יקותיאל בן יעקב נ. משטרת ישראל

החלטה בתיק בג"ץ 7429/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 7429/09 בפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט נ' הנדל העותר: יקותיאל בן יעקב נ ג ד המשיבים: 1. משטרת ישראל 2. מפכ''ל המשטרה, ירושלים 3. קצין חקירות גיל דשא, משטרת ישראל 4. שוטרי סיור אלמונים 5. הוועד המקומי להנהלת כפר תפוח 6. מזכיר ישוב כפר תפוח, ישראל בלונדר 7. אגודה שיתופית כפר תפוח 8. דורון הלל, יו''ר ועד הנהלה, אגודה שיתופית כפר תפוח 9. ליאור כהן 10. עמי שמעוני 11. שיכון ופיתוח עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ז' בטבת תש"ע (24.12.09) בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים 4-1: עו"ד ד' מארקס בשם המשיבים 5, 8 ו-10: עו"ד ע' גילדור בשם המשיב 9: בעצמו פסק דין השופטת ע' ארבל: בפנינו עתירה לפינוי פולשים טריים מנכס שהוחזק, על-פי הטענה, כדין על-ידי העותר. 1. לטענת העותר הוא החזיק כדין בנכס ביישוב תפוח, בין בעצמו ובין על-ידי אנשים מטעמו, החל מחודש ינואר 2004 ועד ליום 7.9.09 ברציפות. במועד זה, לטענתו, המשיבים 5-10 השיגו גבול בנכס, באמצעות המשיב 9, והשתלטו על הנכס תוך פינוי חפציו של העותר ממנו. העותר טוען כי הנכס סופק לו במסגרת הסכם עם המשיבים 5 ו-7 לצורך הקמת כלביה שתשרת את ביטחון תושבי האזור. העותר מפרט בעתירתו בהרחבה את השתלשלות הסכסוך בינו לבין המשיבים, את הליכי הבוררות שהתנהלו בבית הדין הרבני, ואת אירועי יום ה-7.9.09, אז פונה הדייר מטעמו בנכס על-ידי המשטרה למרות שהוא זה שהחזיק הנכס כדין. בעקבות השתלשלות עניינים זו הגיש העותר עתירה זו במסגרתה הוא דורש ממשטרת ישראל לפנות את הפולשים הטריים לנכס בו החזיק כדין עד ליום 7.9.09. לטענתו, אין כל ספק מי החזיק בנכס בפועל והמשטרה שהיתה מעורבת באירוע אף ראתה זאת. כמו כן, לטענתו הוא הגיש די ראיות על מנת להוכיח את חזקתו. 2. באת-כוחם של המשיבים 1-4 טענה בפנינו כי מדובר במקרה בו קימת מורכבות עובדתית. לא ברור מטעם מי החזיק בנכס הדייר שהיה בנכס ביום ה-7.9.09. לטענתה ישנן ראיות לכאן ולכאן, ולפיכך יש להעביר את ההכרעה בעניין לערכאה הדיונית המתאימה ולא לאלץ את המשטרה להכריע בסוגיה. לטענתה, בכל פעם שהמשטרה הגיעה למקום היו במקום דיירים אחרים וגם בידי שני הצדדים היו מפתחות לנכס. 3. באת-כוחם של המשיבים 5-8, 10 טענה כי הדייר שהתגורר בנכס היה שוכר מטעם מזכירות היישוב. עם זאת, גם אם דייר זה היה במקום מטעמו של העותר הרי שהוא בחר לשלם את חובותיו ולהחזיר את המפתחות של הנכס, ולפיכך הוא אינו מחזיק עוד בנכס. לאחר שהודיע אותו דייר על כוונתו לעזוב את הנכס חיפשה מזכירות היישוב דייר אחר שישכור את הנכס ואכן סוכם עם משיב 9 כי הוא יהיה השוכר החדש. לטענתה, ביום 7.9.09 החזיר הדייר הקודם את מפתחות הנכס לאחר שפינה אותו מחפציו, אך כשבא מזכיר היישוב לבית ראה שפלש אליו אדם בשם עזרא שטיין אשר מתגורר בכלל