פלוני נ. פלוני

6 1 בבית המשפט העליון ע"א 7434/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: פלונית נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטתו של בית משפט השלום ברמלה מיום 19.10.2021 בת"א 67296-07-18 שניתנה על ידי כבוד השופט ז' ימיני בשם המערערת: עו"ד ניר בן חמו פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט השלום ברמלה (השופט ז' ימיני; להלן: המותב) מיום 19.10.2021 בת"א 67296-07-18 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. ביום 30.7.2018 הגישה המשיבה (חברה בע"מ) תביעה נגד המערערת, אשר נתנה בעבר שירותי ראיית חשבון למשיבה – ובה דרשה את השבתם של מסמכים שונים המצויים לטענתה ברשות המערערת. המערערת, מצדה, הגישה תביעה שכנגד המכוונת כלפי המשיבה ומספר נתבעים נוספים. ביום 8.8.2018 נתן מותב אחר (השופטת א' הובר היימן) החלטה המורה למערערת להעביר למשיבה "את כל מסמכי הנהלת החשבונות של [המשיבה] המצויים בידיה או בידי מי מטעמה". בין הצדדים התגלעה מחלוקת בנוגע ליישום החלטה זו, ובתום דיון שהתקיים לפני המותב ביום 4.2.2019 ניתנה החלטה שבה צוין כי "נראה ש[המערערת] עושה ככל העולה על רוחה בענין העברת המסמכים" וכי אם המערערת לא תעביר למשיבה את המסמכים עד למועד מסוים, בית המשפט ימחק את כתב ההגנה של המערערת ואת התביעה שכנגד וייתן כנגדה פסק דין. בהמשך קבע המותב דיון הוכחות בשאלה אילו מסמכים העבירה המערערת למשיבה ואילו מסמכים מצויים בידי המערערת (להלן: סוגיית המסמכים). בתום הדיון, אשר התקיים ביום 19.12.2019, קבע המותב כי על רקע החלטתו בעניין מחיקת התביעה שכנגד ככל שהמערערת לא תעביר את המסמכים, אין מקום בשלב זה לחייב את המשיבה להגיש כתב הגנה בתביעה שכנגד. ביום 22.10.2020 הגישה המערערת בקשה למחיקת התביעה שכנגד. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 9.11.2020, ובקשת המערערת לעיון מחדש בהחלטה זו נדחתה אף היא, ביום 29.12.2020. המערערת הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 29.12.2020 (רע"א (מחוזי מרכז) 21805-01-21), אך בהמשך חזרה בה מבקשה זו. ביום 14.3.2021 התקיים דיון הוכחות בהליך, אשר הוקלט ותומלל, וביום 18.4.2021 הגישה המערערת בקשה לתיקון הפרוטוקול. בהמשך אותו היום קבע בית המשפט כי בטרם קבלת תגובת המשיבה לבקשה, "ימציא ב"כ [המערערת] את ההקלטה של ישיבת ההוכחות הנמצאת בידו" – אך המערערת הודיעה כי בא-כוחה לא הקליט את הדיון. בהחלטה מיום 8.6.2021 הורה המותב לבאי-כוח הצדדים לאסוף ממזכירות בית המשפט תקליטור המכיל את הקלטת הדיון, ולאחר שהמשיבה הגישה תגובה לבקשה, הורה בית המשפט קמא ביום 15.6.2021 על תיקון הפרוטוקול "רק בקשר לתיקונים שהסכים [להם] ב"כ [המשיבה]". ביום 28.6.2021 הגישה המערערת בקשה נוספת לתיקון פרוטוקול הדיון מיום 14.3.2021, בעקבות ההאזנה להקלטת הדיון. בנוסף ביקשה המערערת הארכת