לא צירף לבקשתו את המפות הנדרשות לצורכי בחינת בקשתו (בהתאם לתקנות לרישום מקרקעין (בקשות לרישום נכסי דלא ניידי אשר טרם נרשמו) (יהודה ושומרון), התשמ"ד- 1984). כן טוענים המשיבים כי מבני המאחז הוקמו ללא היתר בנייה כדין וללא אישור רשויות התכנון. לפיכך, טענתם היא כי דין העתירה להידחות. 3. לאחר ששמענו את טענות העותרים הורינו (ביום 19.8.04) לצדדים להגיש הודעות משלימות המתייחסות לקיומו של מסמך סודי המאפשר, לטענת העותרים, בנייה בשטח המאחז. העותרים מתייחסים בהודעתם המשלימה (מיום 24.8.04) לשני מסמכים סודיים. לטענתם, מסמכים אלה מוכיחים את דבר בעלותו של העותר על שטח המאחז ואת האישור שניתן לבנייה בשטח זה. המשיבים טוענים בתגובתם (מיום 6.9.04), כי מסמכים אלה אינם מצביעים על אישור בנייה ואף יש בהם כדי לשלול את טענת העותר לבעלות על שטח המאחז. 4. לאחר שעיינו בחומר שלפנינו נחה דעתנו כי דין העתירה להידחות. העותרים לא ביססו עילה להתערבותנו בהכרזת המשיב על שטח המאחז כשטח מתוחם. אין חולק כי מבני המאחז הוקמו ללא אישור מרשויות התכנון הרלבנטיות וללא היתר בנייה כדין. זאת ועוד, התשתית העובדתית שהובאה בפנינו ובכללה המסמכים הסודיים לא מצביעה כי שטח המאחז מצוי בבעלות העותר. אכן, העותר החל בהליך לרישום ראשון של שטח המאחז לפני כ- 12 שנים. הליך זה טרם הושלם מאחר שהעותר לא צירף את המסמכים הנדרשים. כל עוד לא הסתיים ההליך לבירור מעמדו המשפטי של שטח המאחז, טענת העותר לבעלות על שטח המאחז, כשלעצמה, אינה מצדיקה את התערבותנו בהכרזת המשיב (ראו והשוו: בג"ץ 419/88 בשיר נ' מועצת התכנון העליונה (לא פורסם); בג"ץ 5149/03 גרוסמן נ' שר הביטחון, נז(4) 426, 429; בג"ץ 9195/03 היכליה וינשטוק נ' הממונה על הרכוש הממשלתי בחבל עזה (לא פורסם)). מטעמים אלה לא מצאנו עילה להתערב בשיקול דעתו של המשיב בהכרזתו על שטח המאחז כשטח מתוחם. 5. אשר על כן, העתירה נדחית. ה נ ש י א המשנה לנשיא א' מצא: אני מסכים. המשנה לנשיא השופט מ' חשין: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק. ניתן היום, כ"ח באלול התשס"ד (14.9.2004). ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04074390_A06.doc/דז/ מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il