בבית אחר בישוב. לפיכך הוזמנה המשטרה אשר עיכבה את מר שטיין לחקירה, ולאחר מכן עיכבה אף פולש נוסף מטעמו של העותר. באותו יום אחר הצהריים נכנס המשיב 9 כשוכר לנכס יחד עם הציוד שלו. 4. לאחר ששמענו את טענות הצדדים הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות. אכן, סעיף 18 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין) מעניק למחזיק במקרקעין כדין הגנה מפני פולשים לנכס, וכך קובע ס"ק (ב): "תפס אדם את המקרקעין שלא כדין רשאי המחזיק בהם כדין, תוך שלושים ימים מיום התפיסה, להשתמש בכוח במידה סבירה כדי להוציאו מהם". הסעיף מאפשר עשיית דין עצמית "מקום שמסיג גבול מבקש לנשל מחזיק כדין מחזקתו, או כאשר מסיג גבול תפס מקרקעין שלא כדין מהמחזיק בהם כדין" (ראו בג"ץ 10302/07 טל בניה והשקעות קרני שומרון נ' שר הבטחון, פסקה 31 (לא פורסם, 16.11.08) (להלן: עניין טל בניה)). הפעלת סמכות הסעיף כרוכה לא פעם בפנייה למשטרה על מנת שתסייע בסילוק הפולש הטרי. מטרת הסיוע מצד המשטרה היא להחזיר את המצב לקדמותו תוך שמירה על הסטטוס קוו בשטח. בירור הזכויות המהותיות בנכס יעשה לאחר מכן בערכאות המוסמכות. על מנת שהמשטרה תסייע בסילוק פולש טרי עליה לבחון האם אכן מדובר בפלישה טרייה בטווח זמן של שלושים יום, וכן האם מעשה הפלישה היה ללא רשות המחזיק. כמו כן על המבקש את סיועה להוכיח את החזקתו כדין במקרקעין, ודי לשם כך בבדיקה סבירה ברמת הוכחה מינהלית בלבד (עניין טל בניה, פסקה 43; יהושע ויסמן דיני קניין – החזקה ושימוש 113 (2005)). 5. במקרה דנן מעלים הצדדים גרסאות עובדתיות שונות ההופכות את שאלת ההחזקה והפלישה הטריה למורכבת. מכל מקום נראה כי העותר לא הוכיח את החזקתו כדין בנכס ברמה הנדרשת לצורך הפעלת סעיף 18 לחוק המקרקעין בסיועה של המשטרה. מוסכם על כולם כי העותר עצמו לא שהה ביום 7.9.09 בנכס. טענתו כי הדייר שעזב את הנכס באותו היום היה דייר מטעמו לא הוכחה, והדייר עצמו מסר גרסאות סותרות בעניין. שני האנשים מטעמו של העותר אשר שהו ביום 7.9.09 בנכס לא הוכיחו ברמה הנדרשת החזקה כדין בנכס. הם לא הציגו כל מסמך המלמד על זכותם להחזיק בנכס ואף נטען כי הנכס היה ריק מחפציהם. כמו כן, מוסכם על כולם כי החזקתם של אותם אנשים בנכס היתה קצרה ביותר, שכן רק באותו יום פינה הדייר הקודם את הנכס. במצב דברים זה, בו לא הוכחה החזקה כדין, ובו מצב הזכויות וההחזקה בנכס מורכב ושנוי במחלוקת, אין מקום להתערבותה בשלב זה של המשטרה לפי סעיף 18 לחוק המקרקעין. משכך דין העתירה להידחות. עם זאת, ברי כי בפני העותר עומדת האפשרות לפנות לערכאות המוסמכות על מנת שיבררו לעומק, באמצעות שמיעת עדים וראיות, את הזכויות המהותיות של כל הצדדים הנוגעים בדבר. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ניתן היום, י"ט בטבת תש"ע (5.1.10). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09074290_B10.doc עכ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il