מועד להגשת סיכומיה בסוגיית המסמכים, כך שאלו יוגשו לאחר מתן ההחלטה בבקשה לתיקון הפרוטוקול. לאחר שהמשיבה הגישה תגובה מטעמה, נעתר בית המשפט קמא ביום 19.7.2021 לבקשה לתיקון הפרוטוקול רק בכל הנוגע לתיקונים שהוסכמו על המשיבה. עוד חייב בית המשפט קמא את המערערת בהוצאות המשיבה בסך 2,500 ש"ח "מאחר ומדובר בבקשה שנייה לתיקון פרוטוקול", והורה למערערת להגיש את סיכומיה עד ליום 18.8.2021. ביום 16.8.2021 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב, שבה ציינה כי בכוונתה להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה בבקשה השנייה לתיקון הפרוטוקול וכן ביקשה הארכת מועד להגשת סיכומיה בסוגיית המסמכים. בקשת הפסלות התמקדה בהחלטה בבקשה השנייה לתיקון הפרוטוקול, שבה, כך נטען, גילה המותב "באופן חד וברור את העדפתו המוחלטת" למשיבה ואת "דעתו הקדומה" ביחס למערערת. המערערת טענה כי נטייה זו של בית המשפט קמא באה לידי ביטוי לכל אורך ניהול ההליך, אך טרם מתן ההחלטה מיום 19.7.2021 האינדיקציות הללו "לא התגבשו לכדי אותה מאסה קריטית" המעידה על חשש ממשי למשוא פנים. לגישת המערערת, היה על המותב להקשיב להקלטת הדיון ולהכריע בבקשות לתיקון הפרוטוקול לגופן, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה, וזאת בפרט נוכח העובדה שהמשיבה הגישה באיחור את תגובותיה לבקשות. המערערת הוסיפה וטענה כי יש טעם לפגם בכך שהמותב הניח בהחלטתו מיום 18.4.2021 כי בא-כוחה מחזיק בהקלטה של הדיון; וכי חיובה בהוצאות המשיבה מעיד אף הוא על "הטייתו הברורה" של המותב נגדה. המערערת הוסיפה והעלתה השגות על ההחלטות שניתנו בעניין מחיקת התביעה שכנגד, וכן טענה כי באחד מדיוני ההוכחות שהתקיימו בהליך הזהיר המותב את בא-כוחה, הפריע לחקירה וקטע אותה. עוד הפנתה המערערת למספר התבטאויות של המותב מדיונים שקדמו ליום 14.3.2021, "שלא באו לידי ביטוי במסגרת הפרוטוקול" – ובהן אמירה מדיון בחודש אוקטובר 2019 כי העובדה שהמערערת הגישה תביעה שכנגד "מעידה עליה משהו"; עידוד המשיבה להגיש תביעה נוספת נגד המערערת; ואמירה לפיה המערערת "אינה רוצה להיפרד בשלום מבעלי [המשיבה]". לאחר שהמשיבה הגישה תגובה מטעמה לבקשת הפסילה, בית המשפט קמא דחה את בקשת המערערת בהחלטה מיום 19.10.2021. באשר להתבטאויות הנטענות אשר לא תועדו בפרוטוקול, הדגיש המותב כי היה ביכולתו של בא-כוח המערערת לבקש את תיקון הפרוטוקול אך הוא נמנע מלעשות כן. עוד ציין בית המשפט קמא כי השגותיה של המערערת על החלטות שיפוטיות שניתנו בעניינה, בפרט בכל הנוגע לתביעה שכנגד, הן "ערעוריות" במהותן. באשר לסוגיית תיקון פרוטוקול הדיון מיום 14.3.2021 ציין בית המשפט קמא כי כאשר מתעוררת מחלוקת בנוגע לאמינות התמליל, "יש לזנוח את התמליל ולשמוע את ההקלטה עצמה" – ומשכך היה על המערערת להגיש את סיכומיה על בסיס התקליטור שנמסר לה. לבסוף הדגיש בית המשפט קמא כי הוא "גילה אורך