רוזנבלט נ' המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 74242-07-25 לפני: כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט חאלד כבוב העותר: אביגדור צבי רוזנבלט נגד המשיב: המרכז לגביית קנסות עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט חאלד כבוב: בעתירה שלפנינו מבקש העותר, שאינו מיוצג, כי נורה על ביטול "החלטת המשיב מיום 08.02.2024". הלכה למעשה מדובר במענה לפניית העותר, במסגרתו נדחתה בקשה לביטול עיקול ברישום שהוטל על רכבו. במענה הוטעם כי בהתאם לדין, "לאחר משלוח שתי דרישות תשלום הקנס, ולנוכח העובדה שהחוב לא שולם כנדרש, הוטל עיקול ברישום כדין". כן הוסבר, כי האיסור על עיקול רכב נכה נסוב על מניעת שימוש ברכב שהנכה זקוק לו לניידותו; ומשכך, אין איסור על עיקול רכב ברישום, שכן במצב זה הרכב לא נלקח מידי העותר ואפשרותו להתנייד לא נפגעה. טענת העותר היא שהואיל והוא נכה, לא ניתן להטיל עיקול על רכבו בהתאם להוראות סעיף 22(א)(5) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל), הקובע כי "כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, לרבות רכב, וכן בעלי חיים, השייכים לנכה והנחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו" הם בבחינת "מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול". העתירה דלה עד מאוד בפרטים וטענות. עם זאת, מעיון בנספחיה ניתן ללמוד כי תחילה, פנה העותר, על יסוד אותו הטיעון, לבית משפט השלום בירושלים בבקשת רשות ערעור על החלטת המשיב האמורה (רע"ר 26482-02-24; כבוד השופט צ' סהראי). לאחר קבלת עמדת המשיב, שעמד על הדין החל וטען כי בית משפט השלום בכלל נעדר סמכות עניינית לדון במקרה – ניתן פסק דין מנומק במסגרתו הוסבר לעותר כי אין בסיס לטענותיו גופן. גם בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי (רע"א 20189-07-24; כבוד השופטת ת' בר-אשר) – נדחתה באופן מנומק, תוך שבשונה מבית משפט השלום, בית המשפט המחוזי התמקד אך בשאלת הסמכות העניינית, וקבע כי "ההליך שנקט המבקש [הוא העותר – ח' כ'] לא היה נתון לסמכותו של בית משפט השלום". לאחר עיון במכלול החומרים, סבורני כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית. כבר נקבע בפסיקה כי הטלת עיקול ברישום, שמטבעו מגביל רק את הסחירות של הנכס המעוקל, הוא אחד מהכלים העומדים לרשותו של המשיב גם אם מדובר ברכב המשמש נכה (ראו: בג"ץ 522/20 שוורץ נ' המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, פסקה 5 (18.06.2020)). יצוין, כי ככל שהעותר עומד על טענתו או מעוניין להחליף את רכבו, כפי שעולה בין השיטין, עליו למצות הליכים בהתאם לנוהל הסרת עיקול ברישום רכב נכה בשל צורך רפואי או בשל צורך להחלפת רכב שגובש בעקבות בבג"ץ 65016-12-24 פלונית נ' המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (10.04.2025). אשר על כן העתירה במתכונתה נדחית בזאת. בנסיבות העניין, לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום, ג' תשרי תשפ"ו (25 ספטמבר 2025). נעם סולברג משנה לנשיא דפנה ברק-ארז שופטת חאלד כבוב שופט