רוח ניכר" בבירור השאלה אם המערערת קיימה את ההחלטה בעניין מסירת המסמכים וכי "דווקא כל האמור לעיל מצביע על כך שאין כל חשש למשוא פנים מצד בית המשפט כלפי צד זה או אחר". עוד קבע המותב כי המועד להגשת סיכומי המערערת יעוכב עד למתן פסק דין בערעור על החלטת הפסלות, ככל שיוגש. מכאן הערעור שלפניי, שבו חוזרת המערערת על הטענות שהעלתה בפני בית המשפט קמא. המערערת מדגישה כי לכל אורך ניהול ההליך הפנה המותב "התבטאויות אישיות וקשות" כלפיה ונתן בעניינה החלטות "לא מאוזנות", ולגישתה אף קיים ספק מהותי בשאלה אם קיימת לבית המשפט סמכות עניינית לדון בהליך. עם זאת, כך מוסבר, רק לאחר ההחלטה השנייה בעניין תיקון הפרוטוקול החליטה המערערת כי "אין מנוס" מהגשת בקשת הפסלות. המערערת טוענת כי הסבריו של המותב בהחלטת הפסלות בנוגע לסוגיית הפרוטוקול מהווים "ניסיון לשכתב או לתקן בדיעבד" את החלטתו בנושא, וכי אין מקום להורות לצדדים לסכם את טענותיהם על בסיס התקליטור. בנוסף נטען כי נימוקיו של המותב לדחיית בקשת הפסלות משקפים את "הביקורת המוסרנית והמגדרית הרבה" שלו כלפיה ואף כוללים "הכרעות שמקומן בפסק הדין". זאת, כך המערערת, נוכח העובדה שבפתח ההחלטה מיום 19.10.2021 הסביר בית המשפט קמא את הרקע להגשת התביעה, ובתוך כך ציין שבין המערערת ובין בעלי המשיבה התקיימה בעבר "מערכת יחסים זוגית אינטימית". לטענתה, אמירה זו "מקבעת את דמותה של המערערת כאשה, אשר פועלת משיקולים אישיים ותאוות נקם". עוד מפנה המערערת לאמירה נוספת של המותב מהמשך החלטת הפסלות, שם ציין כחלק מתיאור הרקע להגשת ההליך כי "מטבע הדברים, לאור טיפולה של [המערערת] בכל ענייני המס של עסקי [בעלי המשיבה], כל המסמכים הקשורים להנהלת החשבונות והטיפול בענייני המס של [בעלי המשיבה] היו ברשותה ובשליטתה ובחזקתה". לטענת המערערת, השאלה אם כל המסמכים אכן היו מצויים בשליטתה – או רק חלקם – היא השאלה העיקרית שבה יש להכריע בהליך, ומשכך התבטאות זו של בית המשפט מהווה הבעת עמדה בנוגע לסוגיה מרכזית בהליך. כמו כן מלינה המערערת על כך שהמותב התייחס בהחלטת הפסלות לבא-כוחה "באופן אישי וישיר", תוך "עירובו בכוח" בהליכים; ועל כך שהמותב התייחס לטענות שכלל לא הועלו בבקשת הפסלות, אלא בתלונה שהגישה המערערת לנציב תלונות הציבור על שופטים. להשלמת התמונה יצוין כי המערערת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת המותב בבקשה השנייה לתיקון הפרוטוקול, מיום 19.7.2021, ובקשה זו נדחתה ביום 21.11.2021 (רע"א (מחוזי מרכז) 34390-11-21). עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. תחילה יש להדגיש כי טענות המערערת בנוגע לאירועים שקדמו לבקשות לתיקון פרוטוקול הדיון מיום 14.3.2021, התרחשו חודשים ואף שנים טרם הגשת בקשת הפסלות ולפיכך הן נגועות בשיהוי כבד, אשר מצדיק את דחייתן מטעם זה בלבד (ע"א 2474/20 אשר נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ, פסקה 7 (3.6.2020)). העובדה שהמערערת נמנעה מלהגיש בקשת פסלות קודם לכן, מסיבותיה שלה, אין בה כדי לרפא פגם זה (ע"א 1828/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (25.3.2021)), מה גם שהמערערת הבהירה בעצמה כי מרכז הכובד של בקשת הפסלות הוא בסוגיית תיקון הפרוטוקול. למעלה מן הצורך אציין כי טענותיה של המערערת בעניין ההחלטות השונות שניתנו בעניינה הן "ערעוריות" במהותן, כך שלא היה מקום להעלותן במסגרת בקשת פסלות; וכי אף אם הייתי מקבלת את הטענה שההתבטאויות הנטענות מהדיונים שקדמו ליום 14.3.2021 אכן נאמרו על ידי המותב – אף שלא תועדו בפרוטוקול – ממילא אין בהן כדי ללמד על חשש ממשי למשוא פנים כלפי המערערת. באשר לסוגיית הבקשות לתיקון הפרוטוקול: כפי שציין המותב בדחותו את בקשת הפסלות, המקום הראוי להעלאת השגות על אופן הטיפול בבקשות לתיקון הפרוטוקול אינו בהליכי פסלות כי אם בהליכי ערעור מתאימים (ע"א 5208/20 פישר נ' בר הלל, פסקה 9 (3.9.2020); ע"א 5675/18 מכללת אלקטריק בע"מ נ' עיריית חדרה, פסקה 4 (27.8.2018)) וכאמור, המערערת אכן הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 19.7.2021. מכל מקום, עיון בהחלטותיו של בית המשפט קמא אינו מגלה בסיס לטענת המערערת בדבר חשש ממשי למשוא פנים כלפיה. האופן שבו תיאר המותב את השתלשלות העניינים בהליך, בהחלטה הדוחה את בקשת הפסלות, אף הוא אינו מעיד על חשש ממשי למשוא פנים, ולא שוכנעתי שההתייחסות לקשר בין המערערת ובעלי המשיבה מעידה על ביקורת "מגדרית" כלפי המערערת. באשר להתבטאות שלפיה כל המסמכים הרלוונטיים, ולא רק חלקם, היו בידי המערערת: אף אם אקבל את טענת המערערת כי מדובר בשאלה מרכזית בהליך, בחינת הקשרם של הדברים מעלה כי אין בהתבטאות זו כדי להצדיק את פסילת המותב. כפי שצוין לעיל, חובתה של המערערת להעביר למשיבה את כל מסמכי הנהלת החשבונות שברשותה מקורה בהחלטת השופטת הובר היימן מיום 8.8.2018. מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי מספר שבועות לאחר מכן, ביום 21.8.2018, נתן מותב אחר (השופט א' בן-דור) החלטה שבה צוין כי תכליתה של אותה החלטה "היא ליצור מצב שבו בידי [המשיבה] עצמה יהיו כל מסמכי הנהלת החשבונות שלה" (ההדגשה הוספה). התייחסותו של המותב למסמכים המצויים בידי המערערת נכתבה, אפוא, על רקע ההחלטות הקודמות בנושא ובעקבות המחלוקת המתמשכת בין הצדדים בנוגע ליישום ההחלטה מיום 8.8.2018. בנסיבות אלו, ובשים לב לעובדה שמדובר בתיאור הרקע להגשת בקשת הפסלות – לא שוכנעתי כי התבטאות זו של המותב מעידה על "נעילת" דעתו בנוגע להליך (ראו והשוו: ע"א 6066/21 ליאב יזמות וניהול פרויקטים בע"מ נ' תורג'מן, פסקה 11 (3.11.2021)). מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ד בכסלו התשפ"ב (‏28.11.2021). ה נ ש י א ה _________________________ 21074340